אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 22066/05

החלטה בתיק א 22066/05

תאריך פרסום : 25/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
22066-05
27/06/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בדירי עמוס
הנתבע:
1. נאות דור בע"מ
2. א.מ.פייג ובניו 1974 בע"מ
3. יפרח מישל
4. סלע צבי

החלטה

מבוא

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום 148,980 ש"ח.

2.         התובע, קבלן עבודות עפר, טוען כי ביצע עבודות תשתית על פי הזמנת הנתבעת 1 ( להלן: "נאות דור") והנתבעת 2 ( להלן: פייג") בנמל תל אביב. הוא דרש וקיבל ערבות אישית מאת הנתבע 3 ( להלן: "מישל"), מנהלה של פייג. בנוסף דרש וקיבל ערבות אישית ושיק אישי ע"ס 150,000 ש"ח מנתבע 4 ( להלן: "סלע"), ששימש כמפקח על העבודה מטעם נאות דור. לדבריו, בגין העבודות שביצע עבור נאות דור ופייג במהלך החודשים ספטמבר- נובמבר 2004, מגיע לו תשלום בסך של 143,442 ש"ח. בנוסף, הוא ביצע לבקשת פייג ומישל עבודות במושב ברקת, בגינן הוא זכאי לתשלום נוסף של 3,440 ש"ח. פייג מסרה לו שיקים בסכום כולל של 59,000 ש"ח, אך הללו חוללו באי פרעון בשל הגבלת חשבון הבנק שלה. גם השיק שמשך סלע חולל באי פרעון. על כן דורש התובע מנתבעים 1-4 תשלום של 145,491 ש"ח, הוא הסכום המשוערך של חובם כלפיו, ומפייג ומישל לבדם סך נוסף של 3,440 ש"ח בגין העבודה במושב ברקת.

3.         סלע טוען כי הוסכם עם התובע שהוא ישמש קבלן משנה של פייג ועל כן התשלום בגין העבודה יבוצע ע"י פייג ולא ע"י נאות דור. הוא טוען כי התשלום הכולל המגיע לתובע בגין הפרוייקט בנמל תל אביב הוא 120,100 ש"ח בלבד. מסכום זה יש להפחית סך של 59,000 ש"ח בגין השיקים שמשכה פייג לפקודת התובע (אותם שיקים שכעת ידוע כי חוללו באי פרעון) וכן סך של 17,560 ש"ח בגין עבודה שהתובע ביצע עבור פייג, בהאנגר 11 שבנמל, עבודה שאינה קשורה להזמנה של נאות דור. סלע טוען איפוא כי יתרת החוב המגיעה לתובע מנאות דור הינה 43,540 ש"ח, וכנגד סכום זה נמסרה לתובע המחאת זכות של הכספים המגיעים לנאות דור ממזמין העבודה הראשי, היא חברת אוצר מפעלי ים בע"מ.

סלע טוען כי התובע זייף את הערבות האישית שלו, בכך שמחק את המילים המציינות כי הערבות מתייחסת ל"חוזה 5/04", הוא החוזה בגין העבודה בנמל, ועל כן סלע מבטל את ערבותו. נוסח הערבות המקורית, כך טוען סלע, היה: " אני צבי סלע ערב אישית לכל חשבונות וכל התשלומים של א.מ. פייג ובניו בע"מ עבור עבודות שבוצעו בנמל תל אביב חוזה 5/04".

מכאן עולה כי לכאורה סלע ערב לחובותיה של פייג, אך לא לחובותיה של נאות דור.

סלע מוסיף וטוען כי גם הסכום של 150,000 ש"ח נרשם על גבי השיק שנחתם על החלק, תוך חריגה מהרשאה, הואיל והתובע הורשה לרשום בו רק את הסכום המגיע לו מפייג, היה ופייג לא תשלמו.

4.         מישל טוען כי הסכים לערוב אך ורק לשיקים ע"ס 59,000 ש"ח שמשכה פייג, בזה הנוסח: " אני יפרח מישל ערב אישית לשיקים של א.מ. פייג ובניו בע"מ." דא עקא, התובע זייף את כתב הערבות בכך שהוסיף את המילים " כמו כן ערב לחשבונות הנ"ל". על כן, הוא מבקש לבטל כליל את כתב הערבות.

            מישל מוסיף וטוען כי מכר לתובע באגר תמורת סך של 173,160 ש"ח וכן מחפרון תמורת 167,310 ש"ח, וסוכם כי התמורה תיזקף ע"ח התמורה המגיעה לתובע מפייג בגין העבודות. בנוסף, הוא מסר לתובע כתב המחאת זכויות המורה לבעלים של האנגר 11, שהיה חייב כסף לפייג, לשלם לתובע סך של 51,000 ש"ח. הבאגר נמסר לתובע אך המחפרון נעלם עוד קודם שנמסר. מישל מאשר כי התובע זכאי לתשלום בסך של 98,440 ש"ח בגין עבודות שביצע עבור נאות דור, לתשלום בסך 17,560 ש"ח בגין עבודה שביצע בהאנגר 11 עבור פייג ולתשלום בסך 3,440 ש"ח עבור העבודה במושב ברקת. מסכומים אלה יש להפחית לדבריו סך של 291,000 ש"ח בגין הבאגר והמחפרון, וכן חיוב בסך 51,000 ש"ח עבור המחאת הזכות שנמסרה לתובע, כך שבמאזן הכולל התובע הוא שחייב לפייג סך של 222,560 ש"ח.

המחאת הזכות אינה פרעון בפועל של החוב

5.         אינני מקבל את הטענה כאילו המחאת זכות לקבלת כספים מצד שלישי היא כשלעצמה מהווה פרעון של החוב, גם כאשר הצד השלישי לא שילם עד היום את הכספים לפי כתב המחאת הזכויות.

במילים אחרות, העובדה שגם פייג וגם נאות דור המחו לתובע את זכותם לקבלת כספים, אינה משחררת אותם מחובתם שלהם לפרוע את החוב, לנוכח העובדה שעד עצם היום הזה לא שילמו הצדדים השלישיים לתובע את הסכומים הנקובים בכתבי ההמחאה. לענין זה ראה הודאתו של סלע בע' 7 לפרוטוקול: " עד היום חברת אוצר מפעלי ים לא שילמה ולו שקל אחד". ראה גם הודאתו של מישל, בע' 3 לפרוטוקול: " לו ידעתי שלא העבירו את הכסף אני אקבל חזרה את המחאת הזכות ואגבה בעצמי." על כן, אין מקום להפחית מיתרת החוב של נאות דור כלפי התובע את הסך של 43,540 ש"ח בגין כתב המחאת הזכות שמסרה לו. אין גם מקום להפחית מיתרת החוב של פייג כלפי התובע  את הסך של 51,000 ש"ח בגין כתב המחאת הזכות שמסרה לו פייג.

6.         הטענה כאילו התובע אמור היה להמתין עד שהצדדים השלישיים יתרצו וישלמו לו את המגיע מהם, בהתאם להמחאת הזכויות, היא טענת בדים. לא יעלה על הדעת כי נושה יוותר על חוב שאינו שנוי במחלוקת, כנגד ניירות המפנים אותו לצדדים שלישיים, אשר ברצותם ישלמו וברצותם לא ישלמו, והנושה, שכבר ביצע את העבודה, ייאלץ להמתין עד שהצדדים השלישיים יואילו לפעול על פי המחאת הזכות, וכל אותו זמן לא יהיה רשאי לתבוע את פרעון החוב ממזמין העבודה.

פרשת הבאגר והמחפרון

7.         מחקירתו של מישל התברר כי המחפרון שפייג ביקשה למכור לתובע, נגנב באתר בו עבד, ומעולם לא נמסר לתובע. על כן, ברי כי פייג אינה יכולה לזקוף לחובתו של התובע את שווי המחפרון בסך של 167,310 ש"ח. טוען ב"כ הנתבעים כי חוזה המכר לא בוטל, ועל כן, התובע חב  בתשלום התמורה המוסכמת. אינני מקבל טענה זו. ברי כי חובת התשלום וחובת המסירה של הממכר הם חיובים שלובים, ואם פייג אינה יכולה למסור את המחפרון לתובע, זה האחרון פטור מחובת התשלום, גם אם לא ביטל באופן פורמלי את חוזה המכר. עוד התברר כי על המחפרון והבאגר רובץ עיקול בגין חוב של פייג לשלטונות המס בסך של 50,000 ש"ח, שפייג היתה אמורה להסיר, אך לא עשתה כן.

8.         האם פייג זכאית לקזז מחובה לתובע את עלותו של הבאגר? אין חולק כי המחאת הזכות בוצעה לאחר עיסקת המכר: כתב המחאת הזכות של פייג ניתן ביום 10.2.2005 (מוצג ת/1) ואילו עיסקת המכר נעשתה בסמוך ביום 2.1.2005 (ראה חשבוניות המס). טוען ב"כ התובע כי דבר זה מלמד שמישל ידע היטב שמכירת הבאגר והמחפרון אינה מכסה את חובה של פייג לתובע, ועל כן נמסר לתובע כתב המחאת הזכויות ת/1. על כך השיב מישל כי בעת מכירת הכלים לא ידע מהו שיעורו של החוב המגיע לתובע שכן לא היו בידו חשבונות שאושרו ע"י נאות דור. לדבריו, סוכם בינו לבין התובע כי תערך ביניהם התחשבנות כוללת במועד מאוחר יותר. טענה זו מופרכת על פניה, שכן עוד בחודש נובמבר 2004 אישר סלע את החשבונות של התובע, כך שמישל היה אמור לדעת היטב, בחודש פברואר 2005, מהו מצב ההתחשבנות הכולל. זאת ועוד, חלף למעלה מחודש ימים מאז נקשרה עיסקת הבאגר ועד לעריכת המחאת הזכות.  בפרק זמן זה היה למישל די זמן והותר לברר את מצב החשבון. אין זה מתקבל על הדעת שהוא התנדב להמחות לתובע את זכותה של פייג לקבל 51,000 ש"ח אם לא היה מדובר בחוב שפייג אכן חבה לתובע באותה עת. משמע, גם אם אכן בוצעה עיסקת מכר הבאגר, דבר המוכחש ע"י ב"כ התובע, לא היה בכך כדי לשנות את העובדה שמישל עצמו סבר כי גם לאחריה עדיין נותר חוב בסך של 51,000 ש"ח כלפי התובע, ועל כן ערך את כתב המחאת הזכויות. לכך יש להוסיף כי מישל לא טרח לשלם את הסך של 50,000 ש"ח שלטענתו שלו היה נדרש כדי להסיר את העיקול מהבאגר והמחפרון.

9.         סיכומו של דבר, אין מקום להפחית מסכום החוב של פייג את העלות הנטענת של המחפר והבאגר.

טענת הזיוף ביחס לכתבי הערבות

10.        הן מישל והן סלע טוענים כי התובע זייף את כתבי הערבות עליהם חתמו, על ידי הוספת מילים שנועדו להגדיל את היקף החיוב הנערב. לטענתם, מדובר בהפרה של חוזה הערבות המקנה להם את הזכות לבטלו, מחמת הפרתו היסודית. התובע טוען כי גם אם היה ממש בטענת הזיוף, אין בכך כדי להפקיע את הערבות כולה, אלא רק את הקטע לגביו הועלתה טענת הזיוף.

            אם אכן זייף התובע את הסכמי הערבות בדרך של הוספת מילים, כנטען ע"י מישל וסלע, ברי כי אין בכך כדי להגדיל את חבותם של מישל וסלע מעבר לחבות המקורית שקיבלו על עצמם, ואשר בה אינם כופרים. ייתכן בהחלט, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי הדבר אף מהווה הפרה של חוזה הערבות, באופן המעמיד לערב עילה לביטולו,  על מנת שלא יצא חוטא נשכר. ענין זה צריך להתברר בשלב שמיעת הראיות, ועל כן יש ליתן רשות להתגונן בטענה זו.

חלוקת האחריות לתשלום בין נאות דור לפייג

11.        פייג ונאות דור טוענות כי על פי הסיכום עם התובע, מי שהיתה אחראית לתשלום כלפיו בגין העבודה שביצע עד חודש אוקטובר 2004 היתה פייג ולבדה, ואילו נאות דור קיבלה על עצמה אחריות לעבודות שביצע התובע לאחר שפייג נטשה את האתר, קרי, מחודש אוקטובר 2004 ואילך. טענה זו, הגם שהיא מעוררת תהיות וסימני שאלה, לא נסתרה בשלב זה.

סיכום ביניים

12.        סלע מודה כי התובע ביצע עבודות בהיקף של 120,100 ש"ח (ראה ס' 16 לתצהירו של סלע). סלע מודה עוד, כי מתוך סכום זה, מגיע לתובע מנאות דור סך של 43,540 ש"ח, ועל כן ניתנה לתובע המחאת זכות בסכום זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ