אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 2201/04

החלטה בתיק א 2201/04

תאריך פרסום : 18/02/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2201-04
12/09/2008
בפני השופט:
הרשם אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק)
2. קווי אשראי לישראל (מרכז) בע"מ (בפירוק)
3. קווי אשראי לישראל (א. ש.) בע"מ (בפירוק)

הנתבע:
1. רן יובל
2. שמואלי אביגדור
3. מימון יעקב
4. צוף חיים
5. אליעד רוני
6. קלוד דינה
7. תדמור ערן
8. פינשטיין עופר (פשרה)
9. עו"ד שרון נועם
10. United Kingsway Ltd.
11. א. חברת כרמן נכסים והשקעות בע"מ
12. ב. חברת כרמן ניהול נכסים (1997) בע"מ
13. י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישן בע"מ (נמחקה)
14. נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ (נמחקה)
15. מתי נכסים בע"מ
16. חברת מנון בנין ופיתוח בע"מ
17. נכסי לי נתנאל בע"מ
18. הוד גיל
19. מנשה מרדכי (נמחק)
20. דוד דוד
21. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
22. קרז'נר עופר (נמחק)
23. קרז'נר נירה
24. רן יואב
25. נגל דני (נמחק)
26. טורנר נתן
27. לוסקי עודד
28. לוסקי רם
29. ניליביט סוכנות לביטוח (1990) בע"מ
30. י.ז. קווינקו בע"מ (נמחקה)
31. ה.ה.ל. החברה הישראלית לאחריות בע"מ
32. א.מ.ל.ד. חברה להשקעות (1981) בע"מ
33. קריגר ישראל (פשרה)
34. ברנר אברהם (פשרה)
35. גולדרייך יונה (נמחקה)
36. שוורץ נתן
37. גולדרייך אברהם
38. ברגמן דב (פשרה)
39. קורפל יונתן (פשרה)
40. אלוני גיורא
41. בודן אחזקות בע"מ (נמחק)
42. ג'נרל מילס ישראל בע"מ נמחק)
43. גיבור אייל

החלטה

לפניי סדרה נוספת של בקשות לסילוק התביעה על הסף, שהוגשו מטעם נתבעים נוספים, לאחר שבהחלטתי מיום 1/2/08 הוריתי על סילוק התביעה כנגד מספר נתבעים על הסף (נתבעים 12, 13, 21, 24, 40 ו-41), מפאת התיישנות התביעה כנגדם (התביעה הוגשה ביום 1/9/04).  על החלטתי הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 2517/08), ועל פי הרישום בעמדת המידע, אמור להתקיים דיון בערעור ביום 16/2/09.

התובעות עתרו להורות על עיכוב ההליכים בתובענה עד למתן הכרעה בערעור (בש"א 3731/08). הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 18/3/08, מהטעם שהשהיית ההליכים עד להכרעה בערעור עלולה להוביל לקיפוח זכויותיהם הדיוניות של הנתבעים שבקשתם לסילוק על הסף טרם נדונה. בהתאם לכך, קבעתי כי יש להמתין עד לקבלת מלוא התשובות ולאחר מכן ליתן החלטה כוללת. בינתיים הוגשו תגובות לחלק מהבקשות, ואני רואה לנכון ליתן בהן החלטה כבר כעת, על מנת שלא לעכב את בירור העניין יתר על המידה (אציין, כי הצדדים לבש"א 2322/08 עתרו בהסכמה להורות על דחיית הגשת התגובה, עד להכרעת בית המשפט העליון בהליך הערעור, ובקשתם התקבלה בהחלטתי מיום 4/8/08, לאור ההסכמה.  בנוסף, אציין, כי קיימות בקשות שטרם הוגשו בהן תגובות, או שהתגובות אינן מצויות בתיק בית המשפט).

בתמצית, כזכור, התביעה הוגשה על ידי חברות המצויות בהליכי פירוק (על פי הנטען בסעיף 3(ה) לכתב התביעה, המפרקים מונו ביום 29/8/99), והיא נסבה על מעשים נטענים של הברחת רכוש ונטילת טובות הנאה, מצד כל אחד מהנתבעים, תוך גזילת רכושן של התובעות.

על פי הנטען, הנתבעים 3 ו-4 (שכונו בכתב התביעה "קבוצת מימון") חברו לנתבעים הנוספים על מנת לנסות ולהשתלט על אשכול תאגידי קווי אשראי ונכסיהם. על פי הנטען, קבוצת מימון סייעה באופן מודע לנתבע 1 לנהל את התובעת 1 באופן שיקנה לה טובות הנאה.  בין היתר, הוסכם בין קבוצת מימון לנתבע 1, כי קבוצת מימון תדאג לאינטרסים של הנתבע 1, תחזיק עבורו זכויות שונות בנאמנות או בדרך אחרת, ותעביר לו סכומים שונים, ובתמורה יאפשר הנתבע 1 לקבוצת מימון להשתלט על התובעת 1 או על נכסיה, בתנאים מועדפים שבפועל, קיפחו באופן קשה את תאגידי קווי אשראי. על פי הנטען, הסכמים אלה נעשו במרמה ותוך הפרת אמונים, בניגוד לטובת התובעות ועל מנת לקדם את האינטרסים של קבוצת מימון ושל הנתבע 1.

בכתב התביעה מתוארות פרשות שונות, שכולן, על פי הנטען, מדגימות את הברחת הרכוש ונטילת טובות ההנאה.

בש"א 22723/07

הנתבע 3 מתאר בבקשתו את המעשים העובדתיים המיוחסים לו בכתב התביעה, ומסביר, כיצד לשיטתו, התיישנה העילה הנובעת מכל אחד מהם. הנתבע 3 טוען, כי לגבי שתיים מהעיסקאות עליהן נסבה התביעה ("עסקת בית נפטא" ו"פרשיית מדרומיאה", אין עילת תביעה כנגדו, ואין יריבות בינו לבין התובעות.  לטענת הנתבע 3, כתב התביעה מנוסח באופן כוללני, ולא ניתן להבין מנוסח הדברים מהן הטענות המופנות כלפיו ומהם הסעדים המבוקשים ממנו, וזאת, בין היתר, מאחר שטענות התובעות מופנות, ללא הבחנה, כלפי הנתבעים השונים, ובנוסף, הטענות המופנות כלפיו נושאות אופי טרדני וקנטרני. בנוסף, טוען הנתבע 3 כי בכתב התביעה עתרו התובעות למתן סעדים הצהרתיים, למרות שניתן היה לעתור סעד אופרטיביים.

בתגובתן, טוענות התובעות, כי הבקשה הנוכחית היא מוקדמת, ולא ניתן להכריע בסוגיות הנובעות ממנה עד לסיום שלב הראיות.

לטענת התובעות, מתקיימים בענייננו חריגים מסויימים לתקופת ההתיישנות הרגילה-

(א)    התובעות טוענות, כי התביעה הוגשה בעקבות שלוש בקשות למתן הוראות שהוגשו לבית משפט של פירוק (בש"א 16766/03, בש"א 3033/04 ובש"א 14824/04), ובית משפט של פירוק החליט, לבסוף, שלא לדון בהן כתביעה עצמאית, אלא להפנות את התובעות להליך נפרד.  לטענת התובעות, הבקשות למתן הוראות נכללות במסגרת המונח "תובענה" שבסעיף 15 לחוק ההתיישנות, ולפיכך פרק הזמן שבין הגשת התובענה הראשונה (27/8/03) לבין החלטת דחייתה (19/2/04), לא תכלל במניין תקופת ההתיישנות.  בנוסף, טוענות התובעות, כי על פי סעיף 16 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה רק ביום 19/2/05, ובפועל, התביעה הוגשה פרק זמן משמעותי לפני מועד זה.

(ב)     התובעות טוענות, כי חל בענייננו סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכן בנסיבות העניין, כשכל מנהלי החברה הם חלק מהנתבעים בהליך, הרי שלא ניתן לטעון כי עמדה בפני התובעות האפשרות לגלות, בזהירות סבירה, את העובדות המהוות את עילת התביעה לפני תחילת פירוק התובעת 1 ומינוי המפרקים, וזאת מאחר שמדובר במנהלים שהפרו חובת אמון, ולא ניתן לייחס להם את ידיעת התובעת 1, או לכל הפחות, לא ניתן לקבוע בעניין כעת, שכן מדובר בסוגייה עובדתית הדורשת חקירות ובדיקות.

(ג)      לטענת התובעות, פעולות רבות של הנתבע 3 כללו תרמית ואונאה, ולפיכך, בהתאם לסעיף 7 לחוק ההתיישנות, יש לדחות את תחילת מירוץ ההתיישנות עד למועד מינוי המפרקים, שרק החל ממנו ניתן היה לגלות את מעשי התרמית.

(ד)     התובעות מסבירות מדוע, לשיטתן, קיימת יריבות בינן לבין הנתבע 3 לגבי שתי העיסקאות המאוזכרות בבקשה, וטוענות כי כנגד הנתבע 3 קיימת עילת תביעה נזיקית, וכן עילה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט ובגין התנהלות בחוסר תום לב.  בנוסף, טוענות התובעות, כי קיימת להן זכות עקיבה כלפי הנתבע 3, שנטל לעצמו טובות הנאה על חשבון התובעות, וזאת בהתאם לסעיף 9(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 וסעיפים 14 ו-15 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.

(ה)    לטענת התובעות, ככל שנוסח כתב התביעה אינו ברור לנתבע 3, הרי שהוא רשאי לפנות אליהן בדרישה למתן פרטים נוספים.  מכל מקום, טוענות התובעות כי הנוסח "הקיבוצי" של טענות מסויימות בכתב התביעה נובע מכך שקבוצת מימון שלטה בתאגידים ובחברות שונות, וכאשר מעורבים גורמים שונים להשגת מטרות שונות, ניתן להתייחס אליהם כאל "קבוצה", מה גם שמטבע הדברים, בית המשפט עתיד לערוך הבחנות שונות בין הנתבעים.

(ו)      התובעות טוענות, כי מאחר שמדובר בתביעה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, התשמ"ג-1983, הרי שלא ניתן לקבוע בשלב זה מהם בדיוק הסכומים הנדרשים, והדבר תלוי, בין היתר, באופן ההכרעה בתביעות מקבילות, שהוגשו כנגד גורמים אחרים (שאינם צד להליך הנוכחי).

המתווה הנורמטיבי הרלוונטי לטענת ההתיישנות פורט בהרחבה בהחלטתי הקודמת מיום 1/2/08, והתייחסותי בעניינו של הנתבע 3, תהיה בהתאם לעקרונות שהובאו שם.

כאמור, התובעות טוענות להתקיימותם של מספר חריגים המעוגנים בסעיפים 7, 8 ו-15 לחוק ההתיישנות.

סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע- "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".

ועל פי סעיף 16- "נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11- לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב".

כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, על פי הפסיקה, קיימים מספר תנאים מצטברים להחלת סעיף 15- התובענה הראשונה נדחתה, התביעה בהליך השני מוגשת בגין עילה הזהה לזו שניצבה ביסוד ההליך הראשון והתביעה הראשונה נדחתה באופן שאינו מונע הגשת תביעה חדשה  בגין אותה עילה (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח' (21/7/03); בר"ע (תל אביב-יפו) 2601/04 ברנדט נ' ירוחם (3/7/05)). 

אין מחלוקת, כי בעקבות ההחלטות בבקשות למתן הוראות, שהוגשו במסגרת הליך הפירוק, התאפשרה, מלכתחילה, הגשת התביעה הנוכחית. לפיכך, וכפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת (בה נדונה אותה סוגייה בדיוק), לא ניתן לקבוע כי הבקשה למתן הוראות היא בגדר "תובענה שנדחתה" לצורך החלת סעיף 15.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ