אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 21820/06

החלטה בתיק א 21820/06

תאריך פרסום : 04/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
21820-06
07/05/2008
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
ראובן פלדמן שיווק בע"מ
עו"ד פלדמן
הנתבע:
ויטה פרי גליל שיווק בע"מ
עו"ד רימון

החלטה לענין הגשת מסמך

1.      במהלך דיון ההוכחות, שהתקיים בפני ביום 6.5.08, הציג ב"כ התובעת מסמך, שנחזה להיות מסמך של הנתבעת חתום בחתימה בכתב יד, שאינה מודפסת (להלן: " המסמך"), ושאל את עדי הנתבעת האם הם מכירים את המסמך. שני עדי הנתבעת מר מוטי סימנהויז ומר דוד צור העידו, כי אינם מכירים את המסמך שהוצג להם.

2.      בסיום ההוכחות ביקש ב"כ התובעת להגיש באמצעות העד האחרון מטעם הנתבעת, שהעיד בפני, מר צור, את המסמך, משום, שלטענתו, על פי מה שנחזה המסמך הנושא לוגו של הנתבעת חתום על ידי מישהו בשם יהודה, כאשר שני העדים העידו, כי יהודה הוא מנהל החשבונות בנתבעת. עוד הוא טען כי אם המסמך הינו מזויף תוכל הנתבעת להביא את מר יהודה בתור עד הזמה. עוד הוא טען כי הוא סבור שהמסמך מאוד מהותי ויכול לתת בפני בית המשפט תמונה חשבונאית נכונה. עוד הוא טען כי הנתבעת היא שבחרה להביא שני עדים שאף אחד מהם אינו מנהל החשבונות, מר יהודה, בנוסף הוא טען כי לחילופין הוא מבקש להזמין את יהודה כעד הזמה או כעד מטעמו ולהגיש באמצעותו את המסמך (ראו עמוד 20 עד 21 לפרוטוקול).

3.      ב"כ הנתבעת התנגד לבקשה להגיש את המסמך שלא באמצעות עורכו ובשלב שבו הוא התבקשה ההגשה - סוף עדויות ההגנה. ב"כ הנתבעת ציין כי המסמך לא צורף לתצהירי התובעת ולא גולה לנתבעת בשום שלב. אשר לטענה של עד הזמה, הרי שלטענתו לא עניין של הזמה יש כאן משום שכל מה שטענו העדים הוא שהם אינם מכירים את המסמך ולעניין זה של הכרות של אדם עם מסמך אי אפשר להביא עדות הזמה, אלא לשמוע את האדם עצמו. עוד טען ב"כ הנתבעת כי ב"כ התובעת ידע מי הם עדי הנתבעת חודשים קודם למועד ההוכחות ולכן היה עליו לפנות קודם לכן לנתבעת בסוגיה זו ולהזמין את יהודה כעד בשלב עדויות התביעה, לא להמתין לסיום ההוכחות (עמוד 21 לפרוטוקול).

4.      ב"כ התובעת הגיב ואמר כי מבחינתו זהו מסמך של הנתבעת, מקורי, אשר הוא שמר אותו כדי להציג אותו בחקירה וכי מטרתו של המסמך היא להראות שהמכירות עלו בעקבות עבודתו של התובע.

5.      במהלך הדיון עיינתי במסמך אשר הוצג לי על ידי ב"כ התובעת וכתובים בו מספרים שונים והוא נראה כחשבון כלשהו.

6.      לאחר ששקלתי את הדבר, אני מוצאת כי אין מקום להעתר לבקשת ב"כ התובעת להגיש את המסמך בשלב זה של הדיון. להלן נימוקי.

7.      לעניין עד הזמה הרי שצודק ב"כ הנתבעת כי אין להתיר העדת עד הזמה, על מנת להוכיח ידיעתו של מאן דהוא, שהרי ידיעה של עד על קיומו של מסמך מסויים בזמן מתן העדות היא עניין סוביקטיבי, שעליו מעיד האדם במועד העדות, ולא ניתן להזים אותה באמצעות עד אחר.

8.      אשר לבקשה להגיש את המסמך כראיה מטעם התובעת בשלב זה, שבו נסתיימו ההוכחות, הרי הכלל שנקבע בפסיקה בענין הגשת ראיות נוספות לאחר שמיעת הראיות הוא, כי יש לשמור על הכללים בדבר סדרי הבאת הראיות, ובהם העקרון לפיו על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת" בשלב ההוכחות, כך שבסיומו יוכל ביהמ"ש לפסוק בתובענה (ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד יט (4) 339). רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ולעיתים אף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור. בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01) מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נה (4) 577). עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם מדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד (ע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה (2) 89). עוד מתחשב בית המשפט בשלב אליו הגיע המשפט, ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ (3) 477). וכן יש לשקול האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661) וכן מה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה במועד (ראו גם בש"א (ירושלים) 2867/06 צימרינג נ' יילס פרגו בנק מניסוטה, (לא פורסם).

9.      מן הכלל אל הפרט. כאמור עיינתי במסמך בעת הדיון ואיני מצאתי כי הגשתו ללא הסברים וללא עדות מפורטת, אשר תעמוד לחקירה נגדית תוכל לסייע בידי. יתר על כן, איני מוצאת כי הנימוק שהוצג על ידי ב"כ התובעת לאי הגשת המסמך במועד, דהיינו כי ביקש לשמור אותו לחקירה שכנגד של עדי הנתבעת, מצדיק את הגשתו כמסמך מטעם התובעת בשלב מאוחר זה. מדברי ב"כ התובעת עולה כי אין ספק שהראיה הייתה בידיו בעת הגשת הראיות מטעמו וכי הוא שמר אותה רק על מנת להציגה לעדים מטעם הנתבעת בניסיון לעמת אותם עם המסמך בהפתעה. דא עקא, שהעדים לא הכירו את המסמך, לא יכלו להתייחס אליו ולכן לא ניתן להגישו בשלב זה באמצעותם. יתר על כן, משלא הכירו העדים את המסמך ולא יכלו להתייחס אליו, הרי שסוכלה המטרה שלשמה ביקש ב"כ התובעת להמציא את המסמך וממילא אין טעם להגישו.

10.  לא מצאתי שמדובר בראיה טכנית ופשוטה, כאמור בערעור אזרחי 714/88 משום שמדובר בראיה, אשר הכתוב בה, נסמך על נתונים שאינם ברשות בית המשפט ולא הוגשו לו.  הגשת המסמך תחייב הגשת ראיות נוספות, הצגת הסבר למסמך והדבר יהווה שיבוש של ממש בסדרי הדין וגרימת עוול לבעל הדין שכנגד אשר ניהל את הגנתו מתוך הנחה שלא יצטרך  להתמודד עם ראיות נוספות מעבר לאלו שהוגשו על ידי התובעת בשלב הבאת הראיות.

לעניין השמירה על סדר הבאת הראיות וההקפדה על התקנות והחוקים אשר נקבעו לשם כך קבע כב' השופט חשין ב ע"א 579/ 90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פ"ד מו(3), 738 ,עמ' 742-743:

" דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם."

לעניין זה ראוי גם להביא את שצוין בספרו של זוסמן , סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש לוין, 1990) בעמוד 481, בעניין הבאת ראיות לאחר סיום שלב ההוכחות:ב

"... אין ליתן היתר זה כדבר שבשיגרה, שאם לא ישקוד בית המשפט על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפט, ולא ייעשה צדק".

11.  סוף דבר הוא שאינני מוצאת כי הגשת המסמך, כפי שהוא תסייע בידי לברור האמת ועוד אני מוצאת כי היתר להגשתו יסבך וישבש את סדרי הדין תוך גרימת עוול לבעל הדין שכנגד ובנוסף לעובדה שבעל הדין ידע על קיומה של הראיה אך העדיף שלא לגלותה מהטעמים שהסביר ושאינם מצדיקים, בנסיבות אלה, הגשת הראיה כעת, בניגוד לסדר הראיות הרגיל.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ