אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 2150/07

החלטה בתיק א 2150/07

תאריך פרסום : 03/03/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2150-07,10001-08
16/07/2008
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
הנקל סוד בע"מ
עו"ד פ.ג. נשיץ
עו"ד ת. קרת
עו"ד א. נשיץ
הנתבע:
אורלי פרנקל
עו"ד ע. לב
עו"ד ג. עטרון
החלטה

1.         התובעת (המבקשת) מתנגדת לניסויים בבעלי חיים, ונמנעת מרכישת מוצרים שיצורם כרוך בניסויים כאלה. על מנת לזהות מוצרים אלו, קיים סמל הארנב, שהוא סמל בינלאומי מוכר, המוטבע על אריזות מוצרים שונים. בבקשה המתוקנת לאישור התביעה הייצוגית שהגישה התובעת בעילה של הטעיית הצרכן, נטען כי הנתבעת (המשיבה) שיווקה בישראל מוצרי ניקיון שנשאו את סמל הארנב, ובתחתיתו הכיתוב " לא נוסה בבעלי חיים". מן הבקשה המתוקנת עולה כי הטענה של התובעת כפולה. ראשית, הנתבעת לא היתה רשאית להשתמש בסמל הארנב, הואיל והיא משווקת מוצרים שיוצרו על ידי חברת "הנקל" הגרמנית (חברת האם של הנתבעת), אשר עושה ניסויים בבעלי חיים לצורך מוצריה. שנית, הנתבעת לא היתה רשאית להשתמש בסמל הארנב, משום שהמוצרים שמכרה יוצרו תוך שימוש בניסויים בבעלי חיים (ראה סעיף 18 לבקשה). הטענה של הנתבעת היתה שסמל הארנב מעיד על כך " שהמוצרים יוצרו ללא שימוש בניסויים בבעלי חיים ו/או על ידי תאגיד שאינו מבצע ניסויים שכאלה" (סעיף 23).

הבקשה המתוקנת להכרה בתביעה הייצוגית מתייחסת לסמל בדמות ארנבת יושבת, ובבקשה הוא מיוחס לארגון הבינלאומי של צרכנים אוהבי בעלי חיים המכונה CCIC (להלן: " הארגון הבינלאומי" - סעיף 5 לבקשה). בבקשה נאמר כי ישראל איננה חברה בארגון הבינלאומי. אך על פי סקר צרכנים שצורף לבקשה, הציבור הישראלי מכיר את סמל הארנב, ולפחות בחלקו מבין שהסמל מתייחס לשתי החלופות דלעיל, קרי: שהתאגיד המייצר איננו עושה ניסויים בבעלי חיים, ושהמוצר לא יוצר תוך שימוש בניסויים כאלה.

2.         בתשובת הנתבעת בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (הכוללת בקשה למחיקה על הסף) נטען כי  חברת הנקל הגרמנית אכן עושה ניסויים בבעלי חיים לצורך פיתוח וייצור מוצרי ניקיון. אך הנתבעת עצמה, בניגוד לחברת האם שלה, אינה עושה ניסויים בבעלי חיים, והיא מייצרת בעצמה את מוצרי הניקיון בישראל. על כן קיבלה בשנת 1983 (בעת שהיתה חברת "שמן") אישור לעשות שימוש בסמל "הארנבת היושבת". אישור זה ניתן מהאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (להלן: " האגודה הישראלית"). בשנת 2006 הפסיקה האגודה הישראלית את חברותה של הנתבעת באגודה, בשל העובדה שחברת האם שלה עושה ניסויים בבעלי חיים. אכן, מחודש מאי 2006 הנתבעת איננה עושה עוד שימוש בסמל הארנב במוצריה. עוד נטען בתשובת הנתבעת נטען כי מעולם לא עשתה שימוש בסמל של הארגון העולמי CCIC, שהוא סמל "הארנבת המדלגת", אלא בסמל "הארנבת היושבת" של האגודה הישראלית. שני הסמלים שונים זה מזה.

3.         דומה כי למקרא כתב התשובה של הנתבעת, למדה התובעת כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לקתה בשניים. ראשית, הבקשה התייחסה לשימוש מטעה בסמל של הארגון הבינלאומי, אף שהנתבעת השתמשה בסמל השונה של האגודה הישראלית, ואף קיבלה היתר להשתמש בו כל עוד היתה חברה באגודה הישראלית (לטענת הנתבעת - עד שנת 2006). שנית, המוצרים נשוא התביעה יוצרו בישראל על ידי הנתבעת, והיא עצמה - לטענתה - איננה עושה ניסויים בבעלי חיים, להבדיל מחברת האם שלא ייצרה את המוצרים הנמכרים בישראל. לאור זאת, הגישה התובעת תגובה לכתב התשובה של הנתבעת. בעוד שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית כללה 15 עמודים בלבד, התגובה של התובעת כללה 30 עמודים. יתר על כן, תגובה זו כוללת טענות חדשות ושונות מאלה שנטענו בבקשה לאישור התובענה. לתגובת התובעת צורף תצהירו של מר תומר שמעיה, בעבר חבר ועד האגודה הישראלית, וכן חוות דעת של הסטטיסטיקאי פרופ' ברוך מבורך, המתייחס לחוות דעתו של פרופ' הורניק שצורפה לתשובת הנתבעת. הנתבעת הגישה בקשה למחוק סעיפים רבים מכתב התגובה, בטענה שמדובר למעשה בהגשת כתב תביעה חדש. 

4.         אין כל פסול בצירוף חוות דעת פרופ' מבורך, המתייחס להערות המתודיות של פרופ' הורניק: לשם כך נועדה התגובה לכתב התשובה, להתייחס לטענות שעלו בכתב התשובה ובנספחים לה. לכן אין בסיס לטענות הנתבעת  נגד צירוף חוות דעתו של פרופ' מבורך. כך גם אין פסול  בהתייחסות - נרחבת אמנם - של התובעת, בתגובתה לכתב התשובה, לטענת הנתבעת כי יש להבחין בינה לבין חברת האם. התובעת טוענת בתגובתה כי קיים שיתוף פעולה בין החברה הישראלית לחברת האם בכל הנוגע לפיתוח מוצרי הניקיון, וכי החברה הישראלית איננה אלא סניף של חברת האם הגרמנית. גם כאן מדובר בתשובה לגיטימית לטענה שהעלתה הנתבעת בעניין זה. אין מדובר בטענה חדשה של "הרמת מסך", אלא שהיה צורך להבהיר - לענין הזכות להשתמש בסמל הארנב - את הקשר בין חברת האם לחברת הבת, ואת הקשר של חברת הבת (הנתבעת) לייצור המוצרים הנושאים את סמל הארנב.

5.         אולם, הטענה העיקרית של הנתבעת בעניין התגובה שהגישה התובעת נוגעת להתייחסות נרחבת בתגובה לייחסי הנתבעת עם האגודה הישראלית, וטענה זו מוצדקת. בבקשה לאישור התובענה הייצוגית לא הוזכרה כלל האגודה הישראלית, ואף לא נעשתה אבחנה בין סמל האגודה הישראלית, שהוא זה שהופיע על מוצרי הנתבעת, לבין סמל האגודה הבינלאומית שאליו התייחסה הבקשה. עתה, למקרא כתב התשובה של הנתבעת, עברה נקודת הכובד של התובענה אל עבר האגודה הישראלית, והשימוש בסמל שלה. מדובר בהחלט בשינוי חזית משמעותי ביותר. הטענה המועלית בתגובת התובעת היא כי האגודה הישראלית הסירה את הכרתה בחברות הנתבעת כבר בשנת 2002, וכללה אותה ברשימה הלא מומלצת של תאגידים המבצעים ניסויים בבעלי חיים; חרף כך המשיכה הנתבעת להשתמש בסמל הארנב של האגודה הישראלית עד שנת 2006, על פי הודאתה היא. טענה זו נתמכת בתצהירו של תומר שמעיה, חבר הועד של האגודה הישראלית. מדובר בטענת הטעייה חדשה, שזכרה לא בא בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והיא בהחלט מסיטה את הדיון לפסים שונים: לא עוד טענה של שימוש מטעה בסמל הארנב על ידי הנתבעת חרף העובדה שהיא עושה ניסויים בבעלי חיים, אלא טענה של שימוש מטעה בסמל של האגודה הישראלית, בתקופה שבה נאסר על הנתבעת לעשות שימוש בסמל, בשל הניסויים בבעלי חיים שמבצעת חברת האם.

זאת ועוד, בתגובה של התובעת קיימת התייחסות נרחבת לייחס בין האגודה הישראלית לבין הארגון הבינלאומי, ולסיבות לכך שנשללת ההכרה מחברה המשתייכת לקונצרן שנעשים בו ניסויים בבעלי חיים, גם אם אותה חברה עצמה איננה מבצעת ניסויים כאלה. כך גם נטען כי די בכך שחברת האם מבצעת ניסויים לצורך ייצור חומרי גלם, ולאו דווקא לצורך ייצור המוצר הסופי, כדי לשלול ממנה את ההכרה. גם אלו הן נקודות חדשות שאין מקומן בכתב התשובה.

טענה נוספת חדשה בתגובת התובעת היא, כי למעשה משנת 1996 היתה הנתבעת צריכה לדעת שהיא איננה רשאית לעשות שימוש בסמל הארנב, הואיל ולא נכללה ברשימות המומלצות של האגודה הישראלית, והיה עליה לעקוב אחר רשימות אלו, או שהיא "עצמה עיניה" בעניין זה. עוד נטען בכתב התגובה, כי הנתבעת אחראית למצגיה ללא כל קשר למעשי האגודה הישראלית, ואף כאן מדובר בטענה חדשה.

6.         בתי המשפט הבהירו לא אחת כי תשובה לתגובה המוגשת לפי תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא נועדה לתקן את הבקשה או לערוך "מקצה שיפורים", אלא להשיב לטענות המועלות בתשובה, כדי לבסס את המפורט בבקשה (ראה ת.א. (ת"א) 1486/02 שטריקס נ' קרסו, תק-מח 2003(2) 30386, כב' השופטת ד"ר ד' פלפל; ע"א (י-ם) 5331/04, בש"א 6449/04 גלב נ' נבון,  תק-מח 2004(3) 1591, כב' השופט מ' גל). נקודה זו הודגשה ביתר שאת לגבי תובענה ייצוגית, כאשר נעשה ניסיון "להטליא" במסגרת התגובה לתשובה את הבקשה המקורית ברעיונות חדשים, משלא נעשתה עבודת הכנה מספקת לפני הגשת התובענה, והיה צורך בבניית קו טיעון חדש או חלופי בעקבות תשובת הנתבע (ת.א. (ת"א) 2205/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, תק-מח 2005(4) 3857, כב' השופט מ' אלטוביה).

7.         במצב דברים זה, ברור - מחד - כי התובעת ניצלה את זכות התגובה על מנת לתקן את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בלא שנטלה לשם כך רשות מבית המשפט. מאידך - התגובה שהגישה התובעת מסייעת לבירור המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים, לאחר שהתבררה גירסתה של הנתבעת ותשובתה של התובעת לגירסה זו. זו התכלית העומדת בבסיס תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המתירה תיקון כתבי טענות. אף שבענייננו לא הוגשה בקשה לתיקון, אין הצדקה למנוע מן התובעת לברר במסגרת התביעה את יחסיה של הנתבעת עם האגודה הישראלית, וזו למעשה השאלה העיקרית הטעונה בירור בפרשה זו, שכן הנתבעת עשתה שימוש בסמל של האגודה הישראלית. אך בית המשפט אינו יכול להתעלם מכך שנעשה שימוש לא ראוי בזכות התגובה, באופן שעלול לפגוע בזכותה של הנתבעת להתגונן בצורה הולמת מפני התובענה הייצוגית. הדרך לאזן בין הצורך להקפיד על סדרי הדין ולשמור על זכויות הנתבעת, לבין הצורך לברר את השאלות השנויות במחלוקת באמת - כאשר עסקינן בתובענה ייצוגית בעלת חשיבות ציבורית - היא להותיר את התגובה על כנה, אך לאפשר לנתבעת להגיש תגובה לתגובת התובעת, ואף לחייב את התובעת בהוצאות הליך נדרש זה.

8.         היה ניתן לצפות מהתובעת ומבאי כוחה, לפני שהוגשה התובענה הייצוגית נגד הנתבעת, לברר ולהבין את היחס בין האגודה הישראלית לבין הארגון הבינלאומי, ואת ההבדל בין הסמלים של השניים. ניתן היה לברר אצל האגודה הישראלית אותם נושאים המופיעים כיום בכתב התגובה. כך גם צריך היה להתייחס לקשר שבין חברת הבת לחברת האם. כל אלו לא נעשו, ולכן היה צורך בתגובה נרחבת המעלה טענות חדשות. לכן מן הראוי להטיל על התובעת תשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בשל הצורך בהליך נוסף של תגובה, כמו גם הצורך בהגשת בקשה מוצדקת זו. לא מיותר להעיר בהקשר זה, כי התופעה של הגשת תובענות ייצוגיות "אפויות למחצה" הינה תופעה רווחת, וחשוב להבהיר לתובעים הייצוגיים כי עליהם "לעשות שיעורי בית" לפני הגשת התביעה, אחרת יחוייבו בהוצאות המתחייבות מן הצורך לעשות שינוי בטענותיהם, בעקבות תגובת הנתבע.

9.         בשולי החלטה זו אעיר, כי לא היה כל מקום מצד באי כח התובעת לנקוט בתגובתן לבקשה בלשון חריפה ביותר, המייחסת לבאי כח הנתבעת " ניסיון פסול... לשבש את בירור של משפט זה". הבקשה של הנתבעת מוצדקת, כאמור לעיל, ובכל מקרה אין מקום להשתמש בביטויים אלו. הודעת ההבהרה של התובעת, כי לא היתה כוונה לייחס לבאי כח הנתבעת עבירות פליליות או אתיות - אין די בה.

10.        לאור כל האמור לעיל, ניתנת לנתבעת זכות להגיש תגובה לתגובת הנתבעת בתוך 45 יום לאחר הפגרה. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

11.        המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים ותזמן אותם לדיון מוקדם נוסף בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ביום 24.2.09 בשעה 08:30.

ניתנה היום, י"ג בתמוז, תשס"ח (16 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

ד"ר עמירם בנימיני

שופט

אסתר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ