אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 20715/07

החלטה בתיק א 20715/07

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
20715-07
22/10/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסטפרנקל

- נגד -
התובע:
1. בן עיברי און
2. בן עיברי טליה

הנתבע:
1. אוריינטל טרוול בע"מ
2. SunBird International Travel B.V
3. אדלר יעקב

החלטה

בפני בקשת הנתבע 3 (להלן: "המבקש") למחיקת על הסף של התביעה בהתאם לתקנה 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") ולהורות על דחיית התביעה שהוגשה כנגדו בשל העדר עילה/ העדר יריבות.

לטענת המבקש עסקינן בתביעת סרק אשר הוגשה כנגדו בהיותו מנהל בנתבעת 1. לטענתו, מעולם לא היה לו כל קשר ישיר או עקיף עם התובעים (להלן: "המשיבים"), והם ככל הנראה לא ראו אותו מעולם. הקשר העסקי של המשיבים היה אך ורק עם הנתבעת 1, אשר הציגה בפניהם את מועדון הנופש Gold crown resort (להלן: "המועדון") והנתבעת 2, אשר עמה חתמו על הסכם הצטרפות למועדון.

לטענתו, כל קשר  התקיים בינם לבין הנתבעת 1, כל ניסיון לקשור בין המעשים המיוחסים לנתבעת 1 והמוכחשים כמובן וכל ניסיון לייחס למבקש אחריות אישית בגין מעשים אלה, הוא ניסיון הקורא תיגר על האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ללא כל צידוק.

לטענת המבקש, סעיף 27 לכתב התביעה, הוא הסעיף היחיד בכל כתב התביעה, המייחס מעשים ו/או מחדלים למבקש והמקים לטענת המשיבים, אחריות אישית של המבקש כלפיהם. המבקש מדגיש כי כל מעשיו מוכחשים, הוא מעולם לא ביצע אותם באופן אישי, כי אם בשם החברה ואף המשיבים אינם טוענים אחרת. לטענתו, על פי דיני החברות, קיימת חזקת תקינות של פעולות החברה והאורגנים ועל המבקש להטיל אחריות על נושא משרה, חייב לסתור חזקה זו והנטל מוטל עליו. לטענת המבקש, המשיבים לא עמדו בנטל זה ואף לא התיימרו להוכיח כי עומדים בו.

לטענת המבקש, בית המשפט העליון, קבע במספר פסקי דין, כי הקמת עילה להטלת אחריות אישית על דירקטור לחובות חברה מותנית בהוכחת כוונת מרמה. אפילו מקום בו מעשיו של הדירקטור נוגעים ברשלנות או בחוסר תום לב, אין בכך כדי להקים עילה כנגד אותו דירקטור ונכונים פי כמה הם פני הדברים, מקום בו אף אלה לא יוחסו לו.

לטענת המבקש, המעשים המיוחסים לו אינם מעשיו הוא. חלקן של הפעולות המיוחסות לו מוכחשות, וגם באשר לפעולות אשר מודה הוא בקיומן, לא ביצען המבקש אלא כאורגן של החברה אותה הוא מנהל ובתום לב. משכך נראה כי המשיבים לא הוכיחו כל עילת תביעה כנגד המבקש אישית. בניגוד לאמור בסעיף 27 א' לכתב התביעה, המבקש לא יזם ולא ניהל את הכנס השיווקי בו נחתם ההסכם, כי אם החברה יזמה וניהלה אותו. כן, המבקש לא העסיק אנשי שיווק כי אם החברה העסיקה אותם, בנוסף במעשי אנשי השיווק לא הייתה כל הפרה של חוק או חובה החלה על מי מן הנתבעים בהליך זה, לרבות חוק הגנת הצרכן, משאין המדובר בעסקה ביחידות נופש. בכל מקרה, האחריות לוודא כי החברה תמלא התחייבויותיה מוטלת על החברה ולא ניתן, למעט במקרים חריגים שלא הוכחו ואף לא נטענו להטיל אחריות אישית על מנהל החברה בגינן. המבקש לא פעל כדי להביא את החברה אותה הוא מנהל להטעות את המשיבים ולנצל את הלחץ והמצוקה בה הם היו שרויים על מנת להחתימם על ההסכם, ראשית מן הטעם שטענות אלה לא הופנו כלפי הנתבעת 1, שנית, גם אם היו נטענות טענות מעין אלה, מובן כי אין בהן שמץ של אמת ושלישית וחשוב מכל, למבקש אין אחריות אישית בגין מעשים אלה, המיוחסים לחברה ואשר לטענת המשיבים עצמם החברה היא אשר ביצעה אותם.

המבקש לא היה אמור לגרום לנתבעת 1 להשיב לתובעים את כספם הן מן הטעם כי המשיבים לא הראו כל עילה לביטול ההסכם והן מן הטעם כי לנתבעת 1 אישיות משפטית עצמאית ונפרדת ואין המבקש גורם לה לבצע פעולות ומובן שאין הוא חב אישית בגין פעולות שביצעה היא אם אכן בצעה אותן. המבקש לא עשה כל פעולה אשר הובילה את החברות לביצוע עוולות בנזיקין כלפי התובעים, ראשית מן הטעם כי הוא מנהל הנתבעת 1, אך אינו מנהלה של הנתבעת 2 שנית כי המשיבים קובלים על הפרת חוזה, אולם בשום שלב לא נטען כנגד החברה כי ביצעה עוולה נזיקית כלפיהן.

לטענת המשיבים, כתב ההגנה שהוגש בתיק זה, מכיל בתוכו חלק נכבד של טענות מחיקה על הסף, המראים בעליל כי מה שמטריד את הנתבעים הוא הוצאתו של המבקש, ולא המעשה אשר בגינו נתבעים. זאת, כאשר רק אם ברור לבית המשפט שאין כל סיכוי של ממש לתובע להצליח בתביעתו תדחה התביעה כנגדו.

לטענת המשיבים, בשלב זה של הדיון עומדת בפני בית המשפט האפשרות שהתובעים יצליחו מן הסתם להוכיח טענותיהם שבכתב התביעה לרבות הטענות המופנות כנגד המבקש אשר מודה בכתב ההגנה כי הוא מנהל הנתבעת 1. בנוסף, טוענים המשיבים כי מעיון בתצהירו של המבקש, סעיף 7 לתצהיר, עולה כי לטענת המבקש הוא לא יוזם, לא מנהל, לא מעסיק, לא פועל, לא גורם דבר ולא אמור לעשות דברים. הייתכן כי אין דברים אשר בגדרי אחריותו של המבקש כי אם רק הרחקתו מכל דבר.

לטענת המשיבים, הבסיס לאחריות אישית של אורגן בחברה נקבע על ידי המחוקק בהוראות סעיף 54 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, הקובע כי אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן לחברה כדי לגרוע מאחריותו האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס. המבקש הצהיר כי מעולם לא ישב ואף לא דיבר עם המשיבים, מכאן שאין המבקש יכול להכחיש חלק ניכר מהעובדות הנטענות בכתב התביעה והמתייחסות למעשים ו/או לאמירות שנאמרו למשיבים לרבות לעניין ההסבר שניתן להם בדבר זכותם לבטל את ההסכם בתוך 14 יום. הבטחות שווא להטבה שתינתן לביתם של התובעים בתוך זמן קצר אם רק יואילו התובעים לחתום על ההסכם באופן מיידי וכל שהתרחש לאחר מכן באי יכולת לספק את השירות המוצע על ידי הנתבעת 1 לתובעים.

לטענת המשיבים, באם יקבע בית המשפט כי למשיבים הייתה קיימת זכות לבטל את ההסכם והם אכן עשו שימוש בזכות זו הן באמצעות ביטול ההסכם בתוך 14 ימים והן באמצעות כתב התביעה עצמו הרי שיש במקרה זה חובת השבה של כל הכספים ששולמו על ידי המשיבים לנתבעים ואי השבת הסכום מהווה לא רק הפרה של חוק החוזים אלא עוולת גזל על פי פקודת הנזיקין.

לטענתם, בשלב זה, לא ידוע לבית המשפט מי עומד מאחורי קבלת ההחלטות של הנתבעים, לא ידוע לבית המשפט באילו נסיבות נחתם ההסכם, מה היו ההוראות שניתנו לנציגי הנתבעים שישבו מול המשיבים ומי עמד מאחורי הוראות אלה, הכל צריך בירור ואם לא די בכך הרי שבשלב זה על בית המשפט להניח כי העובדות המפורטות בכתב התביעה הנן נכונות.

לטענת המשיבים, מכתב ההגנה עולה כי קיימת להם זכות ביטול ההסכם לא רק לפי חוק הגנת הצרכן, אלא גם נוכח הפרת ההסכם עצמו, בכתב התביעה ציינו המשיבים כי בתמורה לסכום הכספי שהעבירו לנתבעים היו אמורים לקבל שם משתמש וסיסמא על מנת שיוכלו לקבל שירות מהנתבעים. אספקת קוד משתמש וסיסמא מעוגנת בנספח א' לכתב התביעה, הוא הסכם החברות במועדות שבתחתית העמוד הראשון שלו נרשם:

"המשווקת הראשית מתחייבת להעניק לחבר חברות במועדון תוך 21 יום מהמועד בו נתקבלה התמורה על פי הסכם זה. המצאת שם משתמש, סיסמא והנחיות שימוש לחבר יהוו אישור לקבלתו כחבר במועדון. לא יעשה כל שימוש בחברות במועדון ללא שם משתמש וסיסמא". (הדגשה שלי א.פ.פ).  

לטענת המשיבים, מעיון בתנאי הסכם החברות במועדון עולה, בהתאם לסעיף 11 כי כל הודעה על פי הסכם זה תינתן בכתב בדואר רשום או במסירה ביד או בפקס. למרות טענת המשיבים כי לא סופק להם שם משתמש וסיסמא, באים טוענים המבקשים כי המציאו קוד משתמש וסיסמא היישר אל תיבת הדואר האלקטרוני של המשיבים ביום 26.10.06, בכך, המבקשים מצביעים על הפרת הוראות ההסכם על ידם, שכן המצאה בדואר אלקטרוני אינה המצאה, הגם שלטענת המשיבים זו לא בוצעה מעולם. כמי שמנהל את פעילות הנתבעת 1 לא מן הנמנע שיתברר בסופו של דבר שהחלטותיה של הנתבעת 1 כפי שמגדיר זאת המבקש נתקבלו בהוראתו או ביוזמתו של הנתבע 3 לרבות הוראה להפר את ההסכם מול המשיבים, לא לקיים אותו כלל ולא להחזיר להם 50,000 ש"ח שנלקחו מהם תוך גזילתם.

לטענת המשיבים, אין זה סוד כי לפני מספר חודשים נפתחה חקירת משטרה סביב פעילות הנתבעים ויש חשד לעשיית מעשים פליליים בכל הנוגע לפעילותם. ממצאי החקירה יכול ויש בהם בכדי לסתור את כל אותם הכחשות של המבקש בעניין פעילותו או חוסר פעילותו בנתבעות האחרות ויכול שהתוצאה של החתמת התובעים על הסכם בתנאי לחץ, שיווק אגרסיבי הבטחת הבטחות שונות ומשונות על ידי אנשי מכירות ממולחים ולבסוף הפרת ההסכם תוך נטילת מלוא כספי המשיבים מבלי לבצע השבה יתבררו כרובצים לפתחו של המבקש ולפיכך יש ליתן למשיבים הזדמנות להוכיח טענותיהם כלפי כל הנתבעים ולא למחוק על הסף את התביעה כנגד חלקם.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.(ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608). יש לבחון את השאלה, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ