אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 202793/02

החלטה בתיק א 202793/02

תאריך פרסום : 11/06/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
202793-02
01/04/2008
בפני השופט:
תמר אברהמי

- נגד -
התובע:
זבלודוביץ אריק
עו"ד בנימין חורף
הנתבע:
1. שוסטר דליה
2. נווה שוסטר בע"מ

עו"ד דוד גולן
החלטה

1.         לפני בקשה לתיקונו של סכום התביעה, לסך של 4,059,999.5 ש"ח.

כללי

2.         התביעה שלפני הוגשה כתביעה למתן חשבונות. בכתב התביעה צוין, בצד הסעד של מתן חשבונות, סכום תמורה מוערך של 100,000 ש"ח. כנגד התביעה, הוגשה תביעה שכנגד.

3.         ביום 25.2.07 ניתנו החלטה ופסק דין חלקי בתובענות. במסגרת ההכרעה האמורה, נדחתה התביעה שכנגד, ובענין התביעה למתן חשבונות ניתנה הכרעה בשלב הראשון מבין שני שלבי הדיון בתביעה כגון דא, והצדדים עברו לשלב בירור החשבונות.

4.         במסגרת השלב הנ"ל, לאחר הליכים מהליכים שונים, הגיש התובע ביום 17.2.08 תחשיב מטעמו וכן "בקשה לתיקון סכום התביעה ללא נטילת רשות" ובקשה למתן פסק דין חלקי.

הנתבעות הגישו תגובה מטעמן, והתובע הגיש תשובה לתגובה.

תמצית טעוני הצדדים בענין בקשת התיקון

5.         התובע טוען בבקשתו, כי במסגרת כתב התביעה אשר הוגש על ידו, הבהיר כי בהעדר פרטים אודות ההיקף הכספי של העסקאות נשוא התביעה, ננקב סכום התביעה על דרך ההערכה, וכי סכום התביעה יתוקן בהתאם לחשבונות שימסרו.

ממשיך התובע וטוען כי עתה, לאחר שקיבל לידיו את החשבונות אשר נקבע כי הוא זכאי לקבל, הוא זכאי לתקן את סכום התביעה. לשיטת התובע, זכותו זו אינה טעונה רשות של בית המשפט, ואין מדובר בתיקון כתב טענות במובנה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (" תקנות סדר הדין האזרחי").

עוד מציין התובע, כי מדובר בתיקון ראשוני של סכום התביעה שכן, בלית ברירה (נוכח החלטות קודמות, שאין זה המקום לפרטן), התיקון מתייחס רק לאחת משתי סוגיות בגינן הוכרה זכותו. התובע כותב כי אינו מוותר על זכותו לקבל נתונים נוספים מאת הנתבעות ולתקן את סכום התביעה פעם נוספת.

התובע עותר אפוא לתיקון סכום התביעה ללא קבלת רשות ואף למתן פסק דין חלקי על סכום התביעה לאחר תיקונו (4,059,999.5 ש"ח).

6.         הנתבעות חולקות על הטענה כי לתובע זכות לתקן תביעתו ללא רשות. עוד נטען, בין השאר, כי הזכות לתקן כתב תביעה מוגבלת בכל מקרה לגדר סמכותו של בית המשפט, ואילו הסכום לו עותר התובע חורג מסמכות זו.

7.         התובע משיב, בענין הסמכות, כי הנתבעות מנועות מלהעלות טענה זו כעת נוכח התנהלותן עד כה, וידיעתן בדבר היקף הסכומים בהם מדובר.

דיון

תיקון בזכות

8.         ספק בעיני אם התובע זכאי לתקן את תביעתו ללא קבלת רשות. לפי שאני סבורה כי יש מקום לאפשר לתובע לתקן את סכום התביעה, גם אם הדבר טעון רשות, אין לענין זה משמעות של ממש, ומשכך רק אציין בקצרה מספר הערות לגבי הטענה.

9.         אינני קוראת את ההחלטה אליה הפנה התובע (רע"א 8944/99) כמקנה בהכרח זכות לתיקון סכום תביעה ללא נטילת רשות בתביעה למתן חשבונות. סעיף 4 להחלטה הנ"ל מתייחס לסיבות המצדיקות את תיקונה של תביעה לאחר קבלת חשבונות (בתביעה למתן חשבונות), ולהצדקה בנקיבה בסכום משוער בלבד בכתב התביעה, אך לא מצאתי כי האמור בו מעגן זכות תיקון ללא קבלת רשות.

10.       עוד יצויין כי כאשר מתקין התקנות רצה לאפשר לצד זכות לתקן תביעתו ללא קבלת רשות של בית המשפט, הוא עשה כן במפורש, כפי שנקבע בתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי בענין תיקון כתב טענות בעקבות קבלת חוות דעת של מומחה (ככל הנראה, מומחה בית המשפט בלבד, ובכל מקרה לא מומחה מטעמו של אותו בעל דין, ע"א 644/71 שאבי נ' בן יצחק, פ"ד כו (2) 291 (1972); רע"א 9615/06 קריפלובסקי נ' ישיבת נזר ישראל מוסדות תורה (2007), מאגר נבו).

11.       למותר לציין כי הערה שכותב בעל דין בכתב התביעה ולפיה הוא "שומר על זכותו" לתקן את כתב התביעה, אינה מקנה לבעל דין זכות שאין לו. מדובר לטעמי, לכל היותר, בזכות להגיש בקשה לתיקונו של כתב הטענות. ציון זכות זו בכתב תביעה יכול לכל היותר לשמש בסיס לטענה כי הצד שכנגד "הוזהר" מבעוד מועד כי סכום התביעה עלול שלא להיות סכום סופי וכי בעתיד יתבקש תיקונו.

12.       מכל מקום, כפי שצויין לעיל, אני סבורה כי יש מקום להעתר לבקשה לתיקונו של סכום התביעה ולאפשר לתובע לתקנו כמבוקש.

תיקון בכלל

13.       מוכרות הן ההלכות הליברליות הכלליות הנוהגות בענין תיקון כתבי טענות, לעתים אף בשלב מאוחר יחסית, כאשר יש בתיקון כדי להביא בפני בית המשפט את השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין וכדי שניתן יהיה לקבוע לאשורן את זכויותיהם של בעלי הדין (ע"א 400/70 ירקוני נ' פרידמן (1971), פ"ד כה(2) 175; ע"א 498/83 אמישרגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' מלבין (1988), פ"ד מב(4) 269; ר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ (1984), פ"ד לח(1) 566; רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2006), מאגר נבו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ