אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1971/02

החלטה בתיק א 1971/02

תאריך פרסום : 05/09/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1971-02,1798-04
31/10/2005
בפני השופט:
אחיטוב - הרטמן הדסה

- נגד -
התובע:
1. ד"ר אנגל מרים
2. מר אנגל ארוין
3. ד"ר אנגל דניאל

הנתבע:
עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ
החלטה

1.         פתח דבר

ד"ר מרים אנגל, מר ארווין אנגל וד"ר דניאל אנגל, הגישו תביעה נגד עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ. התביעה כספית וכחלופה מבוקש פסק דין הצהרתי וצו עשה.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו התובעים בקשה לאשר את התובענה כייצוגית וזאת מכוח חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח-1988 ומכח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

2.         טענות הסף

טוען ב"כ התובעים (המשיבים בבקשה), ובצדק, שמושכלת יסוד היא, כי מרוץ ההתיישנות מתחיל כאשר נולדת עילת התביעה. שומא עלינו לבחון, איפוא, מתי אכן נולדה עילת התביעה דכאן.

בבסיס טיעוני התובעים עומדת העובדה הנטענת, לפיה למרות שמכח ההתקשרות בין הצדדים הם זכאים להנחה מאת הנתבעת, נגבו מהם מדי חודש סכומים הגבוהים מאלה שהיתה הנתבעת זכאית לגבות. הסעד המבוקש הינו סעד השבה של הסכומים שנגבו ביתר - לאמור סכום ההנחה שלא ניתנה לתובעים למרות זכאותם.

יצויין, כי הנתבעת פעלה מכח היותה בעלת זכיון (כהגדרת חוק הבזק), אשר הוענק לה, והינה בגדר "ספקית שידורי כבלים". הזכיון ניתן למספר גורמים כאשר לכל אחד מהם תוחם פלח גיאוגרפי. הנתבעת הינה בעלת זכיון - בין היתר - באזור הכולל את העיר נהריה, שם ביתם של התובעים, ושם קיבלו את שירותיה של הנתבעת.

הסכם ההתקשרות בין הצדדים נכרת בשנת 1993.

במאמר מוסגר יצויין, כי אין כיום בידי מי מהצדדים עותק ההסכם. ברם, הוצג לנתבעים עותק ההסכם המקובל בשלב הגשת התביעה.

עוד חשוב לציין, כי מאז ההתקשרות (1993) גבתה הנתבעת את דמי המנוי החודשיים באמצעות הוראת קבע שהנפיקו התובעים.

טענתם של התובעים, כי על פי סעיף 3.3.1 ללוח התעריפים של הזכיון היה על הנתבעת להעניק להם הנחה בשיעור של 25% בהתקיים מצב מסויים (לפיו לפחות 2/3 מדיירי הבית התקשרו עם הנתבעת). נושא שהתברר להם בדיעבד. עוד נודע לתובעים בדיעבד, כי ביום 25.5.1994 ביטלה שרת התקשורת דאז, שולמית אלוני, שורה של הנחות בזכיון, לרבות ההנחה נשוא התביעה כאן. ברם, במכתבה הקובע את ביטול ההנחות האמורות הגבילה את חלותן, וקבעה כי השינויים תקפים רק כלפי ועבור מינויים חדשים ובקשות חדשות החל מיום מתן האישור הנדון.

טוען ב"כ הנתבעת - המבקשת, כי מרשתו המשיכה להעניק ההנחה האמורה לאותם המינויים שקיבלוה עובר למכתב השרה וחדלה לתתה למי שאלמלא המכתב לא היה זכאי לה, ורק לאחר המכתב האמור היה זכאי להנחה.

עילת הסף המתייחסת למכתב האמור של השרה משמעה כי בהיות התביעה הייצוגית שואבת כוחה מסעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים, סעיף אשר הוסף לחוק בחודש מרץ 1996 (ומכתב השרה כאמור מחודש מאי 1994), טרם הוחק הסעיף וטרם הוחק פרק ו(1) לחוק האמור, הדן בתובענות ייצוגיות המוגדרות ככאלה, שעילה בשלהן יכול אדם או ארגון צרכנים לתבוע על פי חוק זה (ההדגשה שלי ה.א.) לתבוע בשמו, הרי תנאי סף ראש וראשון - היות התובענה אשר עילתה מקנה זכות לפרט לתבוע על פי חוק זה, שאם לא כן לא תוכשר לשמש תובענה ייצוגית. זאת כאמור מאז התיקון בשנת 1996.

טוען ב"כ הנתבעת, כי הואיל ומכתב השרה נערך והוחלו הוראותיו עוד ב-1994 - אין הוא יכול לבוא בגדרו של סעיף 29א לחוק.

מכאן טענת ההתיישנות, שהרי אם נדון במכתב השרה, בלא להתייחס לתיקונים של שנת 1996, עילת התביעה נולדה בשנת 1994 וככזו התיישנה. וכן התיישנה כל טענה, אם יש כזו, לתקיפת סבירות הוראות השרה במכתב הנדון.

בתגובתם לבקשה לייחד את הדיון לטענות הסף תחילה, משתית ב"כ התובעים (המשיבים בבקשה), התנגדותו, בין היתר, על הטענה לפיה אין בפנינו עדיין תביעה, שהרי טרם נדונה הבקשה לאשר את התביעה כייצוגית, ועל פי ההלכה שנפסקה ברע"א 8332/96 (משה שמש נ. דן רייכרט פד"י נה(5) 276) אין מסלקים תביעה בשלב שבו מצוי התיק שבפנינו.

אכן זוהי ההלכה; ועל כן ראיתי לדון בשלב זה בהתייחס לתובענה האישית בנפרד מהתובענה הייצוגית, טרם שתאושר - אם תאושר. מטעם זה בקשתי למקד טיעוני הצדדים, בעיקר בהתייחסות למצבו של התיק על פי הטיעון מכח חוק ההגבלים העסקיים. שהרי אם אין בפנינו תובענה מכח חוק זה בשל טענות הסף, כי אז בבואנו לדון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית תיוותר לדיון שאלת משמעותה של ההלכה שנפסקה בפסה"ד א.ש.ת.

מאידך, אם אמצא כי ראויה התובענה להידון כתביעה אישית מכח חוק ההגבלים העסקיים יהא מקום לבחינת טענות הסף לגבי הטיעונים האחרים בהמשך לענין אישורה אם לאו כתובענה ייצוגית.

ברם, במאמר מוסגר ייאמר, כי ב"כ התובעים הבהיר, הגם שבשפה רפה, כי מרשיו לא יהיו מעונינים לנהל תביעה אישית וכוונתם - אם חלילה בהחלטה חלוטה ייקבע כי לא תאושר התביעה כייצוגית - לא לנהלה בפורום כלשהו; וזאת בשל תחושתם וכוונתם של התובעים לשמש כשליחי ציבור המתריעים על אי תקינות, שנגרמה על ידי הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ