אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 19618/05

החלטה בתיק א 19618/05

תאריך פרסום : 14/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
19618-05
10/05/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק המזרחי סניף אזור התעשיה
הנתבע:
1. דסקו (פורמינג) בע"מ
2. מעלות אחזקות בע"מ
3. לצטר צבי
4. בייגל עלי
5. איפרגן דויד
6. וייניגר יעקב
7. קולן מיכאל

החלטה

מבוא

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה כספית ע"ס 1,224,355 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי התובע, תאגיד בנקאי, נגד לקוחתו, הנתבעת 1 ( להלן: "הנתבעת"), ונגד הערבים להתחייבויותיה של הנתבעת 1, הם הנתבעים 2-7 ( להלן: "הערבים").

2.         לביסוס התביעה צירף התובע ( להלן: "הבנק"), בין השאר, טפסי בקשה לפתיחת חשבון, הסכם תנאי עסק כלליים, כתבי ערבות ואישורי יתרות חוב של  הנתבעת.

3.         הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, ובה העלו טענות שונות נגד הבנק וההליך בו נקט- תביעה בסדר דין מקוצר. נדון בטענות אלה כסדרן.

הטענה בדבר העדר חוב

4.         טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים היא שאין הם חייבים דבר לבנק, שכן נטלו ממנו הלוואה שזמן פרעונה טרם הגיע. יתר על כן, משלא צורף הסכם ההלוואה לכתב התביעה, אין היא ראוייה להתברר בסדר דין מקוצר.

5.         אין בידי לקבל טענה זו, על שני ראשיה.

ראשית לכל, הבנק לא היה חייב לצרף לכתב התביעה את הסכם ההלוואה, שכן עילת התביעה אינה הסכם ההלוואה דווקא, אלא יתרת החוב בחשבונה של הנתבעת לאחר שההלוואה לא נפרעה והועמדה לפרעון מיידי. על כן, די לו לבנק בכך שצירף לכתב התביעה את אישורי היתרות בחשבון הנתבעת לאחר העמדת ההלוואה לפרעון מיידי. בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197 נקבע:

" לצורך התקנות 1)202)(א) ו-203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד חושב הסכום אותה הוא תובע."

ראה גם ע"א 2418/90  רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ   פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 137-138:

" כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית. די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן."

במקרה דנן אין כל טענה כאילו הסכם ההלוואה לא היה בידי הנתבעים ועל כן נמנעה מהם היכולת להתגונן כראוי. נהפוך הוא, הנתבעים הם שמציינים את דבר קיומו של הסכם ההלוואה כאחת מטענות ההגנה המרכזיות שלהם (הגם שמשום מה, נמנעו מלצרפו לבקשת הרשות להתגונן). על כן, משצירף הבנק כנדרש את אישור היתרות בחשבון, שומה היה על הנתבעים להראות, ולו גם לכאורה, כי אישור היתרות אינו משקף נכונה את מצב החשבון. הנתבעים לא הרימו נטל זה.

זאת ועוד, צירוף אישור היתרות במקום לצרף את דפי החשבון המלאים של הנתבעת לא פגע בהגנתם של הנתבעים, והא ראייה, הם אפילו לא פנו לבנק בבקשה לגילוי מסמכים נוספים (ראה הודאת דוד איפרגן, המצהיר מטעם הנתבעים, בע' 4 לפרוטוקול).

6.         שנית, אין בסיס לטענה כאילו טרם התגבש חובה של הנתבעת באשר טרם חלף מועד הפרעון של ההלוואה. לאחר שיתרת החובה בחשבונה של הנתבעת עמדה על 1,249,268 ש"ח נכון ליום 2.5.2003, נטלה הנתבעת הלוואה ע"ס 1,250,000 ש"ח לפי הסכם הלוואה מיום 8.5.2003 ( מוצג ת/1). ההלוואה היתה אמורה להפרע ב- 58 תשלומים חודשיים בהתאם ללוח סילוקין. עם נטילת ההלוואה, הזרים הבנק לחשבונה של הנתבעת ביום 8.5.2003 את סכום ההלוואה, כעולה מדף החשבון ת/2, ובכך איפס את יתרת החובה. דא עקא, הנתבעת לא עמדה במועדי הפרעון הקבועים בהסכם ההלוואה. לאחר שמונה תשלומים בלבד היא חדלה מפרעון ההלוואה. מאז יום 20.2.2004 לא שולמו תשלומים כלשהם לסילוק ההלוואה (ראה ס' 19 לתצהירו של מעודה). כתוצאה מכך, עובר להעמדת ההלוואה לפרעון מיידי, הצטבר חוב פיגורים של 362,687 ש"ח. ראה גם הודאת איפרגן:

"ש. אתה מודה שההלוואה בפיגורים?

ת. כן". (ע' 3 לפרוטוקול. ראה גם ס' 25 לתצהירו)

על כן העמיד הבנק לפרעון מיידי את יתרת סכום ההלוואה, לפי זכותו המעוגנת בס' 13 להסכם ההלוואה.

תמוהה איפוא טענת הנתבעים כאילו חובה של הנתבעת טרם התגבש.

7.         יצויין כי בבקשה מיום 24.3.2005 לביטול עיקול זמני שהגישו הנתבעים, הם הודו הלכה למעשה בקיומו של החוב נשוא התביעה וכל טענתם היתה שלא היה מקום להטיל את העיקולים שכן הם מעולם לא התחמקו מתשלום החוב (ראה למשל ע' 4 לבקשה ס' 22 וע' 6 לבקשה, ס' 9) והם מבקשים להגיע להסדר לסילוק החוב. רק בבקשה למתן רשות להתגונן, מיום 17.4.2005 נולדה לראשונה הכפירה בחוב. גם בחקירתו, הודה איפרגן בקיומו של החוב:

"... וקבענו פגישה אצלנו במשרד אני ומר לצטר והצענו לשלם את כל החוב תמורת זה שיעשה ויתור ויכין הסכם. מאז עברו 3-4 חודשים והוא לא הגיב ואני "רדפתי" אחריו לשלם את כל החוב. וזאת אם הוא יגיע איתנו להסדר." (ע' 3 לפרוטוקול)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ