אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 18968/05

החלטה בתיק א 18968/05

תאריך פרסום : 18/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18968-05
02/05/2005
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
1. חברת דלטק דלתות בע"מ
2. מאורציו האוזר

עו"ד נשיץ
הנתבע:
1. דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ
2. דרך ארץ היווייז מנג'מנט קורפוריישן בע"מ

עו"ד רווה
החלטה

בפניי בקשה למחיקה על הסף.

המבקשת 1 הינה חברה פרטית אשר זכתה במכרז לתכנון,בניית, והפעלת ותחזוקת כביש 6בקטע שבין כביש 65 בצפון לבין כביש 3 בדרום.בין במבקשת לבין המדינה נחתם חוזה זיכיון לתכנון,בניית והפעלת הכביש וזאת בהתאם לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה 1995 ,המבקשת 2 התקשרה עם מבקשת 1 בהסכם להפעלה ולתחזוקת הכביש.

סעיף 7 (3) לחוק כביש אגרה מקנה למבקשת 1 את הסמכות לגבות אגרה באמצעות תג חיוב או אמצעים אחרים , וכן סמכות לגבות דמי גביה , פיצוי והחזר הוצאות. בסעיף 12 ב' לחוק לעיל, הוקם מנגנון של ועדות ערר לעניין הערעור על חיובים של אגרה והפעלת סמכויות המבקשות. עוד נטען כי חיוב שלא הוגש לגביו ערר או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו או שניתן לגביו פסק דין חלוט, הופך ל"חוב חלוט" אשר ניתן לגביה בהוצאה לפועל כאילו היה פסק דין בעניין אזרחי. הלכה ידועה היא כי מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה. עוד המבקשת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף הואיל והיא לוקה בהתיישנות  שכן המשיבים לא הגישו ערר לועדת ערר ואף לא כתב תביעה זה תוך 30 יום מיום קבלת חיוביהם, אשר הפכו ל"חוב חלוט".

מנגד תגובת המשיבים, נטען כי לא נכונה ההשוואה לגופים מינהלים כגון הפסיקה שהביאו המבקשות בהן אזרח משיג על החלטה של גוף מינהלי , כיוון שבמקרה נשוא תובענה זו, מדובר על סכסוך שבין שני גופים פרטיים, על כן יש לפרש את "תניית השיפוט" כמקבילה ,תכליתו של סעיף 12 ב לחוק כביש אגרה היא להקל על האזרח ולשמור עליו מפני שרירות ליבם של גופים פרטיים אשר קיבלו סמכויות נרחבות מהמדינה. עוד נטען על ידי המשיבים כי סמכות ועדת הערר הינה לפי סעיף 12 לחוק , בעוד שעיקר טיעוני המשיבים הינו לגבי אופן תפיחתם של החובות הנובע מסמכויות מכוח סעיף 12ג לחוק אשר אינו בתחום סמכויות ועדות הערר .

לגבי טענת ההתיישנות נטען כי עילות התביעה של המשיבים מורכבות מעילות נזיקיות ועליהן חלה התיישנות בהתאם לדין הכללי. עוד נטען כי אין לראות בכך שהמשיבים שילמו, זה מכבר ותחת מחאה , את חובם למבקשות על מנת להשתחרר מכדור השלג של מערכת הקנסות הבלתי חוקית של המבקשות, כהסכמה על גובה החוב.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.

ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.

השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב"כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש.

ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י  פד"י מ(3) 358.

שביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.

ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724.

ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233.

ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141.

עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש.

כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ