המבקש בתיק בשא 131730/02, באטאשווילי שבתאי (להלן: "שבתאי") היה שותף עם מר שמואל אביב (להלן: "אביב"), המבקש בתיק בשא ,124530/02 בחברה הנתבעת מס' 1 בתיק העיקרי (להלן: "החברה"); התביעה בתיק העיקרי הוגשה ב"סדר דין מקוצר" בגין ערבותם של הנ"ל לטובת החברה לבנק התובע (להלן: "הבנק"), נספח (לא מסומן, כמובן!) לכתב התביעה (ראה סעיפים 2 עד 4 לתצהירו של שבתאי וסעיף 13 לתצהירו של אביב).
אין המבקשים מכחישים את חוב החברה לבנק ואת חתימותיהם על גבי כתב הערבות אלא שלכל אחד מהם "סיפור" משלו באשר לחתימתו על כתב הערבות, שהמכנה המשותף להם הוא הסרת החבות מעל כל אחד מהמבקשים ומידת הילדותיות של כל אחד מסיפורי המעשה.
לפי אביב, חתימתו על גבי כתב הערבות הייתה "...כדבר שבשגרה ללא כל הסבר ומסירת מידע" (סעיף 12 לתצהירו) ולא הוברר מפיו של אדם מבוגר זה, מה המידע שחסר לו, מה לא הבין והאם לא ראה את המלים המודגשות בראש כתב הערבות "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" (הדגשה במקור- צ.כ.) ועד כמה חסר אינטליגנציה הוא, לטעמו, כדי להבין את האמור בכותרת אותו כתב ערבות; גם לא הוברר מפיו מהי אותה "שגרה" והאם נוהג הוא בשגרה לחתום על כתבי ערבות שאין הוא מבין בהם והוא חסר מידע לגביהם.
ברור ש"הגנה" זו של אביב אינה אלא גיבוב של דברים בטלים שאין טעם של ממש להתעסק עימה.
שבתאי טוען לעומת זאת, כי למרות שראה וידע את כל האמור לעיל, בכל זאת, אין הערבות ותנאיה מבטאים את המוסכם בינו לבין הבנק; לדידו, הוסכם שערבותו תחול רק לגבי חוב העולה על -.150,000 $ וכל זאת הואיל והחברה נטלה הלוואה בסכום זה על מנת לאפשר לאביב לרכוש את חלקו בחברה, ועל כן רק אביב היה אמור להיות אחראי לחוב זה בעוד ערבות שבתאי תהיה טובה רק לחוב העולה על הסכום הנ"ל.
בהמשך הדברים אתייחס לעניין "מסמכים" שהתבקש הבנק לגלות למבקשים
(בייחוד לאביב); מכל מקום, שבתאי, בין שביקש מסמכים מהבנק ובין אם לאו, לא טרח להביא לתמיכה בעדותו את אותם מסמכי ההלוואה המיוחדת כדי לתמוך בעמדתו.
אכן, בטרם דיון ביתר טענות ההגנה של המבקשים, בעיקר באלו של אביב, מהראוי לתת את הדעת לעניין ה"מסמכים".
מאז פסיקת הדין בפסק הדין "הילולים" [ ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק ) בע"מ ואח' נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה3 עמ' 188 ], נפתחה דלת רחבה לנתבעים לקבל מבנק התובע אותם את כל המסמכים הדרושים להם, לגישתם, על מנת להתגונן כדבעי, כאשר פתח זה משמש במקרים רבים שלא לצרכיו האמיתיים אלא לצורך עריכה מלחמת התשה כנגד הבנק מחד ועיכוב הדיונים מאידך.
במקרה זה, החלה "מלחמת המסמכים" של המבקשים, למעשה של אביב, עם הגשת בקשת הרשות להתגונן מטעמו.
במסגרת הבקשה העלה בא כחו של אביב את עניין המסמכים הדרושים לו (סעיפים 8 עד 10 לתצהירו של אביב) וביום 3.3.03, במועד הישיבה הראשונה בבית המשפט, הצביעו באי כח הצדדים על כך שאין ביניהם מחלוקת לעניין הספקת המסמכים אלא לעניין עלותם ונתנה על ידי החלטה בהתאם.
תשעה חודשים חולפים ושוב מתייצבים באי כח הצדדים, ביום 16.12.03 ומודיעים כי חלק מהמסמכים סופקו; ב"כ המבקשים טוענים שחלק נוסף עדיין חסר, ונציג הבנק מפנה את תשומת לב בית המשפט שהמבקשים טרם שילמו עבור המסמכים שסופקו להם.
שוב ניתן צו בהתאם להספקת יתר המסמכים ולתשלום כפי שנקבע באותו המועד.
ביום 4.5.04, פונה ב"כ אביב (שבאותה עת ייצג גם את החברה, אשר משום מה נזנחה בסיכומי טענותיו ונראה כי אין יותר למי מהצדדים עניין בה), ומבקש דחיית הדיון הקבוע לאותו המועד, בהסכמת נציג הבנק, בין היתר על מנת להשלים את הליכי גילוי המסמכים; הדיון נדחה לבקשה זו ליום 15.6.04.
שלשה ימים לפני מועד הדיון הנ"ל, שוב מגיש ב"כ אביב והחברה בקשה מוסכמת לדחיית הדיון ושוב באותם נימוקים וגם הפעם נדחה הדיון ליום 31.10.04; גם במועד זה לא התקיים דיון, עקב אי הבנה בין בית המשפט לצדדים, והוא התקיים בסופו של דבר ביום 16.12.04, ושוב לא נשמעה טענה בדבר העדר מסמכים מפי באי כח המבקשים או מי מהם.
בנסיבות אלה, איני מקבל כל טענה בדבר העדר מסמכים נדרשים, שחזקה על באי כח המבקשים שהיו מביאים עניין זה לידיעת בית המשפט בטרם דיון או במהלך הדיון שהתקיים, בסופו של יום, למעלה משנה וחצי לאחר שנושא המסמכים עלה לדיון; מכאן שכל העדר פרוט הולם בתצהירי המבקשים, כפי שלהלן, אין לתלותו בהעדר מסמכים כאלו או אחרים.
מכאן לטענות המבקשים שניתן להתייחס אליהן, לאור האמור לעיל ,בקצרה.
אביב טוען שהבנק "התנה שירות בשירות" בכך שדרש ממנו לנהל את חשבונו הפרטי בסניף הבנק בו נוהל חשבון החברה (סעיף 20 לתצהירו); אין כל פרוט של נזק שנגרם לו עקב כך, אפילו היו הדברים נכונים, ועל כן אין כל הגנה ראויה בעניין זה.
עוד טוען אביב שיש לו "יסוד לחשש סביר" ששבתאי משך כספים מהבנק בחתימתו בלבד (סעיף 18 לתצהיר אביב); "חשש סביר" זה של אביב לא אומת ולא כומת ואין הוא מהווה עילת הגנה.
