אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 17934/05

החלטה בתיק א 17934/05

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17934-05
11/07/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים סניף רמת אביב
הנתבע:
אליאנה גרץ יונה
החלטה

1.         התובע ( להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת לתשלום סך של 211,896 ש"ח, בגין חוב שיסודו בהלוואה שנטלה הנתבעת מהבנק ביום 13.1.2004 ואשר לא נפרעה במלואה, ובגין יתרת חוב בחשבונה של הנתבעת בבנק.

2.         הנתבעת ביקשה רשות להתגונן. לדבריה, בחודש מרץ 2003 נישאה לאורן יונה, בנו של אברהם יונה ( להלן: "אברהם"), אשר היה בעליהן של שתי חברות קבלניות שלימים נקלעו להליכי פירוק ( להלן: "החברות"). אברהם ביקש ממנה להפגש עם מנהל סניף רמת אביב של הבנק, אריה ארד ז"ל ( להלן: "המנוח"), על מנת שיבחנו יחדיו דרכים לסייע לאברהם ולחברות. היא נפגשה עם המנוח אשר ביקש ממנה להעביר אל סניף רמת אביב של הבנק את תוכניות החסכון של ילדיה, שנפתחו בבנק דיסקונט. הנתבעת סברה כי עליה לחתום כערבה להלוואה שיטול אברהם מהבנק, אך ביום 5.12.2003, במהלך פגישה נוספת עם המנוח, התברר לה כי אין המדובר בערבות אלא בהלוואה שהיא עצמה תיטול, על שמה שלה, בסך של 500,000 ש"ח. תוך כדי הפגישה התקשר אברהם למנוח, ובעקבות אותה שיחה הודיע לה המנוח כי ההלוואה תעמוד על סך של 750,000 ש"ח. הנתבעת היתה לחוצה ומוטרדת כיצד תפרע את ההלוואה אך המנוח הרגיע אותה ואמר לה כי אברהם ידאג לפרוע את ההלוואה. בתום הפגישה נמסר לה שיק בנקאי ע"ס 750,000 ש"ח. לאחר מכן היא זומנה פעם נוספת לפגישה עם המנוח. היא סברה שתידרש לחתום על הסכם הלוואה אך הופתעה לקבל שיק נוסף ע"ס 200,000 ש"ח.  הנתבעת שילמה תשלומים חודשיים לצורך פרעון ההלוואה מחשבון המשותף לה ולבעלה, אך החברות ואברהם היו אלה שדאגו להפקיד כספים לחשבון המשותף כדי לממן את התשלומים. לדבריה, רק ביום 13.1.2004 היא נתבקשה לחתום על טופס הבקשה להלוואה ובד בבד ביקש ממנה המנוח לא לפרסם את דבר קרבתה המשפחתית לאברהם. בסופו של דבר, החברות נקלעו לקשיים אך הבנק עמד על פרעון ההלוואה.

3.         מחקירת הנתבעת התברר כי אין ממש בטענתה כאילו מסמכי ההלוואה נחתמו בדיעבד, לאחר שנמסר לה השיק. מתברר כי הנתבעת חתמה עוד ביום 5.12.2003 על מסמכי פתיחת החשבון ועל בקשה לקבלת הלוואת גישור מאת הבנק (ראה ת/8), בה צויין במפורש שמדובר בהלוואה ע"ס 750,000 ש"ח, כך שהשיק נמסר לה ביום בו נחתמו מסמכי ההלוואה ולא במועד מוקדם יותר. מה שנחתם ביום 13.1.2004 היו מסמכי שעבוד של פקדון בסך 500,000 ש"ח (ת/9 ו-ת/10) וכן מסמכי הלוואה נוספת ע"ס 963,000 ש"ח (נספח ב' לכתב התביעה), שהחליפה את הלוואת הגישור.

4.         הנתבעת טענה כי " לא קראתי אף מסמך, חתמתי כמו תוכי" (ע' 3 לפרוטוקול) אך אישרה כי כלל לא ביקשה לקרוא את המסמכים קודם שחתמה עליהם (ע' 4 לפרוטוקול). מכל מקום, נפסק פעמים רבות כי:

" בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור , פ"ד יט(2) 113, 117).

וכן:

" אכן, כלל הוא, כי חזקה על אדם החותם על מסמך, כי הוא קרא והבין את תוכנו. כך בכלל, וכך בוודאי מקום בו מדובר בחתימה על מסמך כה מהותי כגון שטר משכנתא ... אדם החותם על מסמך מבלי שטרח לעיין בו, לא יישמע, בדרך-כלל, בטענת Non Est Factum או בטענה דומה ..." (ע"א  9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. רייז פ"ד נח(3), 934 ,עמ' 945.

5.         עוד התברר מחקירת הנתבעת, והדבר גם עולה בברור מס' 10 לתצהירה, כי הנתבעת ידעה היטב כבר בעת שנמסר לה השיק הראשון ע"י המנוח, כי מדובר בהלוואה שנטלה מהבנק, וכי מבחינת הבנק היא הלווה, קרי, החייב העיקרי, ולא הערבה לפרעון ההלוואה. הנתבעת טוענת אמנם כי פעלה תחת תנאים של לחץ וכפייה, אך טענה זו מופרכת מיסודה. אם מישהו לחץ על הנתבעת ליטול את ההלוואה, היה זה ככל הנראה אותו אברהם, אשר ביקש את עזרתה. איש בבנק, גם לא המנוח, לא הכריח את הנתבעת לפתוח חשבון בבנק וליטול הלוואה מיד לאחר פתיחתו. אם הנתבעת ביקשה לסייע לאברהם, אביו של בעלה, אין לה אלא להלין על עצמה.

6.         נציין כי הנתבעת היא בגירה, ילידת שנת 1965, ארכיטקטית בהשכלתה, כך שלא היתה כל מניעה אובייקטיבית מבחינתה להבין היטב את הטיב המשפטי של התחייבותה. אלמלא הסכימה הנתבעת ליטול את ההלוואה, יכולה היתה בנקל להחזיר את השיקים שקיבלה מהמנוח, הן את השיק שקיבלה ביום 5.12.2003 והן את השיק שקיבלה ביום 13.1.2004, אך הנתבעת לא נהגה כך. היא נטלה את השיקים, ביודעה שמדובר בכספי הלוואות שיש לפרוע, והעבירה אותם לאברהם.

7.         בנוסף, וזה העיקר, ההלוואה נשוא התביעה נלקחה ע"י הנתבעת רק ביום 13.1.2004, כחודש ימים לאחר נטילת הלוואת הגישור. במועד זה כבר ידעה הנתבעת היטב מהו התפקיד שהיא ממלאת עבור אברהם, קרי, שהיא נוטלת הלוואה על שמה, וזאת לאחר שנטלה את הלוואת הגישור חודש קודם לכן. כדברי הנתבעת עצמה: " וקבענו או ביום 13-14 לינואר, וכשהגעתי לבנק הפועלים כשאני משלימה שלקחתי הלוואה  על שמי  ליונה, הוא נפנף לי בעוד 200 אלף שקל, ואני ביקשתי?" (ע' 6 לפרוטוקול, הדגשה הוספה).

בפרק הזמן שחלף בין שתי הפגישות עם המנוח, היה לנתבעת די זמן והותר לשקול מחדש את נכונותה לסייע לאברהם, ואם בחרה ליטול את ההלוואה הנוספת, הרי עשתה זאת בדיעה צלולה ומפוכחת, ואין לה אלא להלין על עצמה.

8.         הנתבעת טוענת כי  המנוח הבטיח לה שאין לה מה לדאוג וכי אברהם ידאג לממן את החזר ההלוואה. גירסה זו אינה ניתנת לאימות, שכן כפי שידוע לנתבעת, המנוח נפטר בסמוך לפני הגשת התביעה ועל כן ניתן לייחס לו הבטחות ומצגים כראות עיניה של הנתבעת. לא בכדי אמרה הנתבעת, בציניות שאינה במקומה: " הוא הפעיל עליי לחץ ותביא אותו להוכחות" (ע' 6 לפרוטוקול).

מכל מקום, גם אם אניח כי הנתבעת דוברת אמת, הרי שהדבר אינו פוטר אותה מאחריותה המלאה בגין החלטתה ליטול את ההלוואה, ביודעה כי מדובר בהלוואה ולא רק בערבות גרידא. אין כל ראיה לכך שהמנוח ידע אותה שעה על קשייו הפיננסיים של אברהם, וכי כאשר הרגיע את הנתבעת, אם אכן הרגיע, הוא פעל בחוסר תום לב.

9.         באופן תמוה, הנתבעת נמנעה מלהעיד את אברהם, על מנת שימסור את גירסתו שלו לאופן ולסיבה בגינה נרתמה כלתו לעזרתו. גם המנעות זו פועלת לחובתה:

" אי הבאתו של עד רלוונטי מעורר, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו,וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה שכנגד."

 (ע"א 465/88  הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'   פ"ד מה(4), 651 ,עמ' 658-659).

10.        הנסיבות המתוארות ע"י הנתבעת אינן עולות בשום פנים ואופן כדי כפייה או עושק, כהגדרת מונחים אלה בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973. הבנק לא איים ולא הפעיל כח על מנת שהנתבעת תיטול את ההלוואה, ועל כן אין המדובר בכפייה לפי ס' 17 לחוק. הבנק גם לא ניצל מצוקה כלשהי של הנתבעת ועל כן אין מדובר בעושק לפי ס' 18 לחוק. נזכיר כי הנתבעת פנתה מרצונה החופשי לבנק כדי לסייע לאברהם. באותה עת הנתבעת לא היתה לקוחה של הבנק, וממילא לא חבה דבר לבנק ולא היתה תלוייה בו בשום צורה ואופן, כך שהבנק לא יכול היה לכפות עליה עיסקה אותה לא רצתה. זאת ועוד, לטענה בדבר עושק וכפייה אין זכר בפניית הנתבעת להנהלת הבנק מחודש אוקטובר 2004 (ת/15), בה היא מבקשת לפרוס את חובה לבנק.

11.        עוד ראוי לציין כי הנתבעת העידה כי בעלה נכח לצידה בפגישות עם המנוח (ע' 5 לפרוטוקול), כך שאין המדובר במצב בו הנתבעת לא היתה יכולה להתייעץ באיש.

12.        אינני סבור כי הבנק הפר חובה כלשהי שהיתה לו כלפי הנתבעת. כל המידע הדרוש נמסר לנתבעת. היא בחרה מרצונה וביודעין לסייע לאברהם, מתוך הנחה שהתבדתה, כי הוא יהיה זה שיממן את פרעון ההלוואה. בהחלט ייתכן כי היתה זו גם הנחת המוצא של המנוח, שעל יסודה אישר לנתבעת את נטילת ההלוואה, אך העובדה שהנחה זו נתבדתה, אינה מטילה חבות כלשהי על הבנק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ