אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 17223/05

החלטה בתיק א 17223/05

תאריך פרסום : 23/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17223-05
03/07/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
המגן חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
וינראוך יוסף עו"ד
החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 191,209 ש"ח.

2.         התובעת טוענת כי הנתבע נטל ממנה הלוואה בסך 300,000 ש"ח, לפי חוזה הלוואה מיום 22.4.1996, אותה היה עליו לפרוע ב- 300 תשלומים חודשיים. הנתבע פיגר בתשלומי ההחזר ועל כן הועמדה ההלוואה לפרעון מיידי ונפתח ביום 12.5.2002 תיק למימוש משכון שהעמיד צד שלישי, עו"ד דגני, להבטחת ההלוואה. עו"ד דגני פדה את המשכון תמורת תשלום בסך 314,000 ש"ח ששולם בארבעה תשלומים במהלך שנת 2004. לאחר פדיון המשכון, נותר עדיין חוב בסך של 191,209 ש"ח, ומכאן התביעה.

3.         הנתבע טוען כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, הואיל ולא צורף תצהיר של חשב התובעת בדבר שיעור הריבית, אין הסבר כיצד חושב החוב נשוא התביעה והתובעת חייבה אותו בריבית פיגורים בגין חוב שטרם הגיע זמן פרעונו.

לגופו של ענין הוא טוען כי לא היתה הצדקה להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי רק בשל פיגור בסך של 13,949 ש"ח המהווה 3.7% מיתרת ההלוואה. כמו כן, לטענתו לא היה מקום לחייבו בעמלת פרעון מוקדם בסך 14,000 ש"ח, דבר שהכפיל את החוב שבפיגור. בנוסף, מששילם עו"ד דגני סך של 314,000 ש"ח, כוסו למעשה 94 תשלומים נוספים שזמן פרעונם טרם הגיע. כמו כן, קיימת סתירה בין הריבית הנקובה בדף החשבון שצורף לתביעה- 6.1%, לעומת הריבית הנקובה בס' 4.3 לכתב התביעה, העומדת על 11.5%, שלביסוסה לא צורפה אסמכתא כלשהי. דף החשבון גם אינו מפרט כיצד נזקפו התשלומים ששולמו על חשבון חוב ההלוואה. הנתבע טוען כי לאחר שיקבל פירוט של החיובים, הוא מאמין שיתברר כי אין כלל חוב לתשלום או לכל היותר מדובר בחוב זעום.

4.         אין מקום למחוק את כותרת התביעה.

בע"א 2418/90 רלפו נ. בנק למסחר בע"מ , פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 137, נפסק לענין זה:

" כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית. די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן. ... תביעת המשיב עומדת במידת הפירוט הנדרשת והמערערים לא פנו בבקשה לבית המשפט לפירוט נוסף."

במקרה דנן, התובעת יצאה ידי חובתה בכך שצירפה את דף היתרה הסופית בחשבונו של הנתבע. דף זה מפרט גם את הריבית בגינה חוייבה ההלוואה- 6.1%, היא הריבית שהנתבע עצמו טוען כי הוסכמה בינו לבין התובעת. על כן לא היה צורך בתצהיר של חשב התובעת כדי לאמת את גובה הריבית לפיה חושב החוב. אם לנתבע היו השגות או שאלות לגבי האופן בו נוצרה יתרת החוב- פתוחה היתה הדרך בפניו לבקש פרטים נוספים מהתובעת , ובמידת הצורך, אף לפנות בבקשה לבית המשפט. דבר זה לא נעשה על ידו.

5.         אין בסיס לטענת הנתבע כאילו התובעת לא היתה רשאית להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מיידי. הנתבע בעצמו מודה כי פיגר בתשלומים. זכותה של התובעת להעמיד במקרה כזה את יתרת החוב לפרעון מיידי מעוגנת בס' 9(א) לחוזה ההלוואה. אין מדובר בפיגור של מה בכך, אלא בפיגור בסכום של 13,949 ש"ח, שנוצר לאורך זמן. הנתבע עצמו טען כי ההחזר החודשי עמד על סך של 1,667 ש"ח, ומכאן מתבקשת המסקנה כי הפיגור שנוצר הוא בגין חודשים רבים. גם אם כתוצאה מכך חוייב הנתבע בעמלת פרעון מוקדם הקרובה בשיעורה לשיעור החוב שבפיגור, אין בכך כדי לשלול את זכותה של התובעת להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מיידי.

6.         הנתבע מציין כי עו"ד דגני שילם 314,000 ש"ח על חשבון החוב, וכי הוא עצמו שילם 142,390 ש"ח על חשבון ההלוואה. מכאן הוא מבקש להסיק כי ההלוואה נפרעה או שלכל היותר נותר חוב זעום. טיעון מעין זה אינו יכול להתקבל. בע"א 2418/90 הנ"ל, נקבע:

" הלכה פסוקה וברורה היא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב לגלות לכאורה עילת הגנה שאם תוכח במשפט תוכל לשמש לו הגנה בפני התביעה ... בית המשפט הדן בבקשה אינו קובע מימצאים על יסוד של מהימנות, אף אינו נכנס לשאלת סכוייה של גרסת ההגנה להתקבל. כל אשר על הנתבע להראות בשלב זה היא גירסה, שתעמוד בחקירה נגדית מבלי שתקרוס תחתיה, ואשר אם תתקבל כמהימנה תהיה בה תשובה לתביעה ... אך בגרסתו חייב הנתבע המבקש רשות להתגונן להכבד ולהכנס לפרטי הדברים. ... המעט שהיה על המערערים להראות, איפוא, היא גירסה ברורה וחד משמעית מה היה שעור הריבית המוסכם בין המערערת לבין המשיב (ועל כך אין תשובה בהסכמים שצורפו לתביעה) ומה היה שיעור הריבית שבו חויבה המערערת. בשני אלה נכשלו." (ע' 138).

ברוח דומה נפסק בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ'  בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200:

" כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."

כאשר מדובר בטענת קיזוז, וטענות הנתבע בדבר פרעון החוב כמוהן כטענת קיזוז, יש חובה להציג מערכת נתונים מדוייקת, כפי שנפסק בע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768:

" טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

במקרה דנן, שומה היה על הנתבע להגיש תחשיב מפורט המראה כי החוב נשוא ההלוואה נפרע כתוצאה מחיבור הסכומים השוטפים ששילם על חשבון ההלוואה עם הסכום ששילם עו"ד דגני עבור פדיון הנכס הממושכן.

חיבור אריתמטי טכני של סכומי הקרן אינו יכול לשקף את מצב ההתחשבנות כהווייתה, שכן מדובר בהלוואה נושאת ריבית שנלקחה בשנת 1996, כאשר מנגד עומדים תשלומים ששילם הנתבע לאורך מספר שנים, ותשלומי פדיון ששולמו רק בשנת 2004 ע"י עו"ד דגני, ואשר לא כולם נזקפו מן הסתם על חשבון חוב ההלוואה, בשים לב לכך ששולמו במסגרת תיק הוצל"פ שנפתח לצורך מימוש הנכס הממושכן.

הואיל ועסקינן בבקשת רשות להתגונן, לא התובעת היא שצריכה היתה להציג את תחשיב החוב, והיא יצאה ידי חובתה ע"י הצגת "השורה התחתונה" בדף החשבון. הנתבע הוא שצריך היה להעמיד גירסת הגנה מפורטת. דבר זה לא נעשה.

7.         אין בסיס לטענת ב"כ הנתבע בסיכומיו, לפיה החוב שבפיגור סולק עם פדיון המשכון. הפדיון נעשה רק לאחר שיתרת חוב ההלוואה הועמדה לפרעון מיידי, ולכן החוב המקורי שבפיגור כבר לא היה רלבנטי בעת פדיון המשכון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ