אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 17141/07

החלטה בתיק א 17141/07

תאריך פרסום : 24/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17141-07
24/12/2007
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
מור ולבונה עסקים ר.מ. בע"מ
הנתבע:
גבי ברגר
החלטה

רקע

מונחות בפני שתי בקשות שונות.

חברת מור ולבונה עסקים ר.מ בע"מ (להלן: " התובעת"), הגישה כנגד מר ברגר גבי (להלן: "הנתבע") תביעה לצווי עשה ולא תעשה הנוגעים לשכירת מבנה תעשייתי לייצור מזון. התובעת מבקשת לחייב את הנתבע להמציא ערבים להסכם השכירות שנכרת בין הצדדים, לחייבו לבטח את המבנה, להשיב ציוד שנעלם מהמושכר ולא לבצע כל שינוי במושכר. כמו כן, תובעת התובעת מחצית מהוצאותיה המשפטיות בגין חוזה השכירות בסך 16,141 ש"ח.

הסיבה העיקרית שבגינה הוגשה תביעה זו הינה עקב העובדה כי השיקים הראשוניים שמסר הנתבע לידי התובעת בגין השכרת הנכס חוללו מחמת אי כיסוי מספיק ומשכך, חוששת היא שתמצא "ערומה" מכאן ומכאן. 

הנתבע, התכחש לעצם תוקפו של ההסכם. לשיטתו תנאי בסיסי לקיום ההסכם הינו כי הנכס המושכר יהיה בר תפעול. במקום זאת, טען הנתבע כי נותר בפני שוקת שבורה לאחר שהתגלה כי בנכס קיימים ליקויים רבים המונעים קבלת רישיון עסק ומשרד הבריאות אף הגיש תביעה כנגד המפעל בגין הפרות רבות. משכך, מנוע הנתבע מלהפעיל את העסק והדבר גורם לו להפסדים רבים.

לשיטתו של הנתבע האחראים להפסדים אלו הינם התובעת וכן עורך הדין שרעבי רוני אשר לשיטתו הטעה אותו לחשוב כי הנכס הנ"ל ניתן להפעלה ולייצור. לדידו של הנתבע עוה"ד שרעבי עבד ביד אחת עם התובעת למען השכרת הנכס באמצעות הטעיות רבות ומצגי שווא. משכך, הגיש הנתבע תביעה שכנגד בסך 350,000 ש"ח כנגד התובעת, עוה"ד שרעבי וכן כנגד חברה נוספת, מור ולבונה עסקים בע"מ, אשר היא זו שהציגה את השיקים שמסר הנתבע לפירעון, למרות בקשתו כי הפקדתם תעוכב כמעה, הרי שבקשה זו לא נענתה.

בכתב התשובה לתביעה שכנגד, טענו הנתבעים שכנגד כי האחריות להשגת האישורים האמורים מונחים על כתפיו של התובע שכנגד, וזאת בהתאם להסכם השכירות. הנתבע ביקר מספר פעמים בנכס, ראה ועבר על הסכם השכירות עובר לחתימתו והעובדה כי השיקים הראשונים שמסר חוללו, מלמדת כי התובע שכנגד אינו איש עסקים כפי שהציג את עצמו וכל ניסיונותיו  להתנער מההסכם נובעים מרצון  למזער את ההפסדים באם לא יפעל למען ביסוס המפעל.

כמו כן, נטען בכתב התשובה כי אין כל יריבות בין הנתבע 3, עוה"ד שרעבי לבין התובע שכנגד. הנתבע 3 ייצג את התובעת בהסכם השכירות ותו לאו. עובדה זו מחוזקת על ידי כותרת הסכם השכירות שנחתם, שם כתוב מפורשות כי התובעת מיוצגת באמצעות הנתבע 3 ומשכך, הוא עצמו איננו צד לעניין.

בתאריך ה - 07/10/07 התקיים בפני דיון מקדמי בתביעות הנ"ל. ב"כ התובעת והנתבעים שכנגד חזר על בקשתו למחיקת נתבע 3 מכתב התביעה שכנגד בגין העדר עילה. כמו כן, התבקש בית המשפט לחייב את התובע שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים שכנגד.

לדידי, ולאחר שדשתי רבות בעניין הבקשות דנן, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה הראשונה ולקבל בחלקה את הבקשה השניה.

אלו דברי המלומד אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) בעמ' 138 -

"הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה" (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671) . די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה."

 על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב כה מוקדם בתיק זה, אינני רואה כיצד התובע שכנגד יוכל הרים את  הנטל הרובץ עליו בתביעתו כנגד הנתבע 3. העובדה שלא ניתן להכחישה היא  כי בכותרת הסכם השכירות אכן מופיע שמו של הנתבע 3 בתור מייצג בלבד. עם זאת, כתב התביעה שכנגד רווי טענות כנגד הנתבע 3, הן ביחס לפעולותיו והן ביחס למצגים אשר ייתכן וטשטשו את מעמדו כבא כוח בלבד. בנוסף, הנתבע 3 אף מנהל אחת החברות הנתבעות בתביעה שכנגד. לאור כל האמור לעיל, אינני רואה שיש מקום לסלק את התובענה על הסף.

מאידך גיסא, עלי לציין כי נראה שמונח על כתפי הנתבע נטלי הוכחה אשר יהיו קשים עד מאוד להשגתם. משכך, ולאור מצבו כפי שפורט בכתבי בית דין,  סבורני כי יש לחייב את התובע שכנגד בהבטחת הוצאותיו של נתבע 3 בלבד בסך של 18,000 ש"ח .

סכום זה יופקד לקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום. אי הפקדת הסכום הנ"ל יגרום למחיקתו של הנתבע 3 מכתב התביעה שכנגד.

לרוב, אינני חוזר על הצעות בית המשפט אשר הוצעו לצדדים במהלך הדיונים, במיוחד לאחר ששני הצדדים הודיעו על סירובם להצעה. יחד עם זאת, אינני סבור שתיק זה מתאים  לתיק שעליו עלינו  לקיים את הכלל של "ייקוב הדין את ההר". משכך, הנני חוזר ומציע לצדדים את ההצעה שהועלתה על ידי במהלך הדיון מה - 07/10/07.

בהעדר הסכמה,יגישו הצדדים  תצהירי עדות ראשית  כדלקמן:

1.         התובעת תוך 45 יום מהיום.

2.         הנתבע/התובע שכנגד, תוך 90 יום מהיום.

3.         הנתבעים שכנגד תוך 135 ימים מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ