רקע
מונחת בפני תביעה על סך 9,014 ש"ח.
איתן קינמון (להלן:
"התובע") עוסק, בין היתר, בשיווק והספקת לבדים לנגריות. אברהם ברון (להלן:
"נתבע"), אשר עוסק גם הוא בשיווק ואספקת לבדים לנגריות. הצדדים פעלו במסגרת שותפות עד ליום 04/07/07.
לאור סכסוך שפרץ בין הצדדים הוגשה תביעה על ידי הנתבע כנגד התובע בת.א 34623/07. בעקבות הסכמה בין הצדדים הורתה כב' השופטת נועה גרוסמן על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.
בהסכם פירוק השותפות בין הצדדים סוכם כי התובע יעביר לנתבע סך של 60,000 ש"ח וזאת בתמורה לכך שהתובע יהיה זכאי לגבות את חובות לקוחות השותפות בהתאם לרשימת הלקוחות אשר הוסכמה בין הצדדים (צורף כנספח ד-ד1 לכתב התביעה). בהתאם להסכם בין הצדדים הוגשה תביעה כנגד הלקוח מר יהודה אלביליה בת.א (אשדוד)1860/07 על סך 6,201 ש"ח בגין חובו של הלקוח לשותפות. עם קבלת כתב התביעה פנה מר אלביליה לתובע וטען כי פרע את חובו וכן הציג קבלה ידנית מיום 19/12/07 עם אישורו של הנתבע. מבירור שנערך עלה כי החוב אכן שולם לנתבע ישירות וזאת בניגוד להסכם הפירוק.
לגישת התובע התנהגותו זו של הנתבע מהווה הפרה בוטה של ההסכם בין הצדדים, והינה התנהגות בחוסר תום לב.
מנגד טען הנתבע, כי סמוך לקבלת הכספים האמורים נמסרה הודעה לתובע. לגישתו שמו של מר אלביליה כמו של מספר חייבים נוספים נכלל בטעות בהסכם פירוק השותפות.
הנתבע טוען, שמאחר והתובע היה אמון על ענייני הכספים בחברה היה עליו להסב את תשומת ליבו של הנתבע על כי כספים אלו נגבו בעבר וכי לא נותר בגינם כל חוב.
יתרה מזו טוען הנתבע לטענת קיזוז. לגישתו לאור העובדה כי שקים אשר התקבלו על ידי הלקוח שדלצקי לא כובדו ובמקומם ניתנו שקים חלופיים לטובת השותפות הרי שהנתבע זכאי למחצית הסכום בגובה 6,522 ש"ח.
דיון
בדיון מיום 29/04/08 הביעו הצדדים את הסכמתם להצעת בית המשפט ובעקבותיה ניתנה החלטה ביום 01/05/08 בה מונה מכון "שגיא מכון פוליגרף" , כמומחה מטעם ביתה משפט, אשר יבדוק את הצדדים ונכונות גרסתם העובדתית.
יש מקום להקדים ולציין כי מכונת הפוליגרף ידועה כמכשיר שאינו מדויק במאת האחוזים ואף רחוק מכך. משכך היא פסולה לשימוש לצורך הכרעת דין בהליך פלילי. עם זאת, כאשר אנו עוסקים במישור האזרחי, ידוע הכלל לפיו הצדדים יכולים להתנות על דיני הראיות ולאפשר לבית המשפט להשתמש בראיות אשר ללא הסכמת הצדדים ייחשבו לפסולות או נטולות משקל ראייתי, כפי שנפסק בבית המשפט העליון ב ע"א 61/84 -
יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי, פ"ד מב(1), 446 (להלן: "
עניין ביאז") ,עמ' 466-467:
"
כאמור, רשאים הצדדים, ככלל, להתנות על דיני הראיות ועל נוהלים פרוצדוראליים. כלל זה מועיל וצודק הוא, שכן לרוב מוסיף הוא ליעילות הדיון, ובאשר המדובר בדרך הננקטת על דעת שני הצדדים, לא תגרום היא מן הסתם לעיוות הדין. ..".
משבאו הצדדים ונתנו הסכמתם לבדיקת הפוליגרף ואף התנו את תוצאות המשפט בתוצאות הבדיקה, הרי שיש ליתן משקל רציני לתוצאות הבדיקה.
ביום ה -15/07/08 נבדק הנתבע במכון הפוליגרף.
מסקנותיו של המומחה בקשר לבדיקתו היו חד משמעיות. חוות דעתו לבדיקת התובע הייתה:
"1. האם שמו של מר אלביליה נשאר רשום ברשימת החייבים כדי להטעות את מר קינמון?
לא
2. האם העברת את הכספים שנגבו מאלביליה למר קינמון לפני חתימת הסכם פירוק השותפות?
כן
ממצאי הבדיקה:
