אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 16051/05

החלטה בתיק א 16051/05

תאריך פרסום : 26/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
16051-05
04/09/2005
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי

- נגד -
התובע:
עזבון ויורשי המנוח תאמר קטאע ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         בפני מונחת בקשה מטעם המבקשים להורות למשיבים על הפקדת ערבון לתשלום הוצאותיה.

עניינינו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כנטען בכתב התביעה שנגרמו למנוח, תאמר קטאע ז"ל. (להלן: "המנוח") כתוצאה מפעילות כוחות הבטחון בעיר עזה ביום 19.2.03.

2.         תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984  (להלן: "התקנות") קובעת כי:

"א.  בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה           לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע.

ב.         לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה, נדחתה תובענה לפי תקנה זו רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה  תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות ענין ערובה והוצאות".

לענין זה ראה דברי כב' השופט ש. לוין ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד(1) 650,647:

"הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד, טעם לדבר הוא , שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו את משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה. עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שנסיבות מצדיקות את הדבר.

תקנה 519 אינה מפרטת כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9(2)".

כך נקבע ברע"א 377/87 חליל ג'נחן נ' וויבהו א.ב.ה. - חברת מניות פד"י מא(4) 522:

"שיקול הדעת, אם לחייב תובע במתן בטוחה לכיסוי הוצאותיו של נתבע, הוא רחב והנתונים החייבים להישקל מגוונים הם, שכן, מצד אחד אין נטייה לנעול בפני התובע את שערי בית המשפט אך משום שהוא דל אמצעים או שזו חברה בפירוק ומצד אחר יש להתחשב בהפסד שהנתבע עלול לסבול, אם התביעה תידחה ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו".

3.         לעניין שיקול הדעת המסור לבית המשפט לענין הטלת ערובה המתבסס אף על שקילת סיכוי התובענה, התייחס בית המשפט בע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר, פד"י מז(3) עמ' 846 בע"מ 850:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכוי הצלחה קלושים.  עם זאת, אין הכונה להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות".

4.         המבקשת טוענת כי הואיל והמנוח התגורר בשכונת אלתופאח שבעיר עזה, שהיא בשליטת הרשות הפלסטינית, הרי שיש לראות בתובע כמי שמתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

המשיב אינו חולק בתגובתו על כך שמקום מגוריו הינו בשליטתה של הרשות הפלסטינית ולא הוכח כי יש בידו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם תוכל המבקשת להיפרע.

סמכות לשכות ההוצאה לפועל בישראל הינה טריטוריאלית, ובעקבות ההסכם שנחתם בין מדינת ישראל לבין אש"פ בספטמבר 1995, וחקיקת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) תשנ"ו - 1996, אין להן כיום סמכות לפעול בתחומי הרשות הפלסטינית (ראה נספח 2 לבקשה).

משכך שוכנעתי כי במידה ותדחה תביעת התובע והתובע יחוייב בהוצאות המבקשת, יהיה זה קשה ביותר, אם לא בלתי אפשרי לגבותן, ודי בכך כדי לחייב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

5.         גישה זו אומצה על ידי בתי המשפט דלמטה, בשורה ארוכה של החלטות שצורפו לטיעוני המבקשת: המר' 22527/95 בת.א. 90/95 (מחוזי י-ם) מ.י. נ' שומאן, המ' 832/96 בת.א. 438/94 (מחוזי י-ם) מ.י. נ' בשיר ואח' , ת.א. 1331/96, 921/95, 1330/96, עזבון אחלייל נ' מ.י.,  המ' 8259/96 מ.י. נ' חג'אג', ת.א. 2048/95 (מחוזי ב"ש) 2048/95 מ.י. נ' אבו לולא ואח', ת.א. (ת"א) 70967/95 מ.י. נ' מג'ארי, ועוד.

6.         ברע"א 510/97 עזבון המנוח אנור מקוסי ז"ל ו- 28 אח' נ' מ.ישראל ואח', פורסם בתקדין עליון 97(2) 14,  קבע כב' הנשיא ברק את שיעור לערובה שתושת על כל משפחת תובעים במקרה שם והעמידה על 7500 ש"ח לכל המשפחה. פסק הדין הינו מ- 20.4.97 והסכום שנקבע שם בהצמדה להיום עומד על 9,280 ש"ח.

מאחר ובפני ניצב תובע בודד ראיתו להפחית את הסכום ואני  מעמידה אותו על  - 7,500  ש"ח.

7.         אשר על כן הנני מורה בהתאם לתקנה 519 לתקד"א, התשמ"ד - 1984, כי על התובע להפקיד בקופת בית המשפט ערובה כספית להבטחת הוצאות המשיבה, באם תדחה התביעה והוא יחוייב בהוצאות כלפיה, בסך של 7,500 ש"ח, במזומן או בערבות בנקאית, וזאת כתנאי להמשך קיום ההליכים בתביעה זו. הערובה תופקד תוך 60 יום מיום מקבלת החלטה זו, ולא - תדחה התביעה.

המזכירות תשלח  לצדדים עותק מן ההחלטה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ