1. בפניי בקשות לתיקון טעות סופר בפסק דין שניתן על ידי בתיק זה ביום 18.6.2006 (להלן:
"פסק הדין").
2. הבקשה שהוגשה ע"י ב"כ התובע מתייחסת לסעיפים 13 ו-14 לפסק הדין הקובעים את הפסדי השכר שנגרמו לתובע בעקבות התאונה; לטענת ב"כ התובע נפלה טעות בחישוב המתמטי של הסכומים שנפסקו ברכיב זה. המשיבים לא הביעו התנגדות.
3. סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע:
"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
4. לאחר שעיינתי בבקשת התובע, שהוגשה במסגרת הזמן שנקצב בסעיף 81 כאמור, מצאתי כי אכן נפלה טעות סופר בחישוב הסכומים הנ"ל ואני מורה על תיקון פסק הדין באופן שבסעיף 13 לפסק הדין ייכתב הסך של 77,367 כתוצאה של מכפלת השכר 4,421 ש"ח ב17.5 חודשים, וכתוצאה מכך יתוקן אף הסכום בצירוף ריבית מאמצע התקופה, באופן שהפיצוי ברכיב זה יעמוד על סך של
93,999 ש"ח ולא
78,134 כפי שנכתב.
בנוסף הנני מורה על תיקון הסכומים הנזכרים בסעיף 14 לפסק הדין באופן שההפסד החודשי יעמוד על 61% מן השכר הממוצע שנקבע בסעיף 13 לפסק הדין (4,421 ש"ח), 2,696 ש"ח לחודש, קרי 40,440 ש"ח ל 15 חודשים, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה על סך כולל של 48,379 ש"ח.
מובן כי יש לתקן בהתאמה את סעיף הסיכום באופן שהפיצוי המגיע לתובע בגין הפסדי שכר לעבר יעמוד על 209,475 ש"ח והפיצוי הכולל לאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי המל"ל יעמוד על
260,372 ש"ח.
5. בבקשה ובתוספת לה שהוגשו ע"י הנתבעות נטען, כי נפלה בקביעת ביהמ"ש טעות קולמוס שכן פוליסת הביטוח שהוצאה ע"י הנתבעת 2 איננה מכסה התחייבות חוזית ו/או תניות שיפוי, אלא אך ורק חבות נזיקית.
בנוסף, טוענות הנתבעות, כי נפלה טעות בחלוקת האחריות בגין כפל הביטוח, שכן גבולות האחריות של המגן עומדים על סך של 5 מיליון דולר ולא 1,500,000 דולר כפי שצויין בפסק הדין. משכך, לטענתה, יש להעמיד את חלוקת החבות של א.פ.ל באופן שדולב תישא ב 23% מהפיצוי והמגן תישא ב77%.
6. הצדדים השלישיים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הטעויות הנטענות אינן בגדר "טעות סופר", אלא מקומן במסגרת הליך ערעור. לגופו של עניין, טוענים הצדדים השלישיים, כי תחולת תניית השיפוט נדונה בהרחבה ע"י ביהמ"ש אשר הגיע בסופו של יום למסקנה כי לאור לשון ההסכם והפסיקה יש להחילה. באשר לטענה כי חלוקת החבות על פי כללי כפל ביטוח נעשתה שלא עפ"י הסכומים המצוינים בפוליסה טוענים הצדדים השלישיים, כי בפסק הדין ישנה התייחסות ברורה למקרה ביטוח לעובד אחד עליו חל כיסוי ביטוחי בהתאם לסכומים שצוינו בפסק הדין.
7. סעיף 81 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 , כאמור, מאפשר לבית המשפט לתקן טעות בפסק דין. על פרשנות המונח "טעות" בהקשר זה עמד כבוד השופט ברק בע"א 576/81
בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589 (1985) בקובעו: "מושג הטעות משמעותו, בדרך כלל, דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין. השמטה זו קורית לרוב שלא במודע, אך יש שהיא מתרחשת במודע, וזאת במקום שהשופט אינו כולל עניין בפסק הדין, שכן נראה לו, כי עניין זה ברור הוא מאליו או כלול ממילא בפסק הדין ואין צורך לפרשו." עוד נקבע בהתייחס לתקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, אשר הסדירה סוגיית תיקון טעות סופר עובר לחקיקת חוק בתי המשפט כי:"יש לפרש את הביטויים טעות סופר, פליטת קולמוס או השמטה מקרית על-פי המשמעות הטכנית הצמודה לביטויים אלה על-פי פירושן הלשוני הרגיל ולא להרחיב את היריעה ולאפשר תיקונים בפסק-הדין, שאינם אלא מסווה לכתיבת פסק-דין חדש." ראו ע"א 769/77
יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 (1978) ראו גם ד"נ 29/83
סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(4) 433 (1985) וכן, יואל זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית-1995), עמוד 907).
8. על רקע הכללים שהובאו לעיל ברור כי מטרתו של סעיף 81 איננה להרחיב את תחומי סמכות התיקון באופן שניתן יהיה לבצע תיקונים מהותיים בפסק הדין לאחר שנסתיימה מלאכת השופט. בענייננו, מתייחסת בקשת הנתבעות לסוגיות שנדונו והוכרעו בפסק הדין. השגותיהן של הנתבעות על פסק הדין מקומן בהליך ערעור ואין להביאן במסגרת הליך לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.
9. מן המקובץ עולה כי בקשת התובע לתיקון טעות סופר בפסק הדין מתקבלת כאמור. בקשת הנתבעות לתיקון טעות נדחית; ככל שנפלה בפסק הדין בעניין זה טעות, שאינה נופלת אמנם לגדר "טעות קולמוס", יש להניח שהצדדים יוכלו להגיע להסכמה בה, ולא להיזקק להליכי ערעור.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום י"ז באלול, תשס"ו (10 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים, ותסגור את תיק הבש"א.
