1. התובע 2, יליד 1979 (להלן: "
התובע"), אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 21.6.2005, עותר, פעם נוספת, למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.
2. בהחלטתי מיום 1.8.2007 קבעתי כי בהעדר רצף של טיפולים ו/או עדות לקיומה של נכות רפואית, אין מקום למינוי מומחה בתחום זה.
3. וכעת, מציג ב"כ התובע בבקשתו הנוכחית, את הכרעת הדין וגזר הדין וכן את חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, אשר ניתנו במסגרת הליך פלילי שנוהל לאחרונה נגד התובע.
4. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בקשות דומות של התובע נדחו. עוד טוענים הנתבעים כי לבקשה הנוכחית לא צורף תיעוד רפואי עדכני וכי חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, איננה מהווה ראשית ראיה למינוי המומחה ואין בה כדי להצדיק מינוי כאמור.
5. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.
לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת
ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק-על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).
הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99
עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (מיום 22/12/99), נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד שבה מפי הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית אצלו.
ברע"א 8048/99
קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28/5/00), עמד בפני בית המשפט, תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע". בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת מתפתחות בעיות פסיכיאטריות לא מיד לאחר קרות התאונה, אלא כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה; בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, אין כדי להכריע.
ראו גם: רע"א 911/03
סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מינוי פסיכיאטר חרף העדרם של מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף, וריחוקו של הטיפול המסוים שניתן מן התאונה.
6. לאור כל האמור לעיל וחרף העובדה כי לא צורף לבקשה תיעוד רפואי עדכני, הרי שמעיון בחוות דעתו של הפסיכיאטר, ד"ר דוברוסין, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע זקוק לטיפול ולעיבוד חוויותיו ותחושותיו. הואיל ולבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע ואת הקשר הסיבתי בין מצבו כאמור לבין הפגיעה בתאונה, יהיה זה אך ראוי וצודק למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט, לצורך קבלת תשובות על שאלות אלו.
7. לפיכך הנני ממנה כמומחה בתחום הפסיכיאטריה את
ד"ר משה קוטלר.
8. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה ובמיוחד יקבע:
אין להמציא למומחה את חוות הדעת המצורפת לבקשה.
א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?
ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?
ג. מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל.
ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום?
