אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1521/02

החלטה בתיק א 1521/02

תאריך פרסום : 22/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב
1521-02,8858-02
09/10/2007
בפני השופט:
צפורה ברון

- נגד -
התובע:
שלמה צאייג
עו"ד דותן כהן
עו"ד יעקב סבו
הנתבע:
קסלמן וקסלמן רואי חשבון
עו"ד ד"ר יעקב וינרוט
החלטה

מבוא :

בפני בקשת המשיב לדחייה על הסף של בקשת האישור שהגיש המבקש, נוכח העובדה שהמבקש הצהיר כי אין בכוונתו לתקן את נוסח הבקשה. לחילופין, מתבקש בית המשפט להתיר למשיב ליתן תגובתו לבקשה ולקבוע דיון בעניין וזאת בית היתר נוכח השינויים העובדתיים והמשפטיים שחלו בפרק הזמן שחלף מעת שניתנה החלטת בית משפט זה לדחות את הבקשה לאישור. 

רקע :

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ביטל, בהסכמת הצדדים, את החלטתי שלא לאשר את התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית והחזיר את התובענה- נגד המשיב בלבד- לדיון מחודש בפני. בפסק דינו הוסיף בית המשפט וקבע, כי:

" המערער (הוא המבקש- צ.ב) רשאי להגיש תוך 120 ימים בקשה לבית המשפט המחוזי לתיקון כתב התביעה ולתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הבקשה תידון בבית המשפט המחוזי תוך שלמשיב 14  (הוא המשיב-צ.ב) נשמרות מלוא טענותיו, אותן יוכל להעלות כנגד הבקשה שתוגש, אם תוגש, לרבות נגד בקשת התיקון."

(ע"א 10927/02 מיום 18.6.07).

התיק הוחזר לבית משפט זה וביום 2.9.07 התקבלה הודעת המבקש, לפיה אין בכוונתו לתקן את בקשת האישור וכי הוא מבקש מבית המשפט להכריע בבקשה על יסוד טענות הצדדים שבפניו. לחילופין, מתבקש בית המשפט לקבוע דיון בבקשה ולאפשר לצדדים לסכם את טענותיהם לאור חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות").

על רקע הודעת המבקש כאמור, באה בפני בקשת המשיב לדחייה על הסף של בקשת האישור.

לדידו של המשיב, בית המשפט העליון, אשר דן בערעורו של המבקש, לא סבר כי בקשת הייצוג- כמות שהיא- ראויה לאישור כתביעה ייצוגית ועל כן נמנע מקבלתה, תוך שהוא מתיר למבקש פתח לתקנה ולנסות את דרכו שוב בבית המשפט המחוזי, על יסוד בקשה מתוקנת. משהצהיר המבקש כי אין בכוונתו לתקן את הבקשה, הרי הוא סתם- במו ידיו- את הגולל על הפתח שפתח בפניו בית המשפט העליון, כאשר התיר לו לתקן את הבקשה לאחר שלא מצא לנכון לקבל את הבקשה כמות שהיא.

דיון והכרעה :

במועד הגשת בקשת האישור שבפני טרם נכנס לתוקף חוק תובענות ייצוגיות ומשכך בקשת האישור הוגשה מכוח הוראות חוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: " חוק החברות") וכן מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: " התקנות").

אולם, בינתיים, חלו שני אירועים מרכזיים שנודעת להם השלכה על ההלכה הנוהגת בעניין תובענות ייצוגיות;

ראשית, בית המשפט העליון פסק בדנ"א 5161/03 א.ש.ת ניהול פרויקטים וכוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.9.05, להלן: " הלכת אשת"), כי אין בכוחה של תקנה 29 לתקנות לשמש מקור נורמטיבי להגשת תובענות ייצוגיות.

שנית, ביום 12/3/06 נכנס לתוקף חוק תובענות ייצוגיות שביטל את ההסדרים בחוקים השונים להגשת תובענות ייצוגיות, תוך קביעה מפורשת שהוראותיו יחולו גם על תובענות שהיו תלויות ועומדות בפני בית המשפט ופירוט רשימה סגורה של עילות בגינן ניתן להגיש תובענה ייצוגית.

על רקע האמור מתעוררת השאלה, האם עילות התובענה שבפני נכנסות לגדר אותן עילות המוכרות בחוק תובענות ייצוגיות כמקנות אפשרות להגשת תובענה ייצוגית על פי סעיף 3 והתוספת השנייה לחוק. היה והתשובה על כך הינה בחיוב, אזי לא יהא כל הכרח בתיקון כתבי הטענות לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות.

יפים לעניין זה דברים שנאמרו זה מכבר על ידי בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) בהתייחסו לתחולתו של חוק תובענות ייצוגיות על בקשות לאישור תובענה כייצוגית שהיו תלויות ועומדות בפני בית משפט קודם כניסתו לתוקף:

"האם חל חוק תובענות ייצוגיות על עילות שנוצרו קודם לכניסתו לתוקף? התשובה היא בחיוב. חוק תובענות ייצוגיות אינו יוצר זכות מהותית. הוא באופיו דיוני, ותחולתו היא אקטיבית. הוראת המעבר הקבועה בסעיף 45(ב) לחוק קובעת מפורשות כי החוק חל על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות שהיו תלויות ועומדות בפני בית משפט ביום פרסומו של החוק. התחולה האקטיבית של חוק תובענות ייצוגיות מתבקשת גם לשם הגשמת תכליותיו. תכליות ההסדר בדבר תובענות ייצוגיות נלמדות מסעיף המטרה של החוק (סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות). הן דומות בעיקרו של דבר לתכלית של ההסדרים הקודמים בדבר הגשת תובענות ייצוגיות, עליה עמד בית משפט זה לא פעם.

...

אמת, החלת החוק על הליכים תלויים ועומדים נושאת בחובה שיפור האכיפה נגד הפרות חוק בעבר. יחד עם זאת, החוק החדש אינו מגדיר (באופן רטרוספקטיבי) מהן אותן הפרות חוק. הוא אינו מקים עילת תביעה חדשה (בדין המהותי) שלא הייתה קיימת עובר לחיקוקו (השוו: דברי השופט מ' חשין בפרשת ברזני, עמ' 403). חוק תובענות ייצוגיות אינו פוגע באינטרס ההסתמכות של נתבעים פוטנציאליים. הוא אינו משנה את כללי האחריות של הדין המהותי."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ