אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 15057/07

החלטה בתיק א 15057/07

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
15057-07
22/08/2007
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
יורשי עזבון המנוח עו"ד דניאל סלע ז"ל
עו"ד משה סער
הנתבע:
לוי דוד (ת.ז. 029309911)
עו"ד א. כהן
החלטה

נורית סלע (להלן - התובעת), הגישה ביום 29.01.07 תביעה על סך 32,498 ש"ח, נגד דוד לוי ( להלן - הנתבע). התובעת היא אלמנתו של עו"ד דניאל סלע ז"ל (להלן - המנוח) והיורשת היחידה של עיזבונו, לפי צוואה שהשאיר אחריו. הנתבע הוא מי ששכר את שירותיו המקצועיים של המנוח והתחייב כלפיו בתשלום שכ"ט בגין שירותים אלה. לטענת התובעת, הנתבע לא שילם שכ"ט למנוח וכעת מנסה לנצל את פטירתו על מנת להתחמק מתשלום.

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן (להלן - הבקשה) וביום 03.6.07 נערך דיון בבקשה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. מאידך, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם). בבחינת טענות הנתבע יש לבדוק, האם עולה מהן הגנה לכאורה נגד התביעה והמסמכים שהוצגו על ידי התובע בכתב התביעה או שמדובר ב"הגנת בדים".

אין חולק, כי במהלך חודש אפריל 2003, שכר הנתבע את שירותיו המשפטיים של המנוח, על מנת שייצגו בהליכים משפטיים בענייני מעמד אישי. בגין שירותיו המקצועיים של המנוח, התחייב הנתבע לשלם לו שכ"ט בסך של 5,000$ בצירוף מע"מ וכן סך נוסף של 100$ לכל ישיבת בית משפט. המנוח טיפל בענייניו של הנתבע במשך שנים, כאשר הטיפול כלל, בין היתר, ייצוג בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, בלשכת ההוצל"פ ובביה"ד הרבני. במסגרת הליכים אלו הוגשו על ידי המנוח, בשמו של הנתבע, כתבי הגנה, בקשות וכיו"ב.בבקשת הרשות להתגונן העלה הנתבע גרסה לפיה שילם למנוח את מלוא שכה"ט (סעיף 8 לתצהירו). אולם לטענת התובעת, הנתבע לא שילם את הסכומים הנטענים על ידו (למעט סך של 1,000$ עליהם אין מחלוקת).

לאחר בחינת טענות הצדדים וחומר הראיות הגעתי למסקנה, כי יש לקבל את בקשת הרשות להתגונן בחלקה, כפי שיפורט להלן.

במכתב התלונה ששלח הנתבע ללשכת עוה"ד (ת/1) מציין הנתבע, כי שילם "... את רוב הכסף עבור הייצוג" ולא, כי שילם את מלוא שכה"ט. עוד כותב הנתבע במכתב התלונה, כי הוא מוכן לשלם 2,000$ בתמורה לקבלת התיק חזרה. בחקירתו, הנתבע משנה את גרסתו וכעת טוען, כי נפלה טעות בציון הסכום, שכן הסכים לשלם 2,000 ש"ח ולא 2,000$.

"ש. במכתב אתה מציין שהיית מוכן לשלם סכום נוסף של 2,000$?

  ת. לא מדובר ב-2,000$, זו היתה טעות שלי, היה צריך להיות 2,000 ש"ח של המשך טיפול

  שהסכמתי לתת אותם ולא הודאה לגבי הסכום.

  ש. יכול להיות שגם הסכום בתצהירך הוא גם בשקלים?

  ת. בתצהיר שלי זה בדולרים, פה זה נכתב בכתב יד בזמן מהיר ותוך כדי לחץ. הייתי לפני

  דיון ולא היו לי תיקים" (עמ' 2 לפרוטוקול, הדגשה הוספה).

לטענת הנתבע בסעיף 8 לתצהיר הוא שילם את מלוא שכ"ט שהתחייב, אולם מפרט כיצד בוצע התשלום רק לגבי חלקו. הנתבע הציג אישור בכתב מהמנוח לפיו אישר, כי קיבל סך של 1,000$. התובעת אינה חולקת, כי שולם הסכום האמור והוא מופחת מסכום התביעה. אולם, טענת הנתבע (סעיף 8.2 לתצהירו), כי העביר לבנו של המנוח תשלום שני בסך של  1,000$ נוספים ובעת העברת התשלום נכחה עימו גב' רחל אליאס, נתונה במחלוקת בין הצדדים. לטענת התובעת, העברת תשלום זה לא הוכחה. לא צורף כל תצהיר מטעם גב' רחל אליאס ואם לא די באמור הרי, שהנתבע לא צירף כל אסמכתא אשר תתמוך בגרסתו, כפי שעשה לגבי התשלום הראשון בסך של 1,000$. עוד טוענת התובעת, כי טרם הגשת כתב התביעה התקיימה התכתבות ענפה בין הצדדים, אשר במהלכה טען הנתבע, כי שילם את מלוא הסכום, אך לא ראה לנכון להזכיר את אותם תשלומים הנטענים בסעיף 8 לתצהירו וכשנשאל מדוע לא עשה כן השיב, "כשהמנוח נפטר, עו"ד סער זימן אותי למשרד וביקש שאתן לו רקע על התנהלות הדברים כדי שיוכל להמשיך ולטפל בתיק ובעקבות כך הגיש בקשה לעכב את הדיון. לגבי הסכומים כשהוא שאל איזה סכומים שילמתי למנוח, נתתי לו את אותם פרטים." (עמ' 3 לפרוטוקול).כמו כן טוענת התובעת, כי הנתבע לא הניח כל תשתית ראייתית לגבי אותו תשלום של 100$ לכל ישיבת בית משפט, אשר היה עליו לשלם למנוח ודוק, היה על המבקש להתכבד ולפרט לפרטי פרטים את התשלומים, בגין כל ישיבת בית המשפט, מתי בוצע כל תשלום ותשלום ובאיזה אופן, תוך צירוף, במידת האפשר, של אסמכתאות המאמתות טענותיו.

לאור השלב הדיוני בו אנו מצויים, אני דוחה לעת עתה את טענת התובעת לעניין זה. בשלב זה, די אם הנתבע יראה "הגנה לכאורה", כאשר אין הוא נדרש להראות, כיצד יוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. "הדיון בבקשה לרשות להתגונן מיועד לסנן בקשה של אדם, שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, להיאבק על זכותו להיכנס לשערי בית המשפט ולזכות בהכרה כ"נתבע", בתביעה שהוגשה בסדר דין מיוחד זה. עול ההוכחה המוטל עליו בשלב זה הוא מצומצם, ואין הוא חייב להראות בשלב זה כיצד יוכיח את הגנתו ואת הגירסה העובדתית המועלית בבקשה. כך גם בית המשפט - הוא אינו צריך לשקול, בשלב זה, את מהימנות המבקש (או מהימנות המצהיר מטעמו) או לקבוע ממצאים ... בית המשפט נותן דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן. הוא אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע או את סיכויי הגנתו, אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להתגונן על פי החומר המצוי בפניו ..." (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007, עמ' 385).

טענת הנתבע בדבר חוסר שביעות רצונו מהטיפול המשפטי שהוענק לו על ידי המנוח, דינה להידחות. בסעיף 2.ב. לסיכומיו טוען הנתבע, כי נוכח העובדה, שהתיק לא נוהל במקצועיות, נאלץ להעביר את התיק לעו"ד אחר. אולם אין מחלוקת, כי הנתבע היה מיוצג על ידי המנוח במשך שנים ללא כל טרוניה, ורק לאחר פטירתו של המנוח פנה לעו"ד אחר (הסכם שכ"ט החדש נושא תאריך 08.01.07, נספח א' לתצהיר הנתבע). התובעת הציגה את תמצית של כתבי טענות ואת הפרוטוקולים של הדיונים בהם הופיע המנוח בשמו של הנתבע (ת/2 ו- ת/3) והנתבע מאשר בעדותו, כי נעשתה עבודה על ידי המנוח, " ... אין ספק שהמנוח עשה עבודה" (עמ' 3 לפרוטוקול). מאידך, טענת הנתבע בעניין זה היא טענה סתמית וחסרת פירוט הנדרש בבקשה למתן רשות להתגונן.

בהנחה, לה אני כפוף בשלב זה, שכל הנטען בתצהירו של הנתבע הוא נכון ולו לכאורה, תינתן לנתבע הרשות להתגונן לגבי התשלומים, אשר לטענתו שילם למנוח (סך של 4,950$), כנטען בסעיף 8 לתצהירו. גם על פי הנחה זו, לנתבע אין כל הגנה לגבי סכום בסך של 12,698 ש"ח (כמפורט בבקשה למתן פסק דין מיום 26.7.07). לפיכך, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 12,698 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 29.01.07 ועד לתשלום בפועל. 

התיק יוחזר לכב' השופט יאיר דלוגין לשם דיון ביתרת סכום התביעה.

ניתנה היום, ח' באלול, תשס"ז (22 באוגוסט 2007), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ