אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 14848/07

החלטה בתיק א 14848/07

תאריך פרסום : 30/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14848-07
16/09/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל סניף כפר סבא
הנתבע:
יצחקי דניאל
החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעתו של הבנק התובע ( להלן: "הבנק") לתשלום חוב בסך של  431,197 ש"ח שהצטבר בחשבונות הבנק של חברת א.מ.ש.ק. שירותי מזון בע"מ ( להלן: "החברה"). הנתבע חתם ביום 3.5.2005 על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות החברה בהיותו בעל ענין בה, ומכאן התביעה נגדו.

2.         הנתבע ביקש רשות להתגונן. לדבריו, הוא רכש מחצית ממניות החברה בחודש אפריל 2005. בעקבות כך החתים אותו הבנק על טפסי פתיחת חשבון, משל היה מדובר בחשבון חדש, ואז גם הוחתם כערב לחובותיה של החברה. ביום 1.12.2005 נפרדו דרכיהם של הנתבע ושל החברה, עת מכר הנתבע את מניותיו בחברה לשותפו גלעד ורד, אשר קיבל על עצמו את כל חובותיה והתחייבויותיה של החברה. בעקבות כך נשלחה לבנק הודעה על פרישתו של הנתבע מניהול החברה ועל היותו של המנהל הנותר- גלעד ורד- בעל זכויות החתימה הבלעדי בחברה. מכאן שמאז יום 1.12.2005 יודע הבנק כי הנתבע חדל מלהיות בעל ענין בחברה ואף החתים את הבעלים הנותר על מסמכי פתיחת חשבון מחדש. באותה עת היה חשבון החברה מצוי ביתרת זכות. הנתבע היה סמוך ובטוח כי ערבותו בוטלה עם גריעתו מן החשבון, מה גם שלא קיבל כל הודעה אחרת מן הבנק. דא עקא, רק ביום 14.1.2007, עת קיבל מכתב דרישה מן הבנק, נודע לנתבע לראשונה כי ערבותו עומדת בעינה. לדבריו, הבנק נהג כלפיו בחוסר תום לב, ברשלנות ובחוסר זהירות בכך שלא הודיע לו כי ערבותו שרירה וקיימת, משום שאם היה מקבל הודעה כזו, היה פועל באופן מיידי לביטול ערבותו, כפי שאירע עם ערבותו כלפי בנק אחר, שבוטלה מיד לאחר שנודע לו כי הבנק האחר רואה בו עדיין ערב. במקרה הנוכחי, מכתב ההתראה נשלח לנתבע רק לאחר שהחברה נקלעה לקשיים וצברה חובות.

3.         אין חולק כי הנתבע לא הודיע מעולם לבנק על ביטולה של ערבותו. אין גם חולק כי איש מטעם הבנק לא אמר לנתבע ולא יצר בפניו מצג כאילו ערבותו בוטלה וחלפה מן העולם. מדובר למעשה בהבנה שגוייה של הנתבע, שמסר את הטיפול בענייני ההפרדות מן החברה לאחרים, ולא וידא כי הבנק יקבל הודעה בדבר ביטול הערבות.

4.         בעת חקירתו של הנתבע על תצהירו התברר כי עובר  לפרישתו מן החברה, היתה זו האחרונה חייבת לבנק סך של 112,477 ש"ח בגין חשבון מס' 440044, וסך של 109,866 בגין חשבון 44653. קרי, החוב עמד על סך של 222,343 ש"ח. מנגד, בחשבון מס' 440044 עמדה יתרת זכות בסך של 30,885 ש"ח וכן תוכנית חסכון בסך של 48,953 ש"ח (ראה נספח ט"ו לתצהיר הנתבע וכן מוצג מש/1). אין בפיו של הנתבע טענת הגנה ראויה ביחס לחוב בחשבונות עובר לפרישתו מן החברה, אשר בניכוי יתרת הזכות ותוכנית החסכון, מסתכם בסך של 142,505 ש"ח. טעמו של דבר הוא שגם אם הנתבע היה מודיע לבנק על ביטול ערבותו, הודעה שמעולם לא ניתנה על ידו, הוא עדיין היה חייב לפרוע את החוב בחשבון עובר למתן ההודעה (ראה ס' 15(א) לחוק הערבות וכן ס' 16 לכתב הערבות הספיציפי). אין חולק כי כאשר הנתבע פרש מן החברה, לא הובאו ערבים אחרים במקומו וגם לא הובאה בטוחה חלופית כלשהי לטובת הבנק, ולכן לא היתה כל סיבה שהבנק ישחרר כך סתם את הנתבע מערבותו, לפני המצאת בטוחה חלופית.

5.         באשר ליתרת החוב נשוא התביעה, יש ליתן לנתבע רשות להגן על מנת שתתברר השאלה האם בנסיבות הענין, בהן בעל ענין בחברה פורש ממנה, והדבר ידוע לבנק, שומה על הבנק לעדכן אותו בדבר המשך היותו ערב, וזאת במסגרת הודעה תקופתית הנשלחת לערבים, וכן האם חובה עליו לעדכן אותו בדבר אי קיום החיוב הנערב בידי החברה. לכאורה, על פי חוק הערבות, התשכ"ז- 1967, ניתן לטעון כי מעמדו של ערב רגיל או ערב יחיד נקבע בעת חתימת כתב הערבות, ומכאן שערב אינו משנה את מעמדו הסטטוטורי לאחר מכן. יחד עם זאת, עשוייה להשמע הטענה כי מוטלת על הבנק חובת זהירות גם כלפי ערב בעל ענין, כאשר הבנק יודע כי אותו ערב פרש מן החברה, ועל כן עליו למסור לו הודעות הנמסרות לערבים. זאת ועוד, חוק הערבות מטיל חובות שונות על הבנק ביחס לערבים יחידים, שחלקן באות לביטוי לאחר חתימת הערבות, כמו הוראת ס' 26 לחוק הערבות, המטילה חובה ליתן הודעה לערב יחיד כאשר החייב העיקרי אינו מקיים אחר החיוב. ניתן לטעון, והדבר מצריך ברור, כי ערב שהיה בעל ענין בחברה, וחדל להיות בעל ענין, זכאי ליהנות מהגנת ס' 26 הנ"ל אם במועד בו חדלה החברה לקיים אחר חיוביה, הוא כבר לא היה בעל ענין בחברה והדבר היה ידוע לבנק.

            ניתן לצפות כי הבנק יפרט, במסגרת שמיעת הראיות בתיק, באיזה תדירות נשלחות הודעות שגרתיות לערבים בדבר ערבותם, על מנת שניתן יהיה לברר האם אכן נגרם נזק לנתבע מחמת אי מתן ההודעה, ובאיזה סכום.

6.         אין מקום ליתן רשות להגן בטענה שהועלתה בחצי פה, כאילו הסכים הבנק לשחרר את הנתבע מערבותו בכך שהחתים את השותף הנותר בחברה- גלעד ורד- על מסמכי היסוד של החשבון ועל ערבות חדשה. גם אם אניח כי הבנק אכן החתים את גלעד ורד על כתב ערבות חדש, דבר המוכחש על ידי הבנק, אין בכך כדי להוות הסכמה מצידו של הבנק לשחרר את הערב הקיים בחשבון. רענון חתימתם של ערבים כאשר חל שינוי כזה או אחר בזכויות החתימה בחשבון, נועד למנוע טענות מפיהם של הערבים המוחתמים מחדש על הערבות, ואין בו כדי לשחרר ערבים קיימים, אלא אם הוסכם אחרת.

7.         יש לדחות גם את הטענה כאילו ערבותו הבלתי מוגבלת של הנתבע פקעה לנוכח הפיכתו לערב יחיד. מה שקובע לענין ס' 21(ב) לחוק הערבות, הוא מעמדו של הערב בעת חתימת כתב הערבות, ולא מעמדו בעת שהחוב התגבש.

8.         יחד עם זאת, והואיל ובשלב זה לא נסתרה טענתו של הנתבע לפיה סבר לתומו שערבותו פקעה, ואם הבנק היה מודיע לו אחרת, היה פועל מיד לבטל את ערבותו, יש ליתן לנתבע רשות להגן לגבי יתרת סכום התביעה מעבר לסך של 142,505 ש"ח, אשר לגביו אין בפיו של הנתבע הגנה ראויה.

9.         סיכומו של דבר, הבנק זכאי ליטול פסק דין חלקי בסך של 142,505 ש"ח בצירוף ריבית מירבית מיום הגשת התביעה. לגבי יתרת סכום התביעה, ניתנת לנתבע רשות להגן.

10.        הצדדים יחליפו תצהירי גילוי מסמכים תוך 30 יום. הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 60 יום. הנתבע יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 3.1.2008 בשעה 08:30.

11.        המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ח (16 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים הנ"ל.                   

                                                                                                __________________

                                                                                                        חגי ברנר, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ