בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1408-02,19328-05
09/02/2006
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
| - נגד - |
התובע:
1. עיריית ת"א - יפו
2. הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א
|
הנתבע:
רון אמיד
|
| החלטה |
1.
ההליכים שבין הצדדים:
התובע הגיש תובענה אותה הגדיר כתובענה ייצוגית, אשר עוסקת לדבריו בגביית מס שלא כדין באופן שיטתי וגורף על ידי רשות ציבורית.
בכתב התביעה נאמר כי התובע הוא בעלים רשום של יחידה בבניין המצוי ברחוב שלומציון המלכה בת"א.
התובע הגיש בקשה לשימוש חורג כמרפאת שיניים ביחידה במרתף באותו בניין.
במסגרת הבקשה לשימוש חורג, נדרש התובע על ידי הנתבעות להציג מקומות חנייה בהתאם לתקן.
לאור העובדה כי בתחומי המגרש לא היה ניתן להתקין מקומות חנייה בעין, נדרש התובע לשלם כופר חנייה בהתאם לתקנה 2(ב) לתוספת לתקנות התכנון הובנייה (התקנת מקומות חנייה) תשמ"ג - 1983.
לכן, כתנאי לקבלת ההיתר לשימוש החורג, שילם התובע לנתבעת 1 במאי 97', סכום של כ- 34,000 ש"ח לצורך קבלת אישור לשימוש חורג.
סכום זה הוגדר על ידי התובע בכתב התביעה כ"כופר חנייה".
הנתבעות טענו כי כופר החנייה נקבע עבור השתתפות בהתקנת חניון ציבורי.
התובע טען כי כופר החנייה איננו דמי השתתפות, אלא מס אשר נקבע ללא כל דין וללא כל הסמכה שבחוק.
התובע הגדיר במסגרת התביעה מהו כופר חנייה וטען כי אין בסמכות הועדה המקומית לגבות כופר חנייה כמס בעלמא.
התובע חזר וטען כי כופר החנייה הוא מס שנקבע שלא כדין, ואף הפנה לממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2000 אשר עסק, בין היתר, בביקורת נושא דמי ההשתפות בחניון ציבורי בעיריית ירושלים.
התובע טען כי עם הקבוצה אותה הוא מייצג נמנה כל מבקש היתר בנייה או שימוש חורג, אשר שילם כופר חנייה לנתבעות בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה.
התובע פירט את הנזק שנגרם לו בסכום של 34,000 ש"ח וטען כי הנזק שנגרם לכל הקבוצה ניתן לאומדן על ידי הכפלת מספרם המשוער של חברי הקבוצה והנזק שנגרם לתובע.
התובע ביקש מספר סעדים: צו המצהיר כי התשלום שנגבה ממנו ומכל אחד מחברי הקבוצה ככופר חנייה הינו מס שנגבה שלא כדין; צו האוסר על הנתבעות להוסיף ולגבות מס כופר חנייה; צו המחייב את הנתבעות לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה פיצוי בגין הנזק שנגרם; לחלופין צו המחייב להשיב את סכומי מס כופר החנייה בצירוף ריבית והצמדה; צו למתן חשבונות; לחלופין צו המצהיר כי כל אחד מחברי הקבוצה זכאי לקבל זכות שימוש במקומות החנייה שאת התקנתן מימן בחניון הציבורי.
יחד עם הגשת התובענה הגיש התובע בקשה לאשר את התובענה כתביעה ייצוגית. זאת בהתאם לתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "
תקנה 29").
התובע טען במסגרת סעיף 18 לבקשה (בש"א 7394/02) כי התביעה ראויה להתנהל כתובענה ייצוגית, שכן היא מוגשת בתום לב על ידי הנפגע הישיר ממעשי הנתבעות, כלומר מבקש היתר בנייה אשר נפגע ישירות מגביית מס כופר חנייה שלא כחוק.
התובע טען "
מטרתו היחידה של המבקש הינה פיצוי או השבה של הסכום בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מגביית מס בלתי חוקית זו".
התביעה אף מוגשת בשמם של מספר רב של מעוניינים אשר סבלו נזק כספי כתוצאה מגביית כופר החנייה. לכל אותם מעוניינים קיים אינטרס בבירור העניין בדרך של תובענה ייצוגית.
