אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1407/07

החלטה בתיק א 1407/07

תאריך פרסום : 15/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1407-07,7133-08
10/06/2008
בפני השופט:
ברון צפורה

- נגד -
התובע:
רפאלי עזי
עו"ד שמש יוקי
הנתבע:
1. לבייב לב
2. מאור גליה
3. נהרי זאב
4. זוסמן שמואל
5. זלדמן אבי
6. רונן אסנת
7. בנק לאומי לישראל בע"מ

עו"ד ארדינסט בן נתן ושות'
עו"ד קנטור אלחנני טל ושות'
החלטה

מבוא :

בפני בקשת המבקש למחיקת סעיפים מתובענה נגזרת מתוקנת ומבקשה מתוקנת לאישור תובענה נגזרת, אותם הגיש המשיב 1 (להלן: " המשיב"). לבקשה מצטרפים גם משיבים 7-2 (להלן: " המשיבים").

המשיב מתנגד לבקשה מטעמים שפרט בתגובתו.

המבקש השיב לתגובת המשיב.

בהתאם להסכמת הצדדים, כפי שמצאה ביטוי בדיון שהתקיים בפני ביום 2.6.08, ניתנת החלטה בבקשה זו על פי החומר המצוי בתיק.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים :

ראשיתו של הליך זה בבקשה לאישור תובענה נגזרת (להלן: " בקשת האישור"), אותה הגיש המשיב כנגד המבקש וכנגד המשיבים בשם בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " הבנק"). על פי הנטען בבקשת האישור, המבקש, בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (להלן: " החברה") ויו"ר הדירקטוריון שלה, נמנע מלגלות לבנק מידע מהותי אודות שווי חטיבת הנדל"ן של החברה ברוסיה. בעקבות האמור, כך נטען, רכש המבקש מהבנק את מניות החברה במחיר הנמוך משוויין הכלכלי הראוי ומכאן נזקו הנטען של הבנק, המסתכם, על פי הנטען, בסך של 158 מליון ש"ח.

לאחר קבלת תגובות המבקש והמשיבים לבקשת האישור נודעו למשיב עובדות חדשות ונתקבלו בידיו מסמכים חדשים, שבגינם התרתי לו לתקן את כתבי טענותיו, באופן שיכללו טענה נוספת, לפיה המבקש נמנע מלגלות לבנק מידע מהותי נוסף והוא האפשרות הממשית של הנפקת נכסי הנדל"ן של החברה ברוסיה (בש"א 21129/07, להלן: " בקשת התיקון").

בעקבות החלטתי בבקשת התיקון הגיש המשיב כתבי טענות מתוקנים והמבקש, מצדו, הגיש את הבקשה דנן.

לטענת המבקש והמשיבים (אשר, כאמור, מצטרפים לבקשה דנן), במסגרת כתבי טענותיו המתוקנים חרג המשיב באופן מהותי מהיקף התיקון שהתבקש על ידו במסגרת בקשת התיקון ואשר הותר לו על ידי בית המשפט. כך, תיקן המשיב את סכום הנזק הנתבע מ- 158 מליון ש"ח ל- 213 מליון ש"ח והוסיף טענות נוספות המתייחסות לנזק הנוסף. בנוסף, הוסיף המשיב, כנספח לכתבי טענותיו המתוקנים, חוות דעת מומחה משלימה, שעניינה הנזק שנגרם לבנק כתוצאה מאי גילוי המידע המהותי הנוסף. המבקש והמשיבים טוענים, כי הוספת סעד לתביעה אינו יכול להיעשות בדרך אגב, מבלי שתוגש בקשה בגין תיקון זה הנתמכת בתצהיר ערוך כדבעי, מבלי שיערך דיון בבקשה זו ומבלי שבית המשפט יורה על תיקון כתבי הטענות בהתאם לכך.

לטענת המשיב, אין כל "תוספת" או "חריגה" מבקשת התיקון גופה, אלא התייחסות לסכום התביעה הנגזר מעילת התביעה החדשה, אשר בית המשפט התיר את הוספתה. המשיב טוען, כי סוגיית סכום התביעה המתוקן אינה "סגורה" או "מוגבלת" בבקשת התיקון. עוד טוען המשיב, כי בהתאם להלכה הפסוקה, יש להיעתר לבקשת תיקון- וכפועל יוצא לתיקון עצמו- ברוחב לב וכן כי למבקש ולמשיבים לא נגרם כל נזק כתוצאה מהגשת כתבי הטענות המתוקנים, שהרי טרם הוגשו תגובות מטעמם לכתבי הטענות המתוקנים, במסגרתם יוכלו להתייחס לעילת התביעה החדשה גופה ובכלל זה לסוגיית הנזק.  

דיון והכרעה:

התנהלות המשיב אכן נוגדת את הסדר הדיוני התקין;

תובע המבקש לתקן את כתב תביעתו צריך לעתור בבקשה ולקבל רשות (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007, עמ' 159-158). תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעון הגשת תצהיר המאמת את העובדות (תקנה 92 הנ"ל).

התובע לא קיבל רשות לתקן את סכום התביעה ומשכך התנהלותו חורגת מהחלטתי. 

עם זאת- וכפי שכבר ציינתי בהחלטתי בבקשת התיקון- בתי המשפט נוהגים ברוחב יד בכל הקשור בתיקון כתבי טענות ובלבד שהתיקון נועד לאפשר לבית המשפט לדון ולהכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עוד אוסיף, עתה, כי הגישה לתיקון כתב תביעה היא ליברלית במיוחד כאשר עסקינן בתיקון הקשור לסכום התביעה.

במקרה שבפני, סוגיית הנזק שנגרם לבנק כתוצאה מאי גילוי המידע הנוסף אכן נדרשת לצורך הכרעה בשאלות "שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

כאמור, בנוסף לזיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת, על בית המשפט להביא בחשבון את השלב בו הוגשה הבקשה, האם הבקשה הוגשה בשיהוי או בחוסר תום לב והאם התרת התיקון עלולה לפגוע בהגנתו של הצד שכנגד.

במקרה שבפני, הראיות טרם נשמעו וההליך מצוי בשלב מקדמי. עוד אוסיף, כי עסקינן בתובענה נגזרת ובבקשה לאשר את התובענה כנגזרת. מטבע הדברים, רק בשלב הדיון בתובענה הנגזרת גופה מתבררת סוגיית הנזק לאשורה, שהרי בשלב הדיון בבקשת האישור כל שנדרש הוא להראות כי לכאורה נגרם נזק לחברה (היא הבנק בענייננו). תיקון כתבי הטענות לא יסב למבקש ולמשיבים נזק שאינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות. בנוסף, המבקש והמשיבים בהליך זה לא יקופחו, שהרי טרם הגישו תגובותיהם לבקשת האישור המתוקנת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ