אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 13749/06

החלטה בתיק א 13749/06

תאריך פרסום : 31/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13749-06
28/04/2008
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
א.ו. מזרח התיכון בע"מ
הנתבע:
דניה סיבוס בע"מ
החלטה

1.         בפניי בקשה של הנתבעת והתובעת שכנגד ( להלן: "הנתבעת") להתיר לה להגיש, לאחר תום שלב הסיכומים, ראיה נוספת, בדמותם של מסמכים חשבונאיים. מסמכים אלה נועדו לבסס את טענתה לפיה שילמה לצד ג' תשלומים שונים שבגינם הוגשה התביעה שכנגד.

2.         התובעת והנתבעת שכנגד ( להלן: "התובעת") מתנגדת לבקשה. לטענתה, משהוגשה התביעה שכנגד, על הנתבעת היה להוכיח את הנזקים שנגרמו לה כבר בשלב שמיעת הראיות, ולא להיזכר לעשות כן רק למקרא סיכומי התובעת, בהם נטען שלא הוכחה התביעה שכנגד.

3.         הנתבעת טוענת כי היא הוכיחה את הנזק הנטען בתביעה שכנגד באמצעות הצגת ההסכם עם צד ג' ותצהיר המאמת את ביצוע התשלום, אך לנוכח טענת התובעת בסיכומיה כי לא די בכך, היא מבקשת מחמת הזהירות, ואם בית המשפט יקבל את טענות התובעת בסיכומיה, לאפשר לה להגיש את המסמכים הנוספים המאמתים את ביצוע התשלום. לטענתה, בית המשפט יתיר צירוף מאוחר של ראיה אם יש בכך כדי לתרום לבירור המחלוקת ולהכרעה בה, גם אם האיחור יסודו במחדל של המבקש, ואפילו אם מדובר בשלב הערעור.

4.         דין הבקשה להדחות.

            יצויין כי אין המדובר בבקשה הראשונה של הנתבעת להגשת ראיות בשלב הסיכומים. לבקשה קודמת נעתרתי ביום 27.2.2008, לאחר שקבעתי כי הפלוגתא שבגינה נוצר הצורך בהגשת הראיה הנוספת, לא היתה ברורה דיה ולכן ניתן היה להבין מדוע דבר קיומה נשמט מעיני הנתבעת בבואה לערוך את ראיותיה.

שלא כמו בפרשת הראיה הקודמת, שהגשתה המאוחרת הותרה, במקרה דנן מדובר בפלוגתא בולטת לעין: מי שתובע תשלום פיצויים בגין נזק, יודע היטב כי עליו הנטל להוכיח את הנזק, ולכלכל את צעדיו בהתאם. אין הוא אמור לחכות לסיכומי הצד שכנגד, כדי לגלות עובדה זו, ואין הוא אמור לערוך מחדש את מסכת ראיותיו בהתאם לטענות ההגנה שמעלה הצד שכנגד בסיכומיו. אינני נכנס בשלב זה לשאלה האם בנסיבות הענין די היה לה לנתבעת לצרף את המסמכים שצורפו לתצהיריה, כדי להוכיח את נזקיה, או שמא היה עליה לצרף מלכתחילה את המסמכים שהגשתם מבוקשת לראשונה כעת. ענין זה ימצא ביטויו בפסק הדין.

5.         בית המשפט העליון קבע כי:

" ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ... עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור ..."

רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2001)  - פורסם בנבו.

יחד עם זאת, הכל הוא ענין של מידה ועוצמת המחדל הראייתי, כמו גם המשמעות הנודעת לקבלת הראיה באיחור. במקרה דנן אין מדובר בראיה טכנית, אלא בראיות מהותיות. הנתבעת היתה צריכה לגלותן במסגרת גילוי המסמכים, דבר שלא עשתה. התרת הגשתן של הראיות כעת, למרות שמדובר בראיות שהיו קיימות עוד לפני תחילת המשפט, משמעותה התעלמות מהסנקציה הקבועה בתקנות לגבי צד שלא גילה מסמך מסויים בלא צידוק סביר, ומתן פרס למי שמזלזל בחובתו לגלות מסמכים רלבנטיים. גילוי האמת הוא אכן עקרון נעלה, אך כבר נפסק ברע"א 8674/04 - א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES   תק-על 2005(1), 402, כי:


" נכון הוא אמנם שאין בית משפט זה נוטה לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי בלבד, ולעתים קרובות יתייחס לכן בליברליות לקיום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אולם ... אין בכך כדי 'להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, אינו רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרן סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום'".
דברים נכוחים אלה טעמם לא פג גם כחלוף כמעט שלושה עשורים משעה שנאמרו
."

יתר על כן, הגשתן המאוחרת של הראיות הנוספות, תקנה לנתבעת את הזכות לקיים חקירה נוספת בגינן, והמשפט ייפתח מחדש, לאחר שלמעשה הסתיים.

בנוסף, לא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת מדוע הראיות המדוברות, שהיו קיימות ברשותה  של הנתבעת לפני תחילת המשפט, לא הוגשו מלכתחילה במסגרת ראיותיה של הנתבעת. הואיל ומדובר בטענה בדבר נזק שנגרם לנתבעת, לא התובעת היא שהיתה צריכה להתייחס בתצהיריה לנזק הנטען על ידי הנתבעת, אלא הנתבעת היא שהיתה צריכה להוכיח נזק זה לפי הראיות שהיא סבורה שדי בהן לשם כך.

6.         אשר על כן, הבקשה נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

7.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג בניסן, תשס"ח (28 באפריל 2008), בהעדר הצדדים הנ"ל.                   

                                                                                                ________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ