אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1347/06

החלטה בתיק א 1347/06

תאריך פרסום : 05/05/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1347-06
18/08/2008
בפני השופט:
הרשם אבי זמיר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד רחל ברכה
הנתבע:
יובל אברהם
החלטה

בבש"א 9540/08 עותר הנתבע 1 לסילוק התביעה על הסף ובבש"א 8447/08 עותר התובע ל"עדכון וצמצום התביעה" (כך שזו תיוותר רק כנגד הנתבע 1 ורק בנוגע לחלק מהמסמכים המבוקשים).

יש לציין, כי בעבר, נמחקה התביעה כנגד הנתבעת 2 והנתבעות 5 ו-6 על הסף (בש"א 8286/06 ובש"א 4499/07, בהתאמה), עוכבו ההליכים מטעם הנתבעת 3 בהיותה מצויה בהליכי פירוק (בש"א 9656/06) ונדחתה בקשת התובע לתיקון כתב התביעה (בש"א 24732/06).

במסגרת התביעה, עתר התובע למתן צווי עשה לגילוי מסמכים הנוגעים לתשלומי כספים על ידי הנתבע 4.  מנוסח הדברים, קשה לרדת לסוף דעתו של הנתבע 4 ולהבין מהי בדיוק עילת התביעה.  כפי הנראה (והטענות בבש"א 9540/08 עוזרות להבין את פני הדברים), התובע והנתבעת 3 ערבו לחובות חברת אוגדן מערכות יישום ופיתוח (1989) בע"מ, שהיתה הנתבעת 2 בהליך, ובשלב מסויים, גובש הסכם לסילוק החוב בין חברת אוגדן לנתבע 4, במסגרתו הצטרף הנתבע 4 כערב למלוא חובה של חברת אוגדן.  לאחר מכן, טען הנתבע 1 להפרתו של ההסכם, והגיש תביעה כנגד התובע וכנגד הנתבעת 3.  ביום 26/9/96 ניתן פסק דין לגבי חלק מהחוב הנטען, ולביצועו נקט הנתבע 1 בהליך הוצל"פ.

במסגרת הליך ההוצל"פ, העלה התובע טענת פרעתי, וטען כי הוא אינו מחוייב למלא אחר פסק הדין, שכן הנתבע 4 סילק את מלוא חובה של חברת אוגדן לנתבע 1.  בנוסף, התנהל בהליך ההוצל"פ הליך של גילוי מסמכים.  לבסוף, נדחתה טענתו של התובע, ונקבע כי הוא לא הופטר מחיובו (נספח ז' לבקשה).  התובע הגיש ערעור על החלטה זו (ע"א 3061/07), ועל פי הרישום במחשב בית המשפט, הדיון בו תלוי ועומד בפני כב' השופטת יהודית שטופמן.

בבקשה הנוכחית, טוען הנתבע 1 כי יש לסלק את התביעה על הסף מפאת שלל נימוקים- העדר עילה, העדר יריבות, העדר פירוט של המסמכים המבוקשים, שימוש לרעה בהליכי משפט, מעשה בית דין, העדר סמכות עניינית ותיאורטיות הליך גילוי מסמכים, הננקט לצורך הליך אחר.

התביעה הנוכחית אכן נסבה על מסכת עובדתית החופפת לזו שניצבה ביסוד ההליכים הקודמים (והליך הערעור המתנהל במקביל), ובה נטען, בין היתר, כי הנתבע 4 הסב על שמו, שלא כדין, המחאות שיועדו לחברת אוגדן, ובגין כך אף ננקטו כנגדו הליכים פליליים.

אין בכוונתי לגרוע ממשקלן של הטענות העובדתיות המופיעות בכתב התביעה, כנגד הנתבעים 1 ו-4, או להביע עמדה מהותית באשר לנכונותן, שכן לא ניתן לעשות כן ללא דיון ראייתי, אך מה שברור הוא, שסעד של קבלת מסמכים, כפי שהוא מופיע במתכונתה הנוכחית של התביעה, אינו יכול להתקיים באופן עצמאי.

בה"פ (י-ם) 510/98 ויינשטיין נ' בראשי, תק-מח 99(1) 35821, נקבע- "לא ניתן לבקש צו גילוי מסמכים לפני שהוגשה תביעה, כדי שניתן יהיה להחליט אם יש מקום להגשתה (ראו ע"א 358/88 דוד בלס נ' בנק דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 13.8.99). לעומת זאת בעל דין רשאי לבקש במסגרת תביעה שהוגשה צו גילוי "המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר...מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים, בידו ובשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה..."; ראו תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.  כמו כן ניתן להגיש תביעה לגילוי ולמתן מסמכים כסעד עיקרי ולא ככלי עזר דיוני, כאשר המסמכים הנדרשים הם חשבונות. במקרה כזה נדרש כי התובע יוכיח- ולו לכאורה- כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות (ראו ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין (לא פורסם, 31.8.97)...".

הנתבע 1 מפנה בבקשתו לפסק הדין שניתן בע"א 358/88 בלס נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-על 89(3) 1117, בו נקבע-

"...אכן אילו נמשכו יחסי בנק לקוח בין המשיב לבין המערערים לא הייתי רואה מניעה לחייב את המשיב למסור למערערים העתקי החשבונות, אולי כנגד תשלום, אף על פי שהם כבר קבלו העתקים של אותם החשבונות בעבר; אך כל עוד ההסכם בתקפו עומד, תמו יחסי הבנק והלקוח ולפיכך פסקה חובתו של הבנק לספק את החשבונות.  דין המערערים במקרה שלפנינו אינו שונה מדין מבקש פלוני המבקש לקבל גילוי מסמכים מיריב פרוספקטיבי על מנת לשקול את (צ"ל אם) המידע שיקבל מצדיק הגשת תביעה שכנגדו.  קיימות שיטות משפט שבהן מוכרות דרך דיונית כאמור...אך דרך דיונית כזו אינה קיימת בישראל, אמנם הנהגתה נשקלה בשעתו בועדה המייעצת לדיון אזרחי בראשותו של השופט עציוני, אך הוחלט שאין היא מתאימה לתנאי הארץ ולתושביה...".

הנתבע 1 טוען, כי ביום 23/9/96, לכל המאוחר, חדלו יחסי בנק-ערב בין הנתבע 1 לתובע. בתגובתו, מתנגד התובע לטענה עובדתית זו, וטוען כי חשבון הבנק נשוא הערבות עדיין פעיל, גם אם מוגבל.

כך או אחרת, איני סבור כי סוגייה עובדתית זו משליכה באופן בלעדי על נאותות הסעד של גילוי המסמכים, כסעד עיקרי.

אופן הפרשנות הראוי של הרציונל שהובע בפרשת בלס, נדון בפסק דינה של כב' השופטת רות רונן בה"פ (תל אביב-יפו) 817/04 אביטן נ' בנק ירושלים סניף באר שבע, תק-מח 2005(4) 5399, ממנו עולה כי מדובר בהלכה רחבה, השוללת את הזכות הפרוספקטיבית לקבלת גילוי מסמכים לשם הגשת תביעה, שכן הליך גילוי מסמכים נוהג במסגרת התביעה העיקרית בין הצדדים, ולצורך קידום בירורה, והדבר אפשרי, מטבע הדברים, רק לאחר הגשת התביעה עצמה.

לטעמי, דברים אלה נכונים וישימים לגבי כל תביעה שבה הסעד העיקרי הוא סעד לגילוי מסמכים, וגם אם אין אינדיקציה להגשת תביעה נוספת בעתיד הנראה לעין, על יסוד אותם המסמכים המבוקשים. 

בענייננו, המסמכים המבוקשים נועדו, מבחינת התובע, להוכיח את עמדתו בדבר ההפטר מהחיוב, ומעשיהם הפסולים של הנתבעים 1 ו-4, במסגרת הערעור שהוגש על החלטת ראש ההוצל"פ, וייתכן שגם במסגרת הליכים אחרים, קיימים או עתידיים.  למסמכים אלה אין משמעות, ללא הליך נוסף, קיים או עתידי, המבוסס עליהם, ומתייחס לזכותו של התובע מכוחם.

מכאן נובע, כי התביעה במתכונתה הנוכחית, אינה יכולה להתנהל.

כאמור, בבש"א 8447/08 עותר התובע לעדכון וצמצום התביעה, אך מעיון בה ניתן להיווכח, כי היא אינה משנה את פני התביעה ומהותה, וכל מטרתה היא לעדכן את זהות המסמכים המבוקשים (באופן כוללני לחלוטין, עלי לציין), לאחר שלטענת התובע, התגלו להם אי אילו מסמכים מבין אלו המבוקשים (באופן ספציפי, אוזכר רק הסכם משנת 1998).  מכל מקום, גם בהתאם למהלך המבוקש בבש"א 8447/08, עדיין הסעד שנתבע כסעד עיקרי הוא גילוי מסמכים, ולכן העיקרון האמור רלוונטי גם כעת.  לפיכך, נדחית בש"א 8447/08.

המסקנה היא, כי התביעה, במתכונתה הנוכחית, אינה מקימה עילת תביעה מוכרת בדין.

בניגוד לטענת הנתבע 1, ומאחר שמדובר בתביעה לצו עשה (גם אם ללא עילה), הרי שאין הצדקה לדחיית התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.  בנוסף, החלטת ראש ההוצאה לפועל אינה מגבשת מעשה בית דין, ואיני סבור כי התנהלותו הדיונית של התובע פגומה מבחינה דיונית, עד לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

לפיכך, אין הצדקה לדחיית התביעה על הסף מהטעמים האמורים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ