אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 13331/06

החלטה בתיק א 13331/06

תאריך פרסום : 03/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13331-06
04/10/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. פרחים שכאלה
2. תמרי צילה

החלטה

1.         בפניי תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 1,186,709 ש"ח שהצטבר בשלושה חשבונות שנוהלו אצל הבנק התובע ( להלן: "הבנק"). חשבון מס' 380634 נוהל על ידי הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"), בערבות אישית של הנתבעת 2 ( להלן: "הנתבעת"); חשבון מס' 366542 נוהל על ידי הנתבעת; חשבון מס' 366828 נוהל אף הוא על ידי הנתבעת.

2.         הנתבעים בקשו רשות להתגונן במספר טענות, אך בסיכומיהם זנחו חלק מטענותיהם והתמקדו במספר מצומצם יותר של טענות הגנה. נדון בהן כסדרן.

3.         הנתבעים טוענים כי לכתב התביעה לא צורפו הסכמי מסגרת אשראי לכל החשבונות וגם לא הסכם הלוואה ופירוט הריבית שנגבתה. על מנת שניתן יהיה לחשב נכונה את סכום החוב, כך טוענים הנתבעים, צריך היה הבנק לצרף מסמכים אלה לכתב התביעה.

            אין בידי לקבל טענות אלה. בהחלטה מיום 7.9.2006 לדחות את הבקשה למחיקת כותרת, הובהר בהרחבה מדוע התביעה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, ולא אחזור על הדברים פעם נוספת. ככל שעסקינן בטענת הגנה לגופו של ענין, הרי שאין בה ממש. במסגרת הליך גילוי מסמכים מוקדם שבוצע ביום 16.3.2006, גילה הבנק לנתבעים מסמכים רבים, כמפורט ברשימה שהוגשה כמוצג ת/4. בין השאר, גולו סולמות הריבית, בקשות לאשראי בחשבונות נשוא התביעה וכן הסכם הלוואה ולוח סילוקין. מכאן שהיו בידי הנתבעים כל המסמכים הדרושים על מנת לבדוק את אמיתות סכום התביעה. בקשת הרשות להתגונן המתוקנת הוגשה רק ביום 17.8.2006, חמישה חודשים לאחר שכל המסמכים הדרושים לענין היו ברשות הנתבעים. אם נפלו טעויות בחישוב החוב נשוא התביעה, היו בידי הנתבעים הזמן והיכולת להצביע על טיבן של אותן טעויות. העובדה שלא עשו כן, אומרת דרשני.

4.         טוענים הנתבעים כי הגשת הבקשות למתן אשראי מוצגים ת/2 ות/3 תוך כדי חקירתה של הנתבעת על תצהירה מעידה כי הבנק עמד על גודל מחדלו בכך שלא צירף מסמכים אלה לכתב התביעה. אין יסוד לטענה זו. המוצגים ת/2 ות/3 הוגשו כדי להפריך את טענתה העובדתית של הנתבעת כאילו סוכם עימה בעת פתיחת החשבון שמסגרת האשראי תעמוד על סך של 100,000 ש"ח בכל חשבון. המוצגים ת/2 ות/3 מעידים כי מדובר בטענת בדים, שכן הבקשות למסגרת אשראי נוקבות בסכומים של 40,000 ש"ח ו- 50,000 ש"ח בלבד. גם הטענה כאילו הסכם ההלוואה הנזכר בכתב התביעה לא צורף לתביעה, אינה מהווה טענת הגנה לגופו של ענין מרגע שההסכם ולוח הסילוקין שלו גולו לנתבעים במסגרת גילוי המסמכים המוקדם.

5.         הנתבעים טוענים כי קיימת אי התאמה בין ספרי הבנק לבין החוב הנתבע. הא ראיה, בס' 9 לכתב התביעה טען הבנק כי יתרת החובה בחשבון 380634 הינה 312,185 ש"ח, אך בדף החשבון קיימים נתונים אחרים. גם טענה זו אינה יכולה להתקבל.  בנספח ו' לכתב התביעה מצויינת יתרת חובה ליום 18.1.2006 בסך 310,414 ש"ח, ונרשם כי אינה כוללת ריבית בגין חודש נוכחי. בדף הבא מצויין חיוב בריבית בסך 1,771 שח. הצירוף של השניים- סך של 312,185 ש"ח, הוא בדיוק נמרץ הסכום הנטען בס' 9 לכתב התביעה.

6.         הנתבעת טוענת כי בעת פתיחת החשבונות הובטחה לה מסגרת אשראי בסך 100,000 ש"ח, אך ההבטחה לא קויימה. מדובר בטענת בדים, הנסתרת מתוך עיון בבקשות למסגרת אשראי ת/2 ות/3, משום שהבקשות למסגרת אשראי נוקבות בסכומים של 40,000 ש"ח ו- 50,000 ש"ח בלבד.

            אין גם ממש כאילו הבנק לא גילה לנתבעים הסכמי מסגרת אשראי נוספים. עיון ברשימה ת/4 מגלה כי הבנק מסר לנתבעים הסכמי מסגרת אשראי גם לתקופות מאוחרות יותר. הנתבעים הם שנמנעו מלצרפם לבקשת הרשות להגן, כפי שצריכים היו לעשות לו היה בהסכמים אלה כדי לבסס את טענות הגנתם. הבנק לא נדרש להגישם בעת חקירת הנתבעת, שכן די היה לו לבנק בהוכחת העובדה שכבר בעת פתיחת החשבון, סוכם עם הנתבעת על מסגרת אשראי נמוכה מזו שנטענה על ידה.

            טענת הנתבעת כאילו חתמה על בקשות אשראי ריקות, וגובה מסגרת האשראי נרשם בהן רק בדיעבד, אינה יכולה להועיל לה, שכן על גבי דפי החשבון השוטפים של החשבונות צויינה מסגרת האשראי החלה לגביהם (ראה ת/5 ות/6).

7.         יתר על כן, מי שמבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולפרט היטב את טענות הגנתו. כפי שנפסק בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200:

" כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."

(ראה גם ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ   פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 138-139 וכן בש"א 216/89  אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי   פ"ד מג(2), 172 , עמ' 175-176).

במקרה דנן לא טרחה הנתבעת להציג תחשיב כלשהו מהו שיעורו של הנזק שנגרם לה מחמת הפרת ההבטחה שניתנה לה כביכול בענין גובה מסגרות האשראי.

8.         הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי הבנק התנה עימם שרות בשרות, והם מפנים לס' 25 ו-26 לבקשה. דא עקא, בסעיפים אלה מופיעות טענות בענין אחר לחלוטין. ככל הנראה ביקשו הנתבעים להפנות לס' 23 ו-24 לבקשה, שם אכן הועלתה טענה בענין התניית שרות בשרות, ונאמר כי הבנק דרש לצורך בטחונות פתיחת תיק ניירות ערך וכן פתיחת תוכנית חסכון. דא עקא, בצדק טוען הבנק בסיכומיו כי מדובר בטענות בעלמא, שאין בהן ולו גם פירוט עובדתי מינימלי. מי שטוען כי נגרם לו נזק מחמת התניית שרות בשרות, חייב להניח תשתית עובדתית מינימלית לביסוס טענת הקיזוז, דבר שלא נעשה כאן. כפי שנפסק בע"א 579/85 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768:

" טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

ראה גם ע"א 16/89  "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ   פ"ד מה(5), 729 ,עמ' 735-736:

" אפילו היה מקום לראות בטענה משום טענת קיזוז, הרי היה על המערערת להכבד ולפרט טענה זו כדרך שמנסחים כתב תביעה, היינו לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרת הטענה ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת..."

אינני מקבל את טענת הנתבעים כאילו לא היה די במסמכים שגולו להם כדי להניח את התשתית העובדתית הנדרשת לשם טענת הקיזוז. תמיד ניתן לדרוש עוד ועוד מסמכים, ולטעון כי מה שגולה אינו מספיק. המבחן הוא מבחן של סבירות הדרישה אל מול היקף המסמכים שהבנק גילה, והרשימה הארוכה של מסמכים שגולו, ת/4, מדברת בעד עצמה.

9.         הנתבעים טוענים כי לא ברור להם טיבן של שלוש פעולות יומן בסך 9,500 ש"ח, 11,043 ש"ח ו- 1227 ש"ח בגינן חוייבו החשבונות. גם טענה זו אינה יכולה להתקבל כטענת הגנה ראוייה. הדרך הנאותה הפתוחה בפני נתבע שאינו מבין טיבו של חיוב, היא דרישה לפרטים נוספים מהבנק. אם הבנק יסרב ליתן פרטים נוספים כמבוקש, עשוי הדבר להוות טעם בפני עצמו למתן רשות להתגונן לגבי החיוב בגינו התבקשו הפרטים הנוספים. דרישה כזו לא הוצגה כאן. הצבת סימן השאלה בחללו של אויר, לא די בה כדי ליתן רשות להגן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ