אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 12729/05

החלטה בתיק א 12729/05

תאריך פרסום : 18/03/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
12729-05,184001-05
16/01/2006
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי

- נגד -
התובע:
רחמים עוזי
עו"ד שחר רום
הנתבע:
ד"ר סולי ג'וסמן
עו"ד שמעון כץ
החלטה

1.          המשיב הגיש תביעה כנגד אחד רחמים שמעון ביום 20.1.05. עילת התביעה הינה אירוע מיום 29.1.98 שבו התנפל על המשיב כלבו של הנתבע ונשכו ברגלו השמאלית וגרם לו נזק.

2.         ביום 8.2.05 הגיש ב"כ המשיב בקשה לבית המשפט לתיקון טעות סופר בכתב התביעה. באותה בקשה מבקש המבקש להחליף את שמו הפרטי של הנתבע מ: "שמעון" ל: "עוזי" באופן ששמו של הנתבע יהיה "רחמים עוזי". במועד זה טרם הוגש כתב הגנה והרשם יובל גזית נעתר לבקשה תוך שהוא מורה למשיב להמציא עותק מכתב התביעה המתוקן לתיק בית המשפט.

3.         עיון בתיק בית המשפט מעלה כי כתב התביעה המקורי אינו מצוי בו ותחת זאת מצוי בו כתב תביעה מתוקן מבלי שהוא מוגדר כך ואך נושא מדבקה עם תאריך פתיחת תיק של 20.1.05, מועד פתיחת התיק במתכונתו השגויה.

ברור לכל שבמועד הגשת כתב התביעה המתוקן נמשך מן התיק כתב התביעה המקורי.

4.         המבקש שבפני מר עוזי רחמים עותר בבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת שזו התיישנה ביום שבו תוקנה ובפועל הוגשה נגדו בפעם הראשונה.

המבקש טוען כי על פי תקנה 26 לתקסד"א רואים הוספת או החלפת בעל דין לעניין ההתיישנות כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן.מכאן שגם אם התיר בית המשפט לצרף את הנתבע על דרך של תיקון טעות סופר, רואים את ההליכים נגדו כאילו החלו במועד התיקון.

עוד טוען הנתבע כי יש לדחות התביעה נגדו גם מחמת שיהוי בלתי סביר בהמצאת כתב התביעה שנעשה 4.5 חודשים לאחר תקופת ההתיישנות.

עוד טוען המבקש כי לכתב התביעה לא צירף המשיב כל חוות דעת רפואית ועל כן יהיה מנוע מלטעון לכל טענה שברפואה ואף בכך יש כדי להצדיק הענות לבקשה לדחיית התביעה על הסף.

5.         ב"כ המשיב הגיב לבקשה וטען כי מדובר בטעות מקרית ולא משמעותית וכי אם היה המבקש מעיין בנספח א' לכתב התביעה המקורי היה נוכח לדעת כי בעותק מתיק ההסגר לכלב מצוין שמו הנכון של הנתבע. העתק הנספח הוא חלק בלתי נפרד מכתב התביעה ועל כן ברור שהתביעה הוגשה כנגד הנתבע הנכון הוא עוזי רחמים.

לחיזוק טענתו מפנה ב"כ המשיב להחלטה בעניין המ' (י-ם) 1009/67 שושנה מזון ואח' נ' ויקטור בן יצחק אסולין, פסקים מחוזיים ס"ג 91. במקרה שם נמצאה תעודת הזהות הנכונה של הנתבע הנכון בכתב התביעה ורק בשם הפרטי הייתה טעות . ויתרה מכך הנתבע הנכון שם כבר הורשע בתיק פלילי בגין אותו אירוע בגינו נתבע בתיק האזרחי כאשר גם בתיק הפלילי הופיע שמו עם הטעות בשם הפרטי והנתבע לא מחה ולא העיר על כך דבר. על כן נענה בית המשפט שם לבקשת הזוכה בתיק ההוצל"פ כאשר התבקש תיקון השם הפרטי. עוד יש לציין שטענת התיישנות לא עלתה באותו מקרה.    

6.         הצדדים ביקשו להוסיף תגובות ואפשרתי את הדבר. כל צד הוסיף והחזיק בעמדתו.

דיון

7.         אין חולק כי כתב התביעה נמסר לנתבע הנכון היינו לעוזי רחמים לאחר חלוף 7 שנים מיום התרחשות האירוע המהווה את עילת התביעה. זאת אף אם נביא בחשבון את ההמצאה על דרך של הדבקה על הדלת מיום 7.6.05. המצאה אשר המבקש טוען כי לא הגיעה אליו.

כך גם אין חולק כי כתב התביעה המקורי לא הומצא מעולם למבקש.

8.         מכאן שהמבקש לא ידע על הגשת ההליכים נגדו אלא לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, היינו לאחר תקופת ההתיישנות. מכאן שטענת המשיב כי המבקש יכול היה ללמוד על זהותו שלו מתוך נספח א' לכתב התביעה עוד לפני חלוף ההתיישנות אינה עומדת.

9.         כפי שניתן לראות כתב התביעה המתוקן אינו מציין את מס' תעודת הזהות של הנתבע ויש להניח שאף בכתב התביעה המקורי לא צוין נתון זה וזאת חרף דרישת התקנות, תקנה 9   (3) לתקסד"א.

מכאן שעצם הגשת התביעה נגד אדם העונה לשם שמעון רחמים אינה מלמדת על פניה כי הכוונה לאדם בשם עוזי רחמים. על פניו מדובר בשתי ישויות שונות.

10.        במצב דברים זה לא ניתן לחסום נתבע מהתגוננות בטענה כי התביעה כלפיו התיישנה. טענה זו הועלתה על ידי המבקש בהזדמנות הראשונה כבר בבקשה לביטול החלטה (אשר התייחסה לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה) עוד בטרם הוגש כתב ההגנה מטעמו.

11.        הרציונל הבסיסי העומד מאחורי דיני ההתיישנות הינו להוריד בשלב מסוים מאדם את חרב התביעה אשר הייתה מונחת על ראשו במשך אותו פרק זמן שהמחוקק מצאו ראוי להגשת תביעות. אם לא הוגשה תביעה בתוך אותו פרק זמן יכול אותו אדם לכלכל צעדיו מתוך ידיעה כי שוב אינו צפוי להיתבע בגין אותו אירוע. זאת ככל שהוא יודע על אותו אירוע. כך גם יש בקביעת תקופת התיישנות משום תחימת מועד תוך התחשבות ביכולתו של נתבע להוכיח עמדתו לאחר חלוף זמן ממושך מן האירועים. 

12.        המקרה שבפני  אינו נופל לגדר אותם חריגים לדיני ההתיישנות כמו תביעות של קטינים או גילוי מאוחר של עילת התביעה. במקרה שבפני ידע המשיב למן היום הראשון מי הוא הבעלים של הכלב אשר לטענתו נשך אותו. זאת לאור כרטיס ההסגר שצורף לכתב התביעה מיום 31.1.98.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ