אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 12695/06

החלטה בתיק א 12695/06

תאריך פרסום : 16/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
12695-06
14/05/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
"בראשית" מיחזור חומרים בע"מ
הנתבע:
קידרון אחזקות תעשיות בע"מ
החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 228,436 ש"ח. הנתבעת ביקשה רשות להתגונן. התובעת ויתרה על חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם הנתבעת והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

2.         התובעת טענה בכתב התביעה כי סיפקה לנתבעת חומרי גלם שונים. עיקר האספקה בוצעה בשלהי שנת 2003 ומקצתה בשנת 2004. נוצר חוב של הנתבעת בסך של כ- 250,000 ש"ח, שלא נפרע. ביום 30.12.2004 הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא מאשרת אך ורק את החוב הנקוב בכרטסת שלה, אותה שלחה לתובעת. בכרטסת זאת נרשם חוב של הנתבעת בסך של 163,328 ש"ח, אך התובעת טוענת כי למעשה החוב צריך להיות גבוה ב- 30,000 ש"ח, שכן סכום זה מופיע בכרטסת כאילו שולם לתובעת, דבר שלא קרה בפועל. התובעת טוענת כי הנתבעת התחייבה לשלם את החוב לאלתר, אך לא עשתה כן. בנוסף טענה התובעת כי החוב נושא הפרשי הצמדה לדולר, אך בסיכומיה היא הודיעה על הסכמתה לכך שהחוב ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

3.         הנתבעת טוענת כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף לנוכח קיומו של הסדר נושים שהושג בקשר אליה, ואשר אושר ביום 13.5.2004 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיו לא ניתן יהיה לתבוע אותה בגין חוב שנוצר עד ליום 31.3.2004. הואיל והתובעת עצמה טענה בכתב התביעה כי מרבית החוב נוצר עוד בשנת 2003, אין כל בסיס לתביעה.

4.         התובעת משיבה על טענה זו וטוענת כי עילת התביעה עומדת לה מכח התחייבותה של הנתבעת שניתנה ביום 30.12.2004 לשלם את החוב הנקוב בכרטסת שהיא עצמה העבירה באותו יום ממש לידי התובעת. התובעת מצביעה על העובדה כי אין למצוא בבקשת הרשות להגן ובתצהיר התומך בה כל התייחסות להתחייבות המיוחסת לנתבעת. לשיטתה של התובעת, התחייבות זו של הנתבעת, שניתנה לאחר אישור הסדר הנושים, מקימה לה עילת תביעה עצמאית ונפרדת, שהסדר הנושים אינו חוסם אותה.

5.         בסיכומי תשובתה טוענת הנתבעת כי התובעת שינתה את חזית התביעה כדי להתגבר על המחסום הבלתי עביר של הסדר הנושים.

            אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת. לא מדובר כלל ועיקר בשינוי חזית. מכתב התביעה עולה באופן ברור, שאינו משתמע לשני פנים, הטענה כי הגם שמרבית החוב נוצר עוד בשנת 2003, הרי שביום 30.12.2004 וגם במועדים מאוחרים יותר, התחייבה הנתבעת לשלם חוב זה. כך למשל, נכתב בס' 3 לכתב התביעה:

            "... ביום 30.12.2004 הנתבעת הודיעה לתובעת, כי היא מאשרת ותשלם רק סכומים שהנתבעת רשמה בכרטסת הספקים הרשמית שלה, שהיא שלחה לצורך זה בפקסימיליה לתובעת. ... אלא שלאחר בדיקה הוסכם שהסכום של 30,000 ש"ח אשר נרשם בכרטסת של הנתבעת כאילו שולם, לא הופקד לחשבונה של התובעת ולא שולם לה כלל וכלל, כך שהחוב הנומינלי לפי הכרטסת של הנתבעת עצמה הינו כאמור 193,328 ש"ח ... והנתבעת התחייבה לשלם לאלתר את החוב שבכרטסת שלה בתוספת הפרשי שער וריבית ..."

            ובס' 6 לכתב התביעה נרשם:

            "... בסוף שנת 2004 ותחילת 2005 שינתה הנתבעת את טעמה וטענה, כי היא מוכנה לשלם רק את החוב הרשום בכרטסת שלה, נספח ג' לתביעה, לאמור- 193,328 ש"ח ... ורק בעוד מספר חודשים תחזור לפעילות סדירה ותסדיר החוב האמור."

            ובס' 7 לכתב התביעה נרשם:

            " ב"כ התובעת כתב מכתב התראה לנתבעת ביום 11.11.2005. בתגובה התקשרו לתובעת ולב"כ מי שהציגו עצמם כנציגי קידרון והודיעו להם, כי החוב הרשום במכתב יוסדר תוך ימים, וביקשו לפיכך שלא להגיש התביעה."

            בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות כי הנתבעת והמצהיר מטעמה יכפרו מכל וכל בטענה בדבר ההתחייבות המיוחסת לנתבעת ויציגו את גירסתם שלהם לטיעונה העובדתי של התובעת, אך דבר זה לא נעשה. הנתבעת מיקדה את טיעוניה העובדתיים והמשפטיים בהגנה המוקנית לה מכוחו של הסדר הנושים ובהתייחסות לחשבוניות שונות שצורפו לכתב התביעה, כדי להראות כי חשבוניות אלה אינן מהימנות. דא עקא, הנתבעת אינה מתייחסת כלל לטענות בדבר התחייבותה לפרוע את החוב הנקוב בכרטסת, שניתנה על פי הטענה לאחר אישורו של הסדר הנושים, ואין היא מתייחסת לעובדה שהחוב נשוא התביעה מבוסס על כרטסת שהיא עצמה העבירה לתובעת ביום 30.12.2004, לאחר הסדר הנושים. בנסיבות אלה, לא נסתרה כלל טענתה העיקרית של התובעת ולפיה הנתבעת אכן התחייבה לשלם לה את החוב נשוא התביעה לאחר הסדר הנושים. העובדה שהמצהיר מטעם הנתבעת לא נחקר על תצהירו אינה מעלה או מורידה. כפי שנפסק בע"א 16/89  "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית   פ"ד מה(5), 729 ,עמ' 735-736:

" טענתה השניה של המערערת היא כי בהיעדר חקירה על התצהיר שהוגש מטעמה, היה על בית המשפט לראות את האמור בו כאמת ולפסוק בהתאם לכך. ... אולם, המשיבה צודקת בטענה כי הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו. היינו, בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד בפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה."

פשיטא שהתובעת לא היתה אמורה לחקור את המצהיר על תצהיר שאין בו כל התייחסות לעילת התביעה המרכזית ואשר לכאורה אינו מגלה כל הגנה מפני התביעה.

6.         לכל אלה יש להוסיף את העובדה שהחוב הנתבע אף מופיע בכרטסת של הנתבעת עצמה, שהופקה ביום 30.12.2004. דבר זה עשוי ללמד כי החוב אושרר מחדש לאחר הסדר הנושים.

7.         אם טענתה של התובעת בדבר התחייבותה של הנתבעת לפרוע את חובות העבר היא אכן נכונה, אזיי התחייבותה זו של הנתבעת אינה מתבטלת רק בשל קיומו של הסדר הנושים שקדם לה, שכן אם החייב מקבל על עצמו התחייבות חדשה לשלם חוב ישן, הרי שיש בכך משום החייאתו של חוב שהיה מוגן קודם לכן באמצעות הסדר הנושים.

8.         הנתבעת מעלה טענות שונת בענין מהימנות של תעודות משלוח וחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה. דא עקא, התביעה אינה מבוססת על מסמכים אלה, כי אם על כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת עצמה. יצויין כי הפירכות כביכול בחשבוניות שצירפה התובעת, אליהן מפנה הנתבעת, מצויות בחשבוניות ממועדים שונים שקדמו להפקת הכרטסת של הנתבעת, מה שמלמד כי הנתבעת עצמה סברה שפירכות אלה אינן משנות את גובה החוב המופיע בכרטסת.

9.         בנסיבות אלה, די היה באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה למתן רשות להתגונן. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שלא ניתן הסבר מפי התובעת מדוע הנתבעת התחייבה לשלם חוב ישן למרות שלכאורה היתה יכולה ליהנות מהגנתו של הסדר הנושים, הרי שזהו המקרה המתאים ליתן רשות להגן בכפוף להפקדת ערבון.

            כפי שנפסק בע"א 219/65 דגני ואח' נ. גניני , פ"ד י"ט (4) 149, 152:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ