אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1263/06

החלטה בתיק א 1263/06

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
1263-06
20/03/2006
בפני השופט:
אבישי קאופמן-רשם

- נגד -
התובע:
1. בנימין מילר
2. ליאורה קוצר-מילר

עו"ד סיגל פרטוק
הנתבע:
הופמן אנטוניה לבית ולאנו
החלטה

1.         בתיק זה הוגשה בידי התובעים תביעה כנגד הנתבעת לסכום של 225,975 ש"ח. מקורה של עילת התביעה בעסקת מקרקעין בין הצדדים לרכישת דירה ברח' ולנברג בחיפה.

            הנתבעת חתמה על הסכם המכר באמצעות עוה"ד סמי דה-קלו, וזאת בהתאם לייפוי כוח קונסולרי שהופקד בידו, וכתובתה בהסכם נקבעה במשרדו של עוה"ד דה קלו.

2.         כתב התביעה נקב בכתובתה של הנתבעת במשרדו של עוה"ד דה-קלו, וזאת בהתאם לייפוי הכוח והומצא למשרדו.

            ביום 16.1.06 התקבלה במזכירות הודעתו של עוה"ד דה-קלו, לפיה כתב התביעה הומצא למשרדו, אולם הוא אינו מורשה לקבלו עבור הנתבעת. עוה"ד דה קלו ציין בהודעתו את פסק הדין ברע"א 1947/91 שטיין נ' כץ וטען כי מאחר ושימש כעורך דינה של הנתבעת לצרכי החוזה בלבד, לא ניתן להמציא לה באמצעותו את כתב התביעה.

            ביום 22.1.06 הגישו התובעים תגובתם להודעה זו.

            לפי הנטען בתגובה, עוה"ד דה קלו משמש כמיופה כוחה של הנתבעת כבר מיום 21.9.00, וזאת כארבע שנים לפני עריכת החוזה בין הצדדים. נטען, אפוא, כי ההמצאה לעוה"ד דה קלו הינה מכוח דיני השליחות, ואינה קשורה לטיפולו בחוזה דווקא, או להיותו עורך דינה של הנתבעת.

            לתגובה צורף העתק ייפוי הכוח לפיו מוסמך עוה"ד דה קלו, בין השאר, לנהל הליכים משפטיים בשם הנתבעת, לקבל עבורה דברי דואר, לחתום בשמה על ייפוי כוח לאחרים. סעיף 34 לייפוי הכוח קובע כי הוא תקף גם לגבי זכויותיוה של הנתבעת בנכס המקרקעין.

            בהחלטה מיום 29.1.06 קבעתי כי אני רואה את תגובתה של ב"כ התובעים כבקשה לקבוע שההמצאה לידי עוה"ד דה קלו הינה כהמצאה כדין לידי הנתבעת. אפשרתי לעוה"ד דה קלו להגיב לבקשה זו, ולחילופין לדאוג להגשת בקשת רשות להתגונן בשם הנתבעת, תוך שאני מציין כי מובן שאין כל חובה כי דווקא הוא יהא עוה"ד אשר ייצג את הנתבעת בהליך עצמו.

3.         עוה"ד דה-קלו הגיש ביום 27.2.06 תגובה בהתאם להחלטה הנ"ל, חזר על טענותיו שהועלו בתגובתו הראשונה, והוסיף וטען כי אין לו קשר עם הנתבעת. בסעיף 20 לתגובתו טוען עוה"ד דה קלו כי לנתבעת הגנה טובה כנגד התביעה ותוכל בנקל להראות כי לא הפרה את ההסכם.

            ביום 7.3.06 הגישה ב"כ התובעים תשובתה לתגובת עוה"ד דה-קלו, וביקשה כי כנגד הנתבעת יינתן פסק דין בהתאם לכתב התביעה.

            לתשובה צורף מכתבו של עוה"ד דה קלו מיום 9.2.06, בעניין אחר, אשר ממנו עולה לכאורה כי הוא ממשיך לייצג את הנתבעת ולעמוד עימה בקשר רצוף.

            עוד הוסיפה ב"כ התובעים והפנתה לפסיקת בית המשפט המחוזי בה.פ. 4190/05 MOTOROLA CREDIT CORPORATION נ' CEM CEMGIZ UZAN

4.         כפי שנאמר בפסק הדין בעניין מוטורולה הנ"ל, הרי:

                        תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כי המצאה תהא, ככל האפשר, לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה, די בהמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, די בהמצאה לעורך הדין, למתמחה, או בהנחה במשרדו, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. ההלכה בנוגע לסיפת תקנה 477 קובעת כי אין הכרח בקיומה של הסמכה מפורשת לעורך הדין על מנת לקבל כתבי בי דין בשם לקוחו, ודי שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו (ע"א 23/83  סוזן ריטה יוחימק ואח' נ' תרז קדם ו-2 אח'".

            מתברר כי עוה"ד דה-קלו ממשיך ומייצג את הנתבעת גם בימים אלה, כפי שעולה ממכתבו שהוזכר לעיל.

5.         אף עיון בפסק הדין בעניין שטיין, עליו מסתמך עוה"ד דה -קלו, מגלה כי ההלכה שנקבעה שם אינה בהכרח כטענתו. פסק הדין שם מתייחס למקרה בו "כתובתו של עורך הדין נמסרה ככתובתו לצורכי המצאה של הנתבע בחוזה שבינו לבין צד זר". בית המשפט מבדיל מקרה זה ממקרה בו "ייצג הפרקליט הנוגע בדבר את הנתבע לעניין המשכנתא נושא התובענה וגם לעניין משכנתא קודמת בין אותם בעלי דין ולגבי אותו נכס מקרקעין".

            במקרה דנן, אין מדובר אך במסירת כתובתו של עוה"ד דה-קלו במסגרת החוזה, אלא שהוברר כי הוא מטפל בעניינה של הנתבעת מזה מספר שנים, ומוסיף לעשות זאת עד היום.

6.         מעבר לאמור לעיל, הרי כפי שציינתי בהחלטה מיום  29.1.06, אין מדובר אך בטענה בדבר המצאה לעורך דין  לפי תקנה 477, אלא בהמצאה למורשה לפי תקנה 478 או 482.

            ברע"א 39/89 General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דן בית המשפט העליון בשאלה, וקבע, כי "מורשה" אינו "שלוח", אלא במי שדרגת האינטנסיביות של הקשר בינו ובין הנתבע היא כזו, שניתן להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו, ושבאמצעותו יוכל בית המשפט להחיל על הנתבע את שיפוטו הפרסונאלי.ו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ