אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1206/04

החלטה בתיק א 1206/04

תאריך פרסום : 09/11/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
1206-04
02/10/2005
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט
עו"ד פרו איימן
הנתבע:
1. לוי אודי
2. עו"ד שינדלהיים שלמה

עו"ד כהנא רון
החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה זו להחזרת הפרש אשר מגיע לה, כטענתה, מאת הנתבע 1 בגין חובות ששילמה לו ביתר, וכן להחזרת הסכום אשר גבה הנתבע 2, כטענת התובעת, ע"י עיקול באוצר השלטון המקומי.

כעולה מכתב תביעה, בפסק בוררות בתיק מס' 01-79/00 מאת מוסד הבוררות של התאחדות הכדורגל בישראל מיום 18/3/01, חויבה התובעת לשלם לנתבע 1 את הסך של 41,700 ש"ח. בתאריך 29/3/01 נחתם בין הנתבע 2, ב"כ של הנתבע 1, לבית התובעת הסכם לפיו מאשר הנתבע 2 קבלת שיק על סך 50,000 ש"ח על מנת להבטיח את ביצוע פסק בוררות. עוד מוסכם בהסכם, כי ביום 20/5/01, יום פירעון השיק, יועבר לנתבע 1 סך של 37,500 ש"ח לסילוק כל תביעתו בתיק הבוררות והיתרה תועבר לידי התובעת. סוכם, כי היה והשיק לא יכובד, מתחייבת התובעת להעביר לנתבע 1 סך של 41,700 ש"ח. השיק ע"ס 50,000 ש"ח חולל והנתבע 2 פתח תיק הוצל"פ בגינו (שמספרו 01-16318-02). בתאריך 27/8/01 שילמה התובעת לנתבע 1 את הסך של 49,000 ש"ח בשני שיקים: 11,500 ש"ח + 37,500 ש"ח. מאחר והנתבע 1 זכאי רק לסך של 41,700 ש"ח, הנ"ל חייב, כך נטען, להחזיר לתובעת את ההפרש בסך 7,300 ש"ח. כמו כן, טוענת התובעת כי במסגרת תיק הוצל"פ הנ"ל הנתבע 2 גבה ביום 1/1/02 את הסך של 33,170 ש"ח ע"י עיקול באוצר השלטון המקומי.

2.         הנתבע 2 טוען בכתב הגנתו, כי מדובר בשני חובות של התובעת, אשר בגינם נפתחו שני תיקי הוצל"פ: ביום 22/11/00 פתח הנתבע 1 תיק מס' 4-00-31718-02 בגין שטרות שחוללו ("החוב הראשון"); ביום 11/6/01 נפתח תיק נוסף נגד התובעת שמספרו 1-01-16319-02 בגין שטר שחולל, שטר שאמור היה לפרוע חוב נוסף ("החוב השני"). מכאן, כי התובעת הייתה חייבת לנתבע 1 יותר מ-49,000 ש"ח ששילמה, זאת בגין שני החובות.

3.         הנתבעים כופרים בעצם קיום החוב ומעלים מספר טענות מקדמיות לסילוק התביעה על הסף ואדון בטענות אלה. לטענתם יש לסלק את התובענה מחמת העדר עילה או יריבות ולחילופין מחמת מעשה בית דין. לטענת הנתבע 2, הסכום של 31,700 ש"ח נשוא החוב השני, נגבה מהמועצה המקומית עוספיא (שהייתה חייבת יחד ולחוד עם התובעת), ולא מהתובעת, ועל כן אין לנתבעת יריבות/עילה כלפיו.

4.         לטענת התובעת, שתי טענותיהם של הנתבעים אינן ניתנות ליישום על מערכת עובדתית אחת, לאמור, שהטוען למעשה בית דין מכיר בכך שקיימת או שנתקיימה עילת תביעה בינו לבין הצד שכנגד, אך לטענתו זו הוכרעה זה מכבר.

דיון:

5.         אתחיל בטענה אחרונה זו. שקלתי טענות הצדדים בעניין זה טנראה כי  יש לדחותה  תקנה 72 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - " תקסד"א"), מאפשרת לטעון טענות משפטיות חלופיות.

6.         מעשה בית דין; לטענת הנתבעים, התובעת מושתקת מלהעלות טענות בנוגע לחובותיה לפי תיקי הוצל"פ אלה מחמת מעשה בי-דין, מאחר ולא הוגשו בגין שני תיקי הוצל"פ, כולל החוב נשוא התביעה, לא התנהגדות לביצוע שטר, לא טענת "פרעתי" בהתאם למועדים ואף לא בקשה להארכת מועד. הם מציינים, כי רק בחלוף שנה ממועד משלוח האזהרה, המועצה עוספיא הגישה התנגדות לביצוע ההמחאה.

לטענת התובעת, המועצה הגישת טענת "פרעתי" וזו נדחתה, אך הדבר לא מהווה מעשה בית דין לגבי התובעת, שכן: הבקשה הוגשה ע"י המועצה, כיוון שזו הייתה החייבת ולא התובעת, כאשר במעשה בית דין נדרשת זהות בין הצדדים; מהחלטת הדחייה של ראש ההוצל"פ ניתן ללמוד כי לא מדובר במעשה בית דין, שם נכתב " תוך שמירת זכויות המבקשת כחוק", כאשר הטעם לכך היה כי דיון בבקשה הפך למיותר מאחר וביום הגשת הבקשה שולם החוב באמצעות עיקול אצל צד ג', והדיון בבקשה לא התנהל גופה.

שקלתי את טענות הצדדים ונראה כי יש לדחות את טענת הנתבעים בעניין זה. הכלל הוא, כי עקרון מעשה בית דין מורכב משניים: השתק עילה והשתק פלוגתא. די אם נציין, כי בהשתק עילה נדרשת הכרעה לגופו של עניין, אשר לא הייתה לכאורה בהכרעתו של ראש ההוצל"פ, וכן כי בהשתק פלוגתא במחלוקת עובדתית יש צורך בהכרעה פוזיטיבית במפורש או מכללא (ע"א 341/59 שמעוני נ' קלאוזנר, פ"ד יד (2) 884), אשר אף היא לא נתקיימה עקב תשלום החוב טרם מתן ההחלטה בעניין טענת "פרעתי" שנטענה בפני כב' ראש ההוצל"פ. לפיכך הטענה למעשה בית דין נדחית.

7.         העדר יריבות; לטענת הנתבעים, הכספים עוקלו כדין מצד ג' (אוצר השלטון) בגין כספים שמגיעים למועצה ולא לתובעת, ומשכך, אין לקבל את התביעה. בנוסף טוען הנתבע 2, כי אין עילת תביעה כנגדו, היות ופעולות הגביה נעשו בשם הנתבע 1. נכון הוא, כי תיק ההוצל"פ נשוא החוב השני מציין כי הנתבע 2 הוא הזוכה (ולא הנתבע 1), אם כי עובדה זו נעוצה בכך שהתובעת הסבה את השיק (שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ) לטובת הנתבע 2 כבא כוחו של הנתבע 1, ולא לנתבע 1 כפי שהייתה צריכה לנהוג. התובעת טוענת, כי על אף שהכספים נגבו ממועצה, קיימת לה עילת תביעה: בין התובעת והמועצה המקומית ישנה קירבה משפטית PRIVYעד כדי זהות, ולמעשה מדובר בכספים השייכים לתובעת (השיק נמשך ע"י המועצה והוסב לתובעת. התובעת מפנה להסכם הנערך ע"י הנתבע 2, לפיו כספי השיק שייכים לתובעת); הכספים שנגבו ע"י הנתבעים נוכו מתקציבה של התובעת אצל המועצה; הנתבע 2 מודה בכתב הגנתו כי התובעת והמועצה היו חייבות כלפי הנתבע 1 יחד ולחוד, ומכאן שזכות החזרה קנויה גם לתובעת, גם אם זכות זו צומחת מכוח מערכת דינים שונה.

שקלתי את טענות הצדדים ונראה כי הדין עם התובעת. הכלל הוא כי יכול עורך הדין להמצא אחראי ברשלנות גם כלפי צד השלישי (אברהם זר, אתיקה מקצועית של עורכי הדין (כרמל ספרות משפטית, מהדורה שניה - תשנ"ב, תוספת ששית - 1999) בעמ' 220), ומכאן כי לא ניתן למנוע מלכתחילה מהתובעת לתבוע את הנתבע 2 שמא תוכל להוכיח את רשלנותו כלפיה בניהול ענייניו של הנתבע 1. לעניין הנתבע 1, בשלב זה לא ניתן להסיק מסקנות בלי לברר את העניין לעומקו ועל כן הטענה בדבר חוסר יריבות נדחית אף היא.

8.         טענה נוספת בפי הנתבע והיא הנוגעת לאופן הגשת התביעה.

הנתבע 2 טוען כי התביעה הייתה אמורה להיות מוגשת בסדר דין מהיר. התובעת מסכימה ומבקשת לאשר לה להגיש תצהיר ורשימת מסמכים מטעמה, ערוכים עפ"י הוראת תק' 214ג' ותק' 214ח' לתקסד"א, ולהפעיל את הסמכות לפי תק' 214ב(ב). לכאורה התובענה אכן אמורה להתברר בדרך של תובענה בסדר דין מהיר לאור סכומה בהתאם לתק' 214ב(א), דהיינו עד 50,000 ש"ח. אלא שבשל הסוגיות העקרוניות שמעלים הצדדים,הטעונים ליבון וברור,  ומכיוון שלבית המשפט הסמכות להורות כי תביעה על אף היותה מתאימה לסד"מ לא תידון ככזו, אני מורה כי התביעה נשוא הדיון תנוהל בדרך הרגילה.

9.         התיק העקרי נקבע לקדם משפט ליום   29.1.06   בשעה 08:30.

לקראת המועד יגישו הצדדים תצהירי עדויותיהם הראשיות של כל עדיהם:

התובע יגיש תצהיריו  30 יום מהיום.

הנתבע יגיש תצהיריו 30 יום לאחר מכן.

התצהירים יועברו במישרין ע"י הצדדים זה לזה. לתצהירים יצורפו מסמכים רלוונטים אשר יש בכוונת הצדדים להגישם במהלך הדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ