אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1170/05

החלטה בתיק א 1170/05

תאריך פרסום : 23/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
1170-05,13830-06
23/11/2006
בפני השופט:
ר. חפרי - וינוגרדוב

- נגד -
התובע:
בילברי גיימס דויל Bilbrey Lames Doyle
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
החלטה

1.         התובע בילברי גיימס דויל הגיש תביעה זו בסדר דין מקוצר כנגד בנק לאומי לישראל לתשלום סכום בשווי של 1,000,000 דולר בתוספת ריבית. הנטען בתכלית התמצית הוא כי התובע הפקיד סכום זה בבנק ב-10/3/98 בחשבון מט"ח שפתח על שמו בסניף הבנק בחיפה, אך כי ב-5/05 גילה לתדהמתו כי החשבון הועבר לסניף בנק אחר בתל אביב ללא ידיעתו ורוקן כמעט במלואו מכספים. התובע פנה לבנק בבקשה לקבל הסברים, והבנק הודיעו כי ביצע העברות של הכספים על פי הודעות שקיבל ובהן הוראות לבצע העברות אלה.

            התובע מעלה כנגד הבנק טענות שונות ובמרכזן כי התרשל בשמירת כספו ולא קיים חובתו שלא למסור את הכסף לגורמים זרים.

            הצדדים הגיעו לכלל הסכמה לפיה התביעה תעבור למסלול דיון רגיל והבנק הגיש כתב הגנה בו טען, בין היתר, כי עובדת העברות הכספים היתה בידיעתו של התובע או בעלי החשבון או היתה צריכה להיות בידיעתם במועד ביצוע ההעברות וכי התביעה התיישנה.

עוד נטען כי התובע לא פעל בחשבונו באופן סביר וכי הוא חב באשם תורם מהותי. הבנק מציין כי פעל על פי המוסכם על פי חובותיו החוזיות והוראות הדין, על פי מצגים שהוצגו לו, בזהירות ובסבירות בהתאם וכנהוג וכמקובל ביחסי בנק עם לקוחותיו.

הבנק מוסיף כי ביום 5.3.98 נפתח החשבון לבקשת התובע ואדם נוסף, כחשבון משותף כאשר שני בעלי החשבון היו תושבי חוץ, הודה בכך שב-10.3.98 הועבר סך של 1,000,000 דולר לזכות החשבון וטען כי הוראות העברת הכספים ניתנו בידי השותף לחשבון או מכוחו ואף כי התובע ידע על העברות אלה לכל המאוחר במרץ 99.  הבנק כופר בכל העילות המועלות נגדו.

2.         במסגרת קדם המשפט הגיש הבנק את בש"א 13830/06 להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו על פי תקנה 519 א' לתקנות סדר הדין האזרחי. הבנק טוען כי התובע הוא תושב ואזרח ארה"ב וכי אין לו נכסים בארץ מהם יוכל הבנק הנתבע להיפרע את הוצאותיו. עוד טוען הבנק כי התביעה כרוכה במאמצים ומשאבים רבים וכי מן הדין שסכום הערובה יעמוד ביחס לסכום ההוצאות שיידרש להוציא לצורך הגנתו.

            התובע בתגובתו מזכיר כי בית המשפט יטיל ערובה להוצאות רק לעיתים נדירות, כי יש לאזן בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של הנתבע לבין הגבלת זכותו של בעל דין לפנות לערכאות, מזכיר שהתובע איבד את חסכונות חייו ומבקש לדחות את הבקשה או לחלופין לקצוב את הערובה בסכום של כ-4,000 דולר כדי לא לחסום את התובע ממיצוי זכויותיו.

3.         תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כדלקמן:

"(א)     בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

            תקנה 519(א) עצמה אינה מפרטת את השיקולים שיש לשקול במסגרת דיון בפעולה על פיה.

            בבסיס הסמכות להטיל ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת עומד הענין של מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע - מקום שנראה שסיכויי התביעה נמוכים (רע"א 2146/04 מ"י נ' עז' המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נ"ח(5), 865).

            הלכה היא כי אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. עם זאת, מקום שהתובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין בידו להצביע על נכסים בארץ, באופן שיקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם כאלה תפסקנה, מתבצע שימוש בתקנה הנזכרת. עוד יש לציין כי עצם היות התובע תושב חוץ אינה טעם יחיד להטלת חיוב בהפקדת ערובה להוצאות.

            ההלכה בענין זה מורה כי יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות שהינה זכות קונסטיטוציונית ראשונה במעלה לבין אינטרסים אחרים הנוגעים לענין.

            על בית המשפט לשקול את השיקולים הרלוונטיים ולפסוק בכל מקרה על פי נסיבותיו.

4.         כפי שצויין לעיל, תכלית התקנה היא הבטחת תשלום הוצאות הנתבע מקום שהתביעה נגדו נדחית. ענין זה כרוך בשאלת היות התביעה משום תביעת סרק. מנגד, עומד העיקרון של הבטחת הגישה לבתי המשפט לצורך הגנה על זכויות.

5.         בשקלי את השיקולים הנ"ל ואת נסיבות המקרה, נראה לי כי נכון לחייב את התובע במקרה זה בהפקדת ערובה.

            התובע כפי שציין בכתב התביעה הוא בעל דרכון אמריקאי המתגורר בקליפורניה שבארה"ב. לכאורה הינו אזרח אמריקאי.

בתגובתו לבקשה לא פירט כל נכסים בישראל ולא טען כי יש לו נכסים כאלה מהם יוכל הבנק להיפרע את הוצאותיו במידת הצורך.

מובן שכל אמירה בדבר סיכויי התביעה הינה לכאורית בלבד בשלב זה, אך עיון בפרטי התביעה מלמד שמדובר בפרשה שנסיבותיה יוצאות דופן ובמהלך שמעורב בו גם שותפו של התובע לחשבון, הוא לכאורה על פי כתב ההגנה מי שנתן את הוראות ההעברה. שותף זה לא ננקב עד כה כצד בהליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ