א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
10959-04
26/10/2006
|
בפני השופט:
אגי זהבה- ס. נשיא
|
- נגד - |
התובע:
עיריית ראשון לציון עו"ד א. דויטש ואח'
|
הנתבע:
גרץ ילנה עו"ד ש. בכור
|
החלטה |
1. בפני מונחת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 14.6.06 .
2.
רקע עובדתי
עסקינן בתביעה בעקבות תאונה אשר ארעה למשיבה ביום 23.4.01.
המשיבה הלכה על מדרכה בדרך לביתה ונפלה על מדרכה שבורה. כתוצאה מנפילתה נגרם לה שבר בקרסול ימין, ונקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 10% על ידי מומחה מטעם בית המשפט.
בפסק הדין נפסקו למשיבה פיצויים בגין ראשי נזק שונים (הפסד השתכרות לעבר, פגיעה בכושר השתכרות לעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הוצאות נסיעה, כאב וסבל, החזר הוצאות בגין חוות דעת רפואית) בסך 171,375 ש"ח, לאחר ניכוי רשלנות תורמת בשיעור 20%.
3. טענות הצדדים
המבקשת טוענת כי בית המשפט טעה באשר להטלת אחריות על המבקשת, וכי הפיצוי אשר פסק בית המשפט למשיבה הנו גבוה. בנוסף, טוענת המבקשת כי באם יתקבל הערעור, לא יעלה בידה של המשיבה להשיב סכומי כסף עודפים אשר ישולמו לה, בהתאם
להוראות בית המשפט.
המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי המבקשת לא הראתה דבר ביחס להיעדר איתנות כלכלית של המשיבה ולא תמכה טענותיה בתצהיר. בנוסף, המשיבה צרפה תצהיר כי לה ולבעלה יש בבעלות משותפת דירה, שתי מכוניות, קרנות השתלמות, פנסיה וקופות גמל, וכי להם בת אחת אשר אינה תלויה בהם כלכלית.
המבקשת הגישה תשובה מטעמה לתגובת המשיבה. המבקשת חוזרת על טיעוניה באשר לשאלת הרשלנות ובאשר לגובה הנזק. המבקשת טוענת כי ככל שסיכויי הערעור גבוהים
יותר, כך קטן הצורך להוכיח את הקושי הכלכלי של המשיבה לצורך מתן עיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת טוענת כי המשיבה נסמכת בתגובתה על מצבו הכלכלי האיתן של בעלה.
4.
דיון
על פי
תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות"), הכלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים.
[ראה: בש"א 3158/91
שמואל פלאטו שרון ואחר נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון ואח' פ"ד מה(5), 499 (עמ' 503-504)].
יחד עם זאת, לפי
תקנות 467 ו-468 רשאי בית משפט שנתן את פסק הדין, או בית משפט שלערעור, לצוות על עיכוב הביצוע.
ההלכה היא, איפוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק אשר יצדיק להיעתר לבקשתו.
(ב"ש 646/82, פד"י לו(4) 15, בעמ' 18).
בבקשה כגון זו יבחן בית משפט שנים אלו:
האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעורו, והשני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין.
כמו כן ישקול בית משפט את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תדחה, את מהות הנזקים שיגרמו ואת האפשרות לתקנם. כאשר נזקו הצפוי של האחד גדול, ואילו לצד השני צפויה רק השהיה מוגבלת במימוש טובת הנאה או נזק שניתן לפצותו עליו, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות.