אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 10726/07

החלטה בתיק א 10726/07

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
10726-07
02/09/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
אביצור שמואל
הנתבע:
1. חב נשר ניהול תחנות דלק בע"מ
2. דורי אוחנה
3. שריה עופר
4. חב' עוחפרים אדומים בע"מ
5. חב' קרן אנרגיות 2002 בע"מ

החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 1,418,599 ש"ח. עילת התביעה היא חוזה הלוואה מיום 21.7.2003 שנכרת בין התובע לבין הנתבעים 1 ו- 2, ולפיו הלווה התובע לנתבעים אלה סך של 150,000 דולר. על פי חוזה ההלוואה, המועד לתשלום חוב הקרן הוא מקץ חמש שנים, קרי, ביום 20.7.2008, ועל חשבון הקרן צריכים היו הנתבעים 1 ו- 2 לשלם ריבית חודשית בסכום של 31,350 ש"ח החל מן החודש הרביעי (קודם לכן, תשלומי הריבית היו נמוכים יותר). הריבית הוצגה כתשלום רווחים בגין השקעה, ככל הנראה כדי לעמוד בתנאי היתר עסקא מצידו של התובע. מכל מקום, הצדדים עצמם הגדירו את החוזה כחוזה הלוואה. התובע אוחז בשלושה שיקים ע"ס 250,000 ש"ח כל אחד, שמשכה הנתבעת 5, ואשר נמסרו לו ככל הנראה בעת חתימת חוזה ההלוואה להבטחת חוב הקרן.

2.         התובע טוען כי בחודש אפריל 2005 העמיד את חוב ההלוואה לפרעון מיידי, בשל אי תשלום הריבית, והוא תובע כיום גם את קרן ההלוואה וגם את הריבית עד לחודש דצמבר 2006.

3.         אין בחוזה ההלוואה כל עיגון להעמדת ההלוואה לפרעון מיידי, ועל כן, הדרך היחידה להביא להחזר קרן ההלוואה לפני תום המועד החוזי לפרעונה בחודש יולי 2008, הוא מתן הודעת ביטול, שטרם ניתנה. לא ניתן לדרוש העמדה לפרעון מיידי שלא על דרך ביטול חוזה ההלוואה אלא אם הדבר נקבע בחוזה ההלוואה. לפיכך, התביעה לתשלום קרן ההלוואה כבר כיום, על פניה היא תביעה מוקדמת שאינה יכולה להתקבל. אין ממש בטענת ב"כ התובע בסיכומיו כי מדובר בתביעה לאכיפה, שכן לא ניתן לאכוף התחייבות להחזר קרן ההלוואה לפני תום המועד החוזי לתשלום הקרן.

4.         הנתבעים 2 ו- 5 ביקשו רשות להתגונן במספר טענות מרכזיות.

5.         הנתבע 2 טוען כי מדובר בחוזה פיקטיבי, באשר הצדדים האמיתיים להלוואה היו אדם בשם אברהם אורשלומי בתור מלווה ( להלן: "אורשלומי"), ועופר שריה, הנתבע 3 ( להלן: "שריה"), בתור לווה. הוא עצמו היה בבחינת "איש קש" מטעמו של שריה, ואילו התובע הוא "איש קש" מטעמו של אורשלומי. על כן, החוזה בטל לפי ס' 13 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 ( להלן: "חוק החוזים"). בנוסף, הריבית על חוב ההלוואה היא ריבית נשך המסתכמת בשיעור של 51% לשנה, ולכן מדובר בחוזה פסול לפי ס' 30 לחוק החוזים, העומד גם בניגוד למגבלות הריבית הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג- 1993. עוד הוא טוען כי בפועל שולם על חשבון ההלוואה סך של 459,800 ש"ח במונחי קרן. כמו כן טוען הנתבע 2 כי התקשר בחוזה בתנאים של עושק, תרמית הטעייה וחוסר תום לב.

6.         הנתבעת 5 טוענת כי הגם שכספי ההלוואה הועברו אליה על ידי אורשלומי, הרי שהדבר נעשה לשם סילוק חובה של חברת דגש, חברה בשליטתו של שריה, והנתבעת 5 אינה צד לחוזה ההלוואה. עוד טוענת הנתבעת 5 כי מסרה לידי שריה שלושה שיקים חתומים על החלק להקלת ההתחשבנות בינה לבין דגש, אך אלה נמסרו על ידי שריה, שלא כדין ותוך חריגה מהרשאה, לידי התובע. הנתבעת 5 מציינת כי אף לשיטתו של התובע, השיקים נמסרו לו על ידי שריה להבטחת פרעון קרן ההלוואה בחודש יולי 2008, וממילא לא ניתן לתבוע כבר כיום את תשלום השיקים, ובוודאי שלא ניתן לדרוש מנתבעת 5 תשלום העולה על חוב קרן ההלוואה, סך הנופל מסכומם של השיקים.

7.         יש ליתן לנתבעים רשות להגן בכל הטענות שפורטו בבקשתם, למעט בטענת העושק וההטעייה,  המפורטות בס' 39 ו- 40 לתצהירו של הנתבע 2. אלה האחרונות הן טענות סתמיות, כלליות ובלתי מפורטות, שאם בכלל, יש לכוונן כלפי שריה, אשר הנתבע 2 עבד בשרותו, ולא כלפי התובע, באשר הנתבע 2 בעצמו טוען כי שריה הוא שהטעה אותו בכל הנוגע לטיבו של החוזה. מכל מקום, אין לי ספק שהנתבע 2 ידע היטב על מה בדיוק הוא חותם, ואם עשה כן לבקשתו של שריה, כדי לשאת חן בעיניו, אין לו אלא להלין על עצמו. יצויין כי הנתבע 2 הוא דירקטור בנתבעת 1.

זאת ועוד, גם אם הייתי מוכן להניח כי תנאי החוזה היו גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, לא די בכך כדי לבסס את טענת העושק, שכן הנתבע 2  צריך עדיין להוכיח מצב של מצוקה. כעולה משורה ארוכה של פסקי דין שבחנו סוגייה זו, לא די במצוקה "רגילה" אלא נדרש שתהיה זו מצוקה חמורה וכבדת משקל, עד אשר יהא בכוחה להטות את שיקול דעתו הרציונלי של המתקשר. כפי שנקבע בע"א 403/80  חי סאסי ואח' נ' נעימה קיקאון   פ"ד לו(1), 762 ,עמ' 767-768:

" לפיכך חייבים המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית וחוסר הניסיון להיות כבדי משקל, ועל בית המשפט להשתכנע, שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול-דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון ... גם שיקולים של מדיניות משפטית מחייבים הגנה על ביטחון המסחר, שאל לנו לערערו על-ידי כל רוח מצויה." (הדגשות אינן במקור)

וכפי שנקבע בע"א 5806/02 ארביב ואח' נ' יעקב קרני . תק-על 2004(2), 403 ,עמ' 406:

"אך לא כל מצוקה או חולשה מצדיקים את המסקנה כי נתקיימו יסודותיה של העילה"

וראה גם ע"א 3156/98 יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן   פ"ד נה(1), 939 ,עמ' 949-950, שם נקבע כי:

"לא כל קושי כלכלי ארעי או חולף בו נתון אדם מצדיק את ביטול ההסכם עליו חתם ולא כל פער באורך הנשימה של הצדדים מקים עילת ביטול מחמת עושק..."

בע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ (לשעבר-מרכז אום רשרש בע"מ) נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב  תק-על 2004(1), 2819 ,עמ' 2826, נקבע כי:

"... בכך אין כדי להמעיט את הדרישה, כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם, כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה וכי תתקיים מודעות מלאה לה אצל המתקשר האחר... "עילת העושק מביאה לתוצאה קיצונית, באשר היא מאפשרת לצד לחוזה שאינו חסר דעה או פסול דין, שחתם על חוזה מרצון, לבטל את החוזה, בשל שדעתו לא הייתה מיושבת עליו לחלוטין ". יש לציין, כי המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית של המתקשר, כמו גם חוסר ניסיונו, חייבים להיות כבדי משקל ... " מצוקה משמע מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף "... אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי, המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל ... "מתקשרים חוזיים פועלים ממילא תחת לחצים ואילוצים כלכליים שונים וקיים חשש מפני ערעור הביטחון המשפטי אם כל קושי כלכלי יפתח את השער לטענת עושק"...  אומנם דגן היה נתון במצוקה כלכלית, אולם אין המדובר במצב קיצוני או חמור במיוחד... העובדה - כי דגן החליט, למרות מצוקתו הכלכלית, לחתום על ההסכם - יכולה ללמד, בנסיבות העניין, לכל היותר, על פגם בשיקול-דעת עסקי בלבד, משמע פגם בכדאיות העסקה, אולם אין מדובר בפגם, העונה על התנאים הדרושים לקיום עילת העושק." (הדגשות אינן במקור)

            בע"א 5490/92 פגס ו-3 אח' נ' פגס .תק-על 94(4), 516 ,עמ' 519 נקבע כי:

" מצב העשוק, היינו מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית וחוסר נסיונו, צריך להיות חמור וקיצוני כדי לקיים את היסוד האמור של עילת העושק , ... המצב הקיצוני של מצוקה שהחוק דן בו מתייחס על פי מובנו והקשרו לחוסר אונים הנובע משקיעה כלכלית או אישית קשה וחמורה. הנטיה של בית המשפט תהיה בדרך כלל לכבד את הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה, ודבר זה נכון לגבי חוזים מסחריים וגם לגבי הסכמי גירושין... על כן, יתכן כי צד לחוזה יסכים לתנאים שהם מבחינה אובייקטיבית גרועים אך מחישים את הגירושין, עניין החשוב לו אותה שעה יותר מכל דבר אחר. ההעדפה של מגרעות יחסיות איננה יוצרת עדיין מצב של מצוקה, היינו הצורך לבחור לעתים בין שתי רעות אינו יוצר אותן נסיבות קיצוניות הצריכות להצדיק מתן גושפנקא לביטולו בדיעבד של חוזה, שהרי יש גם אינטרס ציבורי בקיומם של חוזים וביציבותן של התקשרויות, וההתערבות של הערכאה השיפוטית צריכה להיות מופנית לאותם מקרים בהם מתווספות על שיקולי הכדאיות גם נסיבות אישיות קשות היוצרות מצב של היעדר ברירה, ואינן מותירות חלופה סבירה למי שנדחק לפינה שאין מוצא ממנה." (הדגשות אינן במקור)

            כל אלה אינם מתקיימים כאן.

8.         בענין טענות ההגנה האחרות, באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות להגן לגביהן, על מנת לברר האם אכן מדובר בחוזה למראית עין, שהצדדים האמיתיים שלו אינם אלה שחתומים עליו. כמו כן, יש לברר האם מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, והאם הריבית הנקובה בחוזה ההלוואה, עומדת במגבלות החוק. יש לברר גם באילו נסיבות הגיעו השיקים שמשכה הנתבעת 5 לידיו של התובע, והאם היה זה על דעתה או בהסכמתה. לכאורה, על פני הדברים, בהתחשבנות הפנימית שבין הנתבעת 5 לבין דגש, זו האחרונה היתה חייבת כספים לנתבעת 5, ולכן דגש לכאורה לא היתה רשאית לעשות שימוש בשיקים של הנתבעת 5, אלא אם הדבר נעשה בהסכמתה של זו האחרונה, הסכמה המוכחשת כיום. לכאורה, יש ממש בטענת הנתבעת 5 לפיה בכל מקרה חבותה מוגבלת לסכום החוב של קרן ההלוואה, הנמוך מסכום השיקים, וכי המועד לתשלום חוב זה טרם הגיע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ