אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1061/06

החלטה בתיק א 1061/06

תאריך פרסום : 16/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1061-06
20/07/2006
בפני השופט:
הרשם דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
יוסי אביב
עו"ד מישל אוחיון
הנתבע:
1. שולמית שטיין
2. חברת נכסי שולמית שטיין (אחזקות) בע"מ
3. ירדנה רוטנברג

עו"ד יוסף בנקל
החלטה

בקשה להורות על תיקון כתב התביעה שהוגש ביום 16.1.06, ולאפשר למבקש להוסיף בסעיף הסעדים, סעד חלופי , כל זאת בעקבות גילוי חדש ובטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות").

עובדות

המבקש הגיש נגד המשיבות תובענה לסעד הצהרתי וצו עשה במסגרתה ביקש כי בית המשפט יצהיר כי ההסכם שנחתם בין המבקש ולמשיבה 1, הופר ועל כן בטל. מכיוון שהמבקש סבור כי ההסכם הופר, דורש הוא מהמשיבות להעביר אליו 16% ממניות חהברה שניתנו למשיבה 1 מכוח ההסכם. התובענה הוגשה בערכאה זו בהמשך להליך המתנהל בין משיבה 1 לבנה, זאב שטיין, בבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא, זאת מאחר שהמבקש אינו עונה על הגדרת המונח "בן משפחה" הקבוע בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995.

במועד כתב התביעה הניח המבקש כי מתוך 16% של המניות שבמחלוקת, 8% מצויים בידי מי מהמשיבות ואילו 8% הנותרים נמצאים בידי זאב שטיין, בנה של משיבה 1. על כן בכתב התביעה עתר להשבת 8% מהמניות שבידי המשיבות לידיו, ובמידה ומשיבה 1 תזכה בתביעה נגד בנה בבית משפט לענייני משפחה, ובנה יידרש להעביר לידיה 8% ממניות החברה המוחזקות אצלו, אזי על משיבה 1 להעביר את המניות לידי המבקש כל זאת בכפוף להשבת סכום הרכישה עבור מניות אלה.

טענות המבקש

טוען המבקש כי מתגובת המשיבות לצו המניעה הזמני ומתצהיר התמיכה בתגובה מטעם משיבה 1 למד כי הסכסוך שבין משיבה 1 לבנה איננו עוסק במניות נשוא התובענה, אלא במניוצ אחרות שהעבירה האם לבנה. מכאן, למד המבקש כי כל המניות שבמחלוקת אינן מפוצלות בין משיבה 1 ובנה אלה נמצאות כולן בידי המשיבות, ולא כפי שסבר המבקש בעת הגשת התובענה.

לאור גילוי עובדתי זה מבוקש להורות על תיקון כתב התביעה, מבלי שהדבר יהווה הודאה של המשיבות ומבלי שהדבר יצביע על וויתור על כל זכות ו/או טענה כך שיתוקן סעיף הסעדים המבוקשים בכתב התביעה ויוסף סעד חלופי כסעיף 41 לכתב התביעה. התיקון מבוקש לאור הכלל כי אין מעניק בית המשפט לתובע סעד שלא עתר לו בכתב תביעתו.

טענות המשיבות

המשיבות טוענות כי דין הבקשה להידחות מאחר ולא צורף תצהיר התומך בבקשה כנדרש בתקנה 92 לתקנות.

טוענות המשיבות כי הבקשה לוקה בשיהוי מאחר והמסמכים עליהם סומך המבקש את הבקשה הוגשו לבית המשפט כבר ביום 29.1.2006, ואילו הבקשה לתיקון הוגשה על ידי המבקש בחלוף למעלה מחודש ממועד זה ולאחר שהמשיבות הגישו כתב הגנה מטעמן, זאת מבלי שהמבקש נותן הסבר מניח את הדעת באשר לשיהוי שבהגשת הבקשה. 

טענה שלישית הינה כי הבקשה לתיקון כתב התביעה לוקה בחוסר ניקיון כפיים מאחר והגם שהמבקש טוען לתיקון טכני בלבד, השוואה בין דברי המבקש בבקשה לבין לשונו של כתב התביעה, מלמדת כי בעוד בבקשת התיקון טען המבקש כי בכתב התביעה המקורי נתבעו כל המשיבות להשיב לידיו 16% מהמניות שבמחלוקת , הרי מעיון בסעיף 41 לכתב התביעה נמצא כי אין איזכור של משיבות 2 ו- 3. לטענת המשיבות, אין מדובר בטעות קולמוס כי אם בניסוח שנועד להפחית מחשיבות התיקון ולהקל על אישורו.

בעוד שבכתב ההגנה טענו המשיבות להיעדר יריבות, כעת מבוקש לתקן את כתב התביעה באופן שמשמעות התיקון הינה הוספת סעד כלפי משיבות שלא נזכרו בכתב התביעה המקורי.

באשר לנוסח סעיף 41 בכתב התביעה המקורי ובסעיף המתוקן נטען כי בעוד בסעיף 41(ג) המקורי הכפיף המבקש את הסעד, להשבת תמורת המניות, בנוסח המבוקש הוצאה לכאורה התחייבותו זו מכפיפותה לסעד המבוקש.

דיון

העקרונות הכלליים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין מכוח תקנה 92 לתקנות:

"92. רשות לתקן

 בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

כן ראה לעניין זה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, סיגא - הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה - 2005.

כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב טענותיו, על מנת שבפני בית המשפט תונח התשתית העובדתית המלאה לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, לרוב יעתר לכך בית המשפט ברוחב לב. יחד עם זאת, העובדה שקיימת זיקה בין התיקון המבוקש לפלוגתא שבין הצדדים, אינה חזות הכל. המחוקק התנה את תיקון כתבי הטענות בחריגים, שעיקרם נעוץ בהתנהגות המבקש את התיקון, מקרים בהם נמצא כי המבקש את התיקון נהג בחוסר תום לב, שיהוי רב או במקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה ראויה. (ראה לעניין זה ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו (3) 214 וכן ע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב  (3), 427).

מדובר בתובענה שנמצאת בתחילת הדרך, עוד בטרם נתקיים דיון קדם משפט ראשון ובטרם הושלמו כל ההליכים המקדמיים בתיק. זהו השלב המתאים לדון ולהכריע בבקשות לתיקון כתבי טענות, כאשר במקרה זה, כתב התשובה הוגש ביום בו הוגשה גם בקשה זו שבפני. אין מקום לקבל את טענת המשיבות כי המבקש השתהה יתר על המידה בהגשת הבקשה. במסגרת הזמן שבין הגשת התגובה לבקשה לצו מניעה להגשת הבקשה לתיקון הוגש כתב הגנה, ממנו למד המבקש פרטים נוספים , ואין בכך כדי להצביע על פגם בהתנהגותו העולה כדי דחיית הבקשה.

בבקשה לתיקון כתב תביעה מבוקש לתקן את הסעדים הקיימים בכתב התביעה ולהוסיף סעד חלופי נוסף. איני סבור כי מדובר בחוסר ניקיון כפיו של המבקש. במסגרת התצהיר בו נתגלו הפרטים הנוספים ובתגובה, הצהירה משיבה 1 בשם הנתבעות כולן כי המניות הנדונות בהליך אחר אינן ממין המניות הנתבעות בהליך זה. איני סבור כי מדובר בנסיון של התובע להיבנות ולהיפרע ממעשה שנעשה בחוסר תום לב, אלא מדובר בתיקון שאין בו כדי לפגוע במשיבות,ויש בו כדי לאפשר גיבוש המחלוקות האמיתיות, לשם ייעול ההליך המשפטי .

אומנם, תקנה 92 לתקנות קובעת כי על מבקש התיקון לתמוך בקשתו בתצהיר לאימות העובדות, אך אין בעובדה שהמבקש לא צירף תצהיר לבקשתו כדי לאיינה. סעיף הסעדים אותו ביקש המבקש לתקן, נולד לאור האמור בתצהירה של משיבה 1, ומתבססת על האמור בו מבלי להוסיף עובדות ופרטים נוספים אחרים. המבקש תיקן פגם טכני זה בצרפו לתשובתו לתגובה תצהיר התומך בדבריו, תוך שהוא מצהיר כי התיקון נתבקש לאור התצהיר כפי שטען בבקשתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ