אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 001375/03

החלטה בתיק א 001375/03

תאריך פרסום : 05/01/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
001375-03
03/05/2005
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. עין דור רינה
2. עין דור ארז

עו"ד אבי שץ
הנתבע:
1. עיזבון המנוח עמית בן דוד ז"ל
2. אירובט - חברה ישראלית לתעופה בע"מ
3. כרמלי יהודה
4. אלון חיים
5. אסיקום אחזקות 2000 בע"מ
6. אסיקום טכנולוגיות בע"מ
7. כרמלי יהודה בע"מ
8. אריה חברה לבטוח בע"מ
9. מדינת ישראל משרד התחבורה - מינהל תעופה אזרחית

עו"ד אלון בלגה
עו"ד גד נשיץ
עו"ד אורי קוזלובסקי
עו"ד משה תדמור ברנשטיין
החלטה

האם "טיסת כייף", במסגרתה הטיס טייס את חברו ובנו של אותו חבר, טיסה שהסתיימה, למרבה הצער, בתאונה מחרידה, בה קופדו חייהם של הטייס והנוסעים, הינה בבחינת "תובלה אוירית", עליה חלות הוראות האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בין-לאומית באויר, שנחתמה בורשה בשנת 1929, כפי שתוקנה מעת לעת (להלן: "אמנת ורשה") ומשכך, מוגבלת זכות התביעה בגין התאונה, בין היתר בתקופת ההתיישנות הקבועה באמנת ורשה? על שאלה זאת התבקשתי להשיב במסגרת ההחלטה הנוכחית.

על העובדות הבסיסיות אין כמעט מחלוקת והן תפורטנה להלן בקצרה: ביום 17.10.00, אירעה תאונה בה התרסק מטוס שהוטס על ידי עמית בן דוד ז"ל. במטוס היו אותה עת ארבעה אנשים, שהיו הטייס המנוח, חברו עופר כהן ז"ל, ניצן עין דור ז"ל ובנו, רן עין דור ז"ל, שיורשיהם הם התובעים בהליך הנוכחי.

בין הטייס המנוח לבין ניצן עין דור ז"ל היתה היכרות על רקע עבודה והטיסה, כאמור בפתח ההחלטה, היתה טיסת כייף, אליה הוזמנו האב ובנו, כשהם לא נשאו בכל תשלום שהוא בגינה. אמנם נעשו ניסיונות מסויימים לטעון כי לא היה מדובר בטיסה כזאת (וזאת היתה נקודת המחלוקת העובדתית היחידה בין הצדדים), אך מתצהיר התובעת מס' 1 ומחקירתה בבית המשפט עולה, כי אכן מדובר היה בטיסה שהמנוחים הוזמנו אליה על בסיס חברי, היא יצאה משדה התעופה בהרצליה ואליו היתה אמורה לשוב בחלוף זמן לא רב. מהראיות המעטות שהובאו עולה, כי ניצן עין דור ז"ל, היה אמור להוציא את מכוניתו מהמוסך בשעות הצהריים (הימים היו ימי חול המועד סוכות והמוסך אמור היה להסגר מוקדם). התשתית העובדתית כפי שפורטה בתצהיר התובעת מס' 1 ותוארה לעיל, לא נסתרה.

הן הנתבע מס' 1 והן הנתבעים מס' 2-7, סבורים כי יש לסלק את התובענה על הסף. לטענתם, משאירעה התאונה ביום 17.10.00, ומשהוגשה התובענה ביום 20.3.03, הרי שבשים לב להוראות חוק התובלה האוירית, התש"ם-1980 (להלן:"החוק"), המחיל על תובלת פנים את הוראות אמנת ורשה ובשים לב להוראת סעיף 29 לאמנת ורשה, הקובעת תקופת התיישנות בת שנתיים, התיישנה התובענה במועד בו הוגשה, ודינה דחיה על הסף.

הטענה נסמכת בעיקר על פסק דינו של בית המשפט העליון בד"נ 36/84 רג'ין טייכנר ואח' נ' אייר פרנס נתיבי אויר צרפתיים, פ"ד מא(1) 589 (להלן: "הלכת טייכנר"). בהלכת טייכנר, קבע בית המשפט העליון הלכה ברורה, לפיה יוחלו הוראות אמנת ורשה באופן דווקני מבלי שיחול עליהן הסייגים הקבועים בחוק ההתיישנות.

התובעים כאמור, סבורים שהוראות אמנת ורשה אינן רלוונטיות, באשר ברור למקרא החוק, שהוא לא בא לעסוק כלל בשאלת טיסות דוגמת הטיסה נשוא התובענה הנוכחית, ולפיכך, דין הבקשה להידחות.

התקיים דיון קצר לפני כב' השופט אזר ז"ל, בסיומו נקבע סדר הגשת הסיכומים.

מאחר וההליך כלל שמיעת ראיות קצרה, הרי שלאחר פטירתו המצערת של כב' השופט אזר ז"ל, זימנתי את הצדדים לתזכורת לפניי, במסגרתה הצעתי לנתבעים לזנוח את הטענות בעניין ההתיישנות, אך הללו הודיעו בסופו של דבר שהם עומדים על טענות אלו.

לנוכח זאת, אין מנוס מלהכריע בבקשה.

אני סבור שדין הטענות לסילוק על הסף להידחות, תוך חיוב הנתבעים שהעלו טענות אלה בהוצאות התובעים.

לדעתי, לא ייתכן ספק, שהוראות החוק אינן חלות על טיסות בדמות הטיסה נשוא התובענה הנוכחית, בה הטיס אדם את חבריו, טיסה ללא תמורה וללא כל מטרה תעבורתית שהיא למעט כאמור, "טיסת כייף".

מטרת אמנת ורשה, עליה חתומות מדינות רבות, הייתה ליצור האחדה בכללי הפיצוי החלים על טיסות מסחריות, שבהן לא אחת ריבוי נוסעים, כולם ממדינות שונות, עם שיטות משפט שונות, עם שאלות אחריות שונות, שעלולות בסופו של דבר, להביא לתוצאות אבסורדיות, לפיהן תינתנה פסיקות שונות וסותרות ביחס לאותה תאונה אווירית, בין אם בשאלות האחריות ובין אם בשאלות גובה הנזק.

הדברים פורטו בהרחבה בהלכת טייכנר, ואין צורך לחזור עליהם פעם נוספת. אותו היגיון מן הסתם, הכתיב את חקיקת החוק (שבא במקום חוק קודם משנת 1962),  והדברים עולים בצורה ברורה למקרא הצעת החוק.

לכל אורכה של הצעת חוק התובלה האווירית, תשל"ט-1979 (הצעות חוק תשל"ט, עמ' 251), מדברת הצעת החוק על סיטואציות של  טיסות מסחריות, עם כל המאפיינים המיוחדים לטיסות שכאלה.

כך למשל, בדברי ההסבר לסעיף 1 נאמר "אמנת ורשה ופרוטוקול האג, דנים ביחסים החוזיים שבין מוביל אווירי לבין נוסעים בכלי טיס ושוגרי טובין בו..."

בדברי ההסבר לסעיף 5 בהצעת החוק, מבקש המחוקק ליצור אחידות בין המצב החל על טיסות מחוץ לתחומי המדינה, לבין המצב החל בתובלת פנים, ובמיוחד יש לשים לב לאמור בסעיף 6, שמדבר על תשלום פיצויים לנוסעים.

אני סבור שכבר מדברים אלה, ברור לעין שלא הייתה כל כוונה להחיל את הוראות האמנה על הסיטואציה נשוא תיק זה.

מעבר לכך, נראה לי שגם אם הייתי אומר שהאמנה חלה, הרי שמכוח הוראה סעיף 34 לאמנה, גם אם היינו מגדירים את אותה חברה שמשכירה מטוסים לכל דורש לצורך טיסות ברחבי הארץ ובכללן אותן "טיסות כייף", כמוביל, עדיין טיסת כייף, בנסיבות כפי שעלו למשמע הראיות הקצרות שהובאו, באה בגדר הסייפא לסעיף 34, הקובעת שהוראות האמנה אינן חלות על "תובלה שבוצעה בנסיבות יוצאות מן הכלל, מחוץ לתחום העסקים של מוביל אווירי".

אינני משוכנע שיש לקבל את טענת התובעים, לפיה לא נוצרה בין הטייס לבין המנוחים מערכת יחסים חוזית, בהחלט ניתן לומר, שגם אם נוצרה מערכת יחסים שכזאת, הרי שאין מדובר במערכת יחסים של מוביל בתובלה אווירית, עם מי שהם נוסעים בטיסתו. בין החברה שהשכירה את המטוס לטייס המנוח, לבין המנוחים שיורשיהם הם התובעים אכן לא הייתה מערכת יחסים חוזית, ואילו מערכת היחסים החוזית בין המנוחים לבין הטייס, לא הייתה כזאת שהוראות אמנת ורשה חלות עליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ