אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א' 2662/06

החלטה בתיק א' 2662/06

תאריך פרסום : 16/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2662-06,20477-07
07/09/2008
בפני השופט:
הרשם איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
חיים בר יעקב
עו"ד בר-ששת אוריאל
הנתבע:
מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
עו"ד שריקי מאיר
החלטה

1.                   המבקש הגיש ביום 19.12.06 תביעה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כנגד המשיבה ובה עתר לחייב את האחרונה לשלם לו את הסך 24,235,994 ש"ח. נשוא התביעה הוא הפרות נטענות של המשיבה את המוסכם בין הצדדים באי תשלום עמלות כסוכן ביטוח מטעם "מנולייף - מנורה חברה ישראלית לביטוח בע"מ" אשר התמזגה עם המשיבה.

2.                   בד בבד עם התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה, בש"א 1410/06. הבקשה הוגשה רק כנגד היועץ המשפטי לממשלה, ולא גם נגד המשיבה. פרקליטות מחוז דרום שטיפלה בבקשה הגישה את תגובתה המתנגדת לבקשה. בין לבין צירף המבקש תצהיר השלמה בהסכמת הפרקליטות. הבקשה הובאה לפני כבוד השופט אברהם יעקב עת כיהן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט בהחלטתו מיום 6.3.06, בה צוינה התנגדות הפרקליטות לבקשה לפטור מחמת התיישנות ועוד, החליט לפטור את המבקש מאגרה (להלן: " ההחלטה").

3.                   המשיבה הגישה בקשה לביטול ההחלטה מהטעם שהיא ניתנה שלא בידיעתה מבלי שצורפה כצד לבקשה האמורה וכן עתרה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית. בית המשפט ביקש את תגובת המבקש ובסופו של יום הורה על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו אשר ידון גם בבקשה בעניין ביטול ההחלטה. בית המשפט אף האריך את המועד להגשת כתב הגנה.

4.                   עם הבאת התיק לפניי הוריתי על דיון במעמד הצדדים בנוכחות הפרקליטות אשר למרות שקיבלה זימון לדיון, לא התייצבה. הואיל והתבקשתי לבטל את החלטתו של כב' השופט יעקב, התקיים הדיון לפניי בכשירותי כשופט בפועל. במהלך הדיון הסכים בא כוח המבקש שלא לעמוד על התנגדותו לבקשה לביטול ההחלטה ולפיכך ההחלטה מבוטלת.

5.                   הדיון נשוא החלטתי מתמקד איפוא בבקשה לפטור מאגרה, לאחר שהונחה לפני בית המשפט עמדת המשיבה ולאחר חקירת המבקש על תצהיריו.

6.                   על מבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט לעמוד בשני תנאים, האחד מצב כלכלי קשה שאינו מאפשר בידו את תשלום האגרה והשני, סיכויי התביעה וכאמור בתקנה 14(ג) ל תקנות בית המשפט(אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: " התקנות").

              לעניין זה נאמר בע"א 229/89, חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', תק-על 89(2) 732:

"בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי...בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד."

עוד אפנה לבש"א 669/94, מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , תק-על 95(1) 406 , בש"א 7664/99, סופר נ' סופר , תק-על 99(3) 801.)

העדר יכולת כלכלית

7.                   המבקש פרש לפני בית המשפט במספר תצהירים תמונה מפורטת על מצבו הכלכלי כמו גם על מצבה הכספי של משפחתו, לרבות היותו גרוש פעמיים, אב ל-4 ילדים, מובטל מעבודה. אמנם התובע פעיל בעמותה אשר במסגרתה הוא נושא הרצאות אך כל זאת בהתנדבות וללא שכר למעט החזר הוצאות בסכומים לא משמעותיים. המבקש רשום כמובטל בלשכת התעסוקה לשם מגיע באופן תדיר לשם רישום וחיפוש מקום עבודה, אך הדבר לא מסתייע לדבריו  מחמת גילו המתקדם והעדר מיומנות במקצוע מבוקש וראה דבריו בעמ' 3 שורות 26-27 לפרוטוקול שלא נסתרו.

אמנם כטענת בא כוח המשיבה, על תובע לפעול להשגת מקורות פרנסה ואין הוא יכול לשבת בחיבוק ידים לשם קבלת פטור מאגרה מחמת מצב כלכלי קשה, אך שוכנעתי מחקירת המבקש כי הוא עושה את הניתן במסגרת יכולותיו להשיג מקור פרנסה אך הדבר אינו מסתייע בידו.

נתתי דעתי לתהיות של בא כוח המשיבה באשר ליכולת התובע לקיים את משפחתו מדמי הבטחת הכנסה בלבד וקצבת ילדים המגיעים לסך של כ-3,200 ש"ח לחודש אך אין בכך כדי לשנות את המסקנה שאין לתובע מקורות פרנסה נוספים גם אם לכאורה אין בהכנסה החודשית האמורה כדי לספק את צרכי הקיום.

8.                   המבקש נשאל באשר למאמצים שעשה על מנת לגייס כספים לתשלום האגרה ממקורות חיצוניים כגון בני משפחה ומוסדות כספיים וגם לכך ניתן על ידו מענה אשר שיכנע את בית המשפט כי הוא עומד בדרישה. לעניין זה אציין כי המבקש העיד שפנה לאחיו על מנת שיסייעו בידו לקבל כספים לתשלום האגרה אך נענה בשלילה במיוחד בהתחשב בכך שהם תומכים בו וכאמור בדבריו בעמוד 4 שורות 2-4 לפרוטוקול. המבקש אף הבהיר שאינו יכול לקבל מימון בנקאי לתשלום האגרה וראה עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול. בדומה השיב המבקש כי העמותה אינה רשאית לסייע לו בתשלום האגרה לפי תקנונה אף אם היו ברשותה מקורות כספיים לכך. לפיכך המבקש עונה על הדרישה של פניה למקורות חיצוניים לגיוס כספים לתשלום האגרה.

9.                   לא התעלמתי מטענת בא כוח המשיבה באשר לזכויות המבקש במחצית דירת מגורים בבאר שבע, אך לא ראיתי בטענה כדי לשנות את המסקנה בדבר יכולת דלה של המבקש שאינה מאפשרת בידו את תשלום האגרה. שוכנעתי מהראיות שהמבקש הציג כי אין לו זכויות בדירה כאמור, והוא אף לא פעל להברחת הזכויות כמות שנרמז כדי להימנע ממקור לתשלום האגרה ואבהיר. בחקירתו הסביר המבקש כי את מחצית הזכויות שהיו לו בדירת המגורים בבאר שבע, העביר לגרושתו הראשונה נוכח חוב מזונות כלפיה וכן נוכח אי פירעון תשלומי המשכנתא הרובצת על הדירה וכאמור במפורש בנספחים לתצהיר התגובה לבקשה לביטול ההחלטה (נספח ה' לתצהיר התגובה של התובע לבקשה לביטול ההחלטה) אשר לא נסתר. גם נתתי דעתי לתהיות השונות עליהן הצביע בא כוח המשיבה כגון העובדה שהמבקש מתגורר עם גרושתו השנייה תחת אותה קורת גג וכדומה. עם זאת, היו בפי המבקש הסברים לכל אותן תהיות, גם אם לעתים דחוקים, כגון הצורך לצמצם את הוצאות המשק המשפחתי ואחרים, אך בית המשפט אינו יכול לדחות הסברים אלה, ובמיוחד כל עוד לא הובאו ראיות לסתור, במיוחד שעסקינן בבקשה של פטור מאגרה.

מהאמור שוכנעתי איפוא במידה הדרושה כי המבקש נעדר רכוש היכול לשמש מקור לתשלום האגרה והוא עומד איפוא במבחן הראשון.

סיכויי התביעה

10.       משוכה נוספת שעל המבקש לעבור היא בחינת סיכויי התביעה. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון בבש"א 1236/91, מאור חיים נ' מדינת ישראל ו-3 אח' , תק-על 91 (2) 192:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה."

ההלכה נוטה לקולא ביחס למבחן זה. בבדיקת סיכויי התביעה, כל שעל בית המשפט לבחון בשלב זה הוא האם קיים סיכוי לכאורה להצלחת התובענה. אין נכנסים בשלב זה לעובי הקורה, ואין עוסקים בקביעת מהימנות או בממצאים עובדתיים. שאלת סיכויי התביעה נלקחת בחשבון, תוך שבית המשפט בוחן האם לצד חסרון הכיס המוצג בבקשה, קיים גם סיכוי ממשי לתביעה או לנימוקי הערעור. אפנה בהקשר זה לבש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד (2) 383:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ