אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א' 2165/07

החלטה בתיק א' 2165/07

תאריך פרסום : 19/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2165-07,004272-08
11/09/2008
בפני השופט:
הרשם איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
1. ה.ד. יזום וניהול פרוייקטים בע"מ (בפירוק מרצון)
2. לינב בע"מ

עו"ד א. פורת
הנתבע:
1. דנקנר השקעות בע"מ
2. א.מ.ת.ש השקעות בע"מ

עו"ד ג. חלד
החלטה

לפניי בקשה לסילוק על הסף של התובענה שכנגד מחמת התיישנות. 

1. כללי

1.1   עניינה של התובענה העיקרית והתובענה שכנגד נשוא הבקשה לפניי היא הסכמים שנחתמו בין הצדדים ביחס לקידום וייזום תוכנית בניין ערים חדשה (להלן: " הפרויקט"), ובהמשך ללווי הבניה לפיה וזאת ביחס למתחם קרקע בשכונת בבלי בתל אביב (להלן: " הקרקע"), שהזכויות בו שייכות בין היתר, למשיבות 1 ו- 2. המשיבים הפורמליים הם בעלי זכויות נוספים במתחם האמור.

1.2   ביום 10.11.88 התקשרו המשיבות עם המבקשת 1 (להלן: "הד"), בהסכם לניהול כל הפעולות הקשורות בתכנון, קידום ואישור תכנית בנין עיר חדשה על הקרקע, שתבוא במקום הצעת התכנית הקודמת שחלה עליה (להלן: " הסכם התכנון"). בהמשך, בחודש מרץ 2001, נחתם בין הד לבין המשיבות הסכם ניהול להקמת פרויקט הבניה המיועד להיבנות על הקרקע (להלן: " הסכם הניהול"). לימים, באה המבקשת 2 (להלן: " לינב"), במקום הד. הד ולינב, הן חברות בבעלות ושליטת מר ליאור דושניצקי (להלן: " המבקש"). בחלוף כ 18 שנה מאז הסכם התכנון, ביום 12.1.06 אושרה למתן תוקף תכנית בנין עיר מספרה 1770א, היא התכנית החלה על הקרקע.

1.3   המבקשות טוענות כי המשיבות הפרו את ההסכמים עמם בכך שלא שילמו להן את התמורה המגיעה למרות שהן קיימו את הוראות ההסכמים וסיפקו את השירותים שהיה עליהם ליתן לפי הקבוע בהם. לפיכך, הגישו המבקשות תביעה לבית המשפט לחייב את המשיבות לשלם להם את שכרם. בכתב התביעה מגוללות המבקשות את הפעילות והשירותים שסיפקו למשיבות בקשר עם קידום הפרויקט, ובכלל זה הצורך להתמודד עם תושבי שכונת בבלי, הכנת תכניות, השבעת רצון הגורמים האחראים על אישורי תוכניות ברשויות השונות, הקשיים שהיו מנת חלקן על מנת לקדם את התכנית, התקופה הממושכת של פעילותן ועוד. בכתב התביעה מפרטות המבקשות את הסכומים המגיעים להן ובכלל זה בגין תוספות בנייה לפי המנגנון המוסכם, כמו גם פעולות נוספות שביצעו שלא היו מחוייבים להן לפי ההסכמים. עוד נטען בכתב התביעה כי המשיבות היו שבעות רצון מעבודת המבקשות ולכן אף שכרו את שירותיהן לשלב הבא של הקמת הפרויקט עצמו, בהיקף ניכר ביותר. המבקשות העמידו את התביעה על סך 9,899,125 ש"ח.

1.4   המשיבות בכתב הגנתן מכחישות את המגיע למבקשות. בכלל זה נטען כי המבקשות פעלו בחוסר תום לב כלפי המשיבות, הן במהלך המו"מ שקדם להתקשרויות והן בביצוען בפועל. לעניין זה נטען כי הסכם התכנון נועד לביצוע במשך שלוש שנים בלבד ולכל המאוחר חמש שנים. נוכח מחדלי המבקשות, וחלוף השנים מאז הסתיים מועד ביצוע ההתחייבויות על פי המוסכם, חדלו הצדדים לפעול לפי הוראות ההסכמים, לכן אין המבקשות זכאיות לסעדים המבוקשים. המשיבות מאשרות כי הן שילמו למבקשות סך של 472,659 דולר עבור השירותים שסיפקו אך לדידן הדבר נעשה חרף מחדלי המבקשות, אשר כאמור הסבו נזקים ניכרים למשיבות ושסכומם של אלה, עולה על סכום התביעה. בין אלה נטען הוא אישור התכנית שהצריך פרק זמן ניכר של 18 שנים במקום 3 שנים, מצגי שווא בדבר יכולת להביא במהרה לאישור התכנית ועוד. המשיבות גם מכחישות את אופן חישוב התמורה הנטענת. המשיבות הגישו הודעת צד ג' נגד המשיבים הפורמלים, שהם כאמור בעלים נוספים של הקרקע, כל אחד לפי חלקו היחסי בה.

1.5  המשיבות הגישו תביעה שכנגד, אשר במסגרתה נטען כי מחמת התנהגות המבקשות, התמשכו הליכי אישור התכנית שלא לצורך, עוכבה הוצאת היתרי בנייה, תוך שהם נאלצו להוציא הוצאות ניכרות. המשיבות טוענות כי ההתקשרות עם המבקשות נסובה על מצגי השווא של המבקשות ובמיוחד המבקש, לפיהם התיימרו המבקשות לגרום לאישור התכנית תוך כשלוש שנים. נטען כי המבקש, שהיה הרוח החיה, המוציא והמוביל בכל הנוגע לייזום התכנית, אישורה וכדומה, לא קידם בפועל את התכנית כנדרש. עוד נטען כי גם לאחר אישור התכנית, לא פעלו המבקשות כמתחייב, חדלו מלמסור כל מידע ופסקו מכל פעילות בקשר לתכנית. לטענתן של המשיבות, בכל חודש במהלך שבע השנים שקדמו לתביעה הן נאלצו להוציא סך של 460,000 ש"ח, המצטבר ליום הגשת התביעה שכנגד לסך של 3,220,000 ש"ח בצירוף מע"מ, סכום שהיה נמנע לו עמדו המבקשות בהתחייבותן. נזקים נוספים בגינם עותרות המשיבות לחייב את המבקשים הם עלויות הכנסת בעלי מקצוע חדשים, תשומות, הוצאות מימון גבוהות שהיו נחסכות, אובדן רווחים, הוצאות שווק מתמשכות וכדומה. סך הנזק המגיע הוא              כ- 98,488,000 ש"ח, אשר לצורכי אגרה הועמד על סך של 12,000,000 ש"ח.

2.         המבקשות הגישו בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת התיישנות, היא הבקשה נשוא החלטתי. יצויין כי המשיבים הפורמליים לא היו צד לבקשה, ואף לא ידעו על קיומה, עליה נודע להם ראשונה רק בדיון ביום 9.9.08.

3.    עמדת המבקשות

המבקשות מבססות את בקשתן לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות בהסתמך על הוראות סעיפים 5-6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: " חוק ההתיישנות"). לטענתן, כתב התביעה שכנגד מושתת על עילות חוזיות, ומאחר ואין מחלוקת לדעתם כי ההפרה הנטענת מחמת אי קיום התחייבויותיהן, אזי בחלוף שלוש שנים מכריתת הסכם הניהול, שהוא המועד לתחילת מניין ההתיישנות, שנת 1991, חלפה איפוא תקופת ההתיישנות בשנת 1998. עוד טוענים המבקשים כי עיתוי הגשת התובענה, רק בחלוף 16 שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה הלכאורית, אינו מקרי. לטענתם, אלמלא הוגשה התובענה העיקרית, לא הייתה מוגשת התובענה שכנגד, והיא מהווה ניסיון נואל להדוף תובענה עיקרית, ולסרבל את הדיון.

מוסיפות המבקשות וטוענות כי אם היו נגרמים למשיבות הנזקים הנטענים והמוכחשים, יש להניח שהן היו מגישות תובענה עצמאית סמוך למועד ההפרה הנטען, במיוחד לאור העובדה שההתיישנות מתחיל עם גילוי הנזק ולא במועד שבו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא היקפו.

4.    עמדת המשיבות

המשיבות טוענות כי עילת התביעה היא הפרות נמשכות של אישור התוכניות והוצאת היתרי הבנייה באיחור, שלא חלה עליהם התיישנות. לעמדת המשיבות עסקינן בהפרה חוזרת שמתרחשת מדי יום, וכקבוע בהלכה כך שכל יום נולדת למעשה עילת תביעה חדשה.

בנוסף נטען כי ההתקשרות נפסקה באופן חד צדדי בשנת 2006, עם נטישת המבקשות את

הפרויקט, והמקימה עילת תביעה נפרדת בפני עצמה שעניינה ההפרות החוזיות והמחדלים,

המהווים הפרה יסודית של ההסכם, במהלך 2006 והמשכה מאז, שגרמה נזקים כספיים.

טענה נוספת בפי המשיבות הינה שהוסכם בין הצדדים לאחר שהתברר להן היקף הנזקים

העצום בגין מחדלי המבקשות, כי לאחר סיום שלב היתרי הבניה, ישבו הצדדים ויסדירו את

ההתחשבנות ביניהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ