אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתביעה שהגישו בני זוג לאכיפת הסכם מכר במקרקעין

החלטה בתביעה שהגישו בני זוג לאכיפת הסכם מכר במקרקעין

תאריך פרסום : 08/01/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
56036-01-11
24/09/2012
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
1. א.צ. ק.
2. ב. ק.

הנתבע:
1. א. פ.
2. ד. פ.
3. עו"ד שלום כהן

החלטה

1.           מונחת לפניי בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה על הסף (להלן: " הבקשה").

2.           עסקינן בתביעה שהגישו בני זוג, א.צ. וב.ק. (להלן גם: " ק"), נגד א.פ. (נתבע 1) וד.פ. (נתבעת 2) (להלן גם: "הנתבע" ו-"המבקשת" בהתאמה), לאכיפת הסכם מכר במקרקעין ולמתן צו מניעה זמני. הנתבעים 1-2 הינם גרושים, והדירה נשוא התביעה הידועה כחלקה ... בגוש ... הייתה דירת מגוריהם המשותפת והיא עודנה רשומה על שם שניהם בחלקים שווים (להלן: " הדירה").

3.           בהסכם הגירושין בין הנתבעים, אשר אושר בבית הדין הרבני ביום 28.12.94, נקבע כי הדירה תישאר בבעלות שני הצדדים עד אשר תגיע הבת קטנה לגיל 18, או אז תימכר הדירה ותחולק בין שני הצדדים; ובאם תרצה האישה לרכוש את חלקו של הבעל, תהנה היא מעדיפות על פני כל קונה אחר. כן נקבע כי במקרה של חילוקי דעות מקבלים הצדדים עליהם בקניין גמור את הבורר הרב ישראל גנס בתור בורר יחיד.

4.           לאחר שהבשילו התנאים לפירוק השותפות, ניתן פסק בורר על ידי הרב גנס (להלן: " הבורר") ביום 24.2.05, בו נקבע כי המבקשת תוכל לרכוש את חלקו של המשיב בדירה, בתנאי שתשלם לו תוך שבוע סך של 10,000$, והוא בתמורה יפקיד אצל הבורר יפוי כוח בלתי חוזר למכירת הדירה. כמו כן, הוקצבו לה 45 יום להשלמת תשלום התמורה. לאחר שגילתה המבקשת כי לא תוכל לקבל את המשכנתא לצורך תשלום יתרת התמורה עקב עיקול שהוטל על חלקו של הנתבע בדירה, אישר הבורר ביום 26.6.05, לאור פנייתה, כי עיכוב זה לא ייכלל במסגרת 45 הימים האמורים שהוקצבו לה להשלמת תשלום התמורה.

5.           על אף האמור, ביום 1.8.05, כאשר התייצבו הצדדים לדיון בבית הדין הרבני, מסר הנתבע למבקשת שלושה מסמכים שהוציא הבורר: "הבהרה" מיום 27.6.05; "פסק דין" מיום 10.7.05; ו"פסק דין" מיום 17.7.05, המבטלים למעשה את הסכם המכר בין המבקשת לנתבע. בפסק הדין הראשון העניק הבורר למר נ. א זכות ראשונית לרכישת הדירה, ובפסק השני פסק כי מאחר שמר א' לא מימש את זכותו, ניתן תוקף של פסק דין להסכם המכר בין הנתבע לבין ק'. עוד נקבע שם כדלהלן:

ד.פ. מתבקשת לכבד הסכם זה ולפנות את הדירה לא יאוחר מט"ז אב ולחתום על כל מסמך שתתבקש לצורך השלמת הרכשה ולהעברת הזכויות לטובת הקונים במשרדים המתאימים (טבו וכו').

ביה"ד מתבקש ליתן תוקף פס"ד לזה ולהורות לצדדים לנהוג בהתאם לפה"ד הבורר."

         (הטעויות בגוף הטקסט - ב.ג.)

6.           על פי הנטען בכתב התביעה, כבר ביום 17.7.05 (ולא בתאריך המופיע על גבי ההסכם, 17.8.05), היינו בו ביום שניתן פסק הבורר האחרון, נחתם הסכר המכר בין התובעים לנתבע 1 (להלן: " הסכם המכר"), במסגרתו מכר הנתבע לתובעים את מלוא הזכויות בדירה, והסכם המכר נחתם בידיעתה ואישורה של המבקשת (אם כי היא אינה חתומה על ההסכם). לטענת התובעים, אף שילמו לנתבע 1 61,000$ במזומן על חשבון ההסכם; והנתבע 1 מאשר עובדה זו.

7.           פסקי הבורר המוזכרים בסעיף 5 לעיל לא הוגשו לאישור, והמבקשת עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לביטולם. בפסק דין מיום 9.8.07 (כב' השופט א' כץ) קיבל בית המשפט את הבקשה וביטל את פסקי הדין, תוך שקבע כי התקיימו העילות המפורטות בסעיפים 24(4) ו-24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968. בית המשפט קבע כי לא ניתנה למבקשת הזדמנות נאותה לטעון טענותיה, מאחר שהבורר לא קיים ישיבת בוררות טרם מתן פסקי הבורר הנ"ל, ונתנם בעקבות שיחות טלפוניות ומפגשים עם הנתבע בלבד, עובדה המהווה גם פגיעה בכללי הצדק הטבעי המצדיקה את הביטול.

8.           ביום 1.7.08 ניתן פסק דין בתביעה שהגיש הנתבע נגד המבקשת לפירוק השיתוף בדירה (תמ"ש 15476/98), בה עתר בין היתר לביטול פסק הבורר הראשון מיום 24.2.05 (בו הכיר הבורר בתוקפו של הסכם המכר בינו ובינה), פסיקת פיצוי בגין הפרת ההסכם, ותשלום דמי שימוש. בפסק הדין האמור דחה בית המשפט את התביעה, תוך שקבע כי המבקשת לא הפרה את הסכם המכר עם הנתבע, וכי מחומר הראיות עולה כי השלמת ביצוע הסכם המכר הייתה נתונה בידי התובע ובשליטתו, אולם הוא אשר בחר שלא להשלימו.

9.           בחלוף למעלה משנתיים מאז מתן פסק הדין האמור הגישו התובעים את התביעה שלפניי. הנתבע איננו מתנגד לתביעה, הוא ביקש לפטור אותו מהתייצבות בהליך והוא הודיע בכתב הגנתו כי יכבד כל החלטה של בית המשפט.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף

10.      בבקשה זו עותרת התובעת לכך שהתביעה, ככל שהיא מופנית כנגדה או כנגד בעלותה על הנכס נשוא התביעה, תידחה על הסף. המבקשת טוענת כי הסכם המכר בין הנתבע לק' אינו בר תוקף, משום שהוא מסתמך על פסק בוררות אשר מעולם לא אושר (בעוד שכתוב בפסק שיש לקבל את אישור בית הדין), והוא אף בוטל ע"י בית המשפט.

11.      המבקשת טוענת כי בנספח להסכם המכר מופיע שהמבקשת טרם נתנה הסכמתה למכירת הדירה, וכי הסכם המכר הינו כפוף לאישור "הרשויות המתאימות", וכן נקבעו הוראות באם לא יתאפשר מימוש ההסכם; כך שק' היו מודעים לכך שאין להסכם המכר כל תוקף לפני קבלת האישורים המתאימים. כמו כן טוענת הנתבעת בכתב הגנתה כי התובעים נוהגים בחוסר תום לב, וכי יש להסיק זאת, בין היתר, ממועד המאוחר של הגשת התביעה, ומתוך העובדה כי במשך השנים לא דרשו התובעים מהנתבע לקבל חזרה את הכספים ששילמו לו לכאורה (61,000$ במזומן). לטענתה, מטרתה של התביעה אינה אלא לעשוק את המבקשת מרכושה, והתובעים והנתבע 1 משתפים פעולה למטרה זו באמצעות הסכם פיקטיבי (סעיף 6).

12.      לאור דברים אלה טוענת המבקשת כי לק' אין כל זכות קניינית או אחרת בדירה, ולכל היותר יכולים התובעים לממש את זכותם להשבת הכספים ששילמו לו, לטענתם, באמצעות תביעה נגד הנתבע בלבד.

13.      ק' מעלים מספר טענות בעל פה ובכתב כנגד הבקשה.

         ראשית, טוענים הם כי הבקשה הוגשה לאחר הגשת כתב ההגנה ולאחר שהתקיים קדם משפט ביום 8.5.11, בו לא הועלתה טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף. לטענתם, יש לדחות את הבקשה לאור הוראת תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), בה נקבע כי בית המשפט לא ידון בבקשה שבעל דין היה יכול להעלותה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולצורך מניעת עיוות דין.

         בתגובתה מיום 28.5.12 משיבה המבקשת לטענה זו, כי בית המשפט קבע שישמע את בקשתה בקד"מ נוסף שנקבע עוד קודם לכן, ולכן אין פסול בכך שהבקשה הוגשה בין הקד"מ הראשון לשני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ