אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בפשר 114/05

החלטה בפשר 114/05

תאריך פרסום : 12/11/2007 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
114-05
22/03/2006
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
התובע:
קלמר רפאל
עו"ד וג'יה יוסף
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
החלטה

1.         החייב מבקש כי יוכרז כפושט רגל, בגין חובות מוצהרים בסך 580,000 ש"ח ל- 16 נושים. ביום 12.4.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב תוך השתת תשלומים עיתיים בסך 500 ש"ח לחודש. לאחר מתן צו הכינוס, הוגשו נגד החייב שלוש תביעות חוב בסכום כולל של 342,770 ש"ח. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו של החייב; באסיפה הראשונה לא התייצב החייב ולא מי מנושיו ובאסיפה השניה נכח החייב ולא היתה נוכחות של מי מנושיו.

2.         גירסתו של החייב באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית הינה, כי ניהל בעבר עסק של בית דפוס בנצרת-עלית עד לסגירתו בשנת 87 עקב כשל עסקי וצבירת חובות רבים. החייב הצהיר, כי הידרדרות העסק נבעה ממצב בריאותו הקשה ועקב היעדרותו בשל בעיות עם גרושתו. החייב הצהיר, כי אין ברשותו דוחות כספיים לתקופה הרלוונטית מאחר ועבר זמן רב מיום סגירת העסק ואינו יודע היכן נמצא רואה החשבון שטיפל בתיק העסק. עוד הצהיר החייב, כי לאחר גירושיו מבת זוגו הראשונה בשנת 92, עזב את הבית והשאיר חפצים אישיים בהם פנקס שיקים. לגירסתו, גרושתו עשתה שימוש בפנקס השיקים והיא זו שיצרה את חובותיו לנושים שאינם מוכרים לו.

3.         מממצאי חקירתו עולה, כי החייב גרוש פעמיים עם שלושה ילדים בגירים מנישואיו הראשונים. בניגוד לאמור בתצהירו, כי העסק נסגר עקב כשל עסקי וצבירת חובות, טען החייב בחקירתו, כי העסק לא נפל ולא צבר חובות ונמכר למשפחת אלימלך, אך לא זכר את סכום המכירה. עוד עולה מחקירתו, כי החייב היה אמור לקבל סך 100,000 ש"ח כפיצוי בגין קטיעת אצבעו, אך החייב מסר גירסה בלתי ברורה לגבי הסכום שקיבל ולגבי מועד קבלתו ואף לא המציא אסמכתא כלשהי בעניין זה. באשר לחובותיו, הודה החייב כי בשנת 85, היינו 7 שנים לפני גירושיו, הוא נטל הלוואה מהשוק האפור, שמהווה את תביעת החוב המשמעותית מבין חובותיו. כמו כן, החייב פירט חלק ניכר מחובותיו, דבר הנוגד את הצהרתו, כי אינו מכיר את הנושים. בנוסף, התברר, כי בניגוד להצהרתו של החייב (ס' 7 לתצהיר), הוא הגיש בעבר (בשנת 92) בקשה לפשיטת רגל יחד עם אשתו דאז; הבקשה נדחתה עקב ניצול ההליך לרעה.

4.       הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו כפושט רגל מאחר ולא הרים את הנטל להוכיח, כי יצר את חובותיו בתום לב ובשל התנהלותו בהליכי פשיטת הרגל. בפרק המסקנות לחוות דעתו, מציינת ב"כ הכנ"ר כדלקמן:

א.         כי גירסת החייב לפיה, העסק כשל ונצברו חובות, נסתרה על ידו בחקירה; מכל מקום, החייב לא המציא כל בדל ראיה בקשר לפעילות העסק.

ב.         לטענת החייב, כי אשתו היא זו שיצרה את החובות ע"י פיזור השיקים שלו לאחר הגירושין, לא נמצא תימוכין ואף איננה עולה בקנה אחד עם פירוט חובותיו המוצהרים. בנוסף, 68% מתביעות החוב שהוגשו נגד החייב, נובעות מהלוואות שלקח בעצמו מהשוק האפור שנים לפני גירושיו.

ג.          החייב אינו משלם את התשלומים שהושתו עליו לקופת הכינוס ובכך הוא מבזה החלטה שיפוטית.

5.         החייב הגיש תגובה לחוות דעתו של הכנ"ר. לטענתו, אי תשלום התשלומים העיתיים נובע מהסיבה שהוא פוטר מעבודתו ביום 10.8.04 ועד היום הוא מובטל, בין היתר, בשל מצבו הבריאותי. החייב חזר על נימוקי בקשתו והוסיף, כי הוא נתמך ע"י ידי משפחתו.

6.         בדיון שהתקיים בעניינו ביום 6.3.06, חזר ב"כ החייב על נימוקי הבקשה והתגובה והוסיף, כי החייב לא צבר חובות חדשים בתקופת הכינוס ובכוונתו להגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי. ב"כ החייב ביקש לתת לחייב הזדמנות לפתוח דף חדש ולא להיות רדוף ע"י נושיו. ב"כ הכנ"ר טען, כי זו אינה בקשת החייב הראשונה שבה הוא מנצל לרעה את הליכי הפש"ר וגם כאשר עבד הוא לא שילם לקופת הכינוס.

7.         בבוא בית המשפט להכריע בשאלת הכרזתו של החייב כפושט רגל, עליו לנהוג בהתאם להוראת סעיף 18ה(א) לפקודה הקובעת בהאי לישנא:

"18ה. החלטת בית המשפט (תיקון: תשנ"ו)

(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226".

השאלה העיקרית העומדת להכרעה הינה, האם פעל החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, כאשר הנטל להוכחת תום לבו מונח על כתפיו של החייב (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

8.         גירסתו של החייב בדבר הסתבכותו הכלכלית נסתרה בחקירתו ונותרה ללא תימוכין. אמנם לאור פסיקת בית המשפט העליון (ראה רע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ. הכנ"ר, פד נח(2), 810), ניתן היה לקבל את טענת החייב, כי אין באפשרותו להציג מסמכים וספרים אודות העסק מלפני כ- 10 שנים, אולם, כעולה מחוות דעת הכנ"ר, החייב מכר את העסק ולא הסביר כמה קיבל תמורתו ואף לא הצהיר על כך, לא המציא ראיה כלשהי באשר לפעילות העסק, כי חובותיו נוצרו בתום לב. כמו כן, טענתו של החייב, כי גרושתו פיזרה את שיקים שלו, לא נתמכה בראיה כלשהי ואינה עולה בקנה אחד עם פירוט החובות המוצהרים של החייב אותם ידע לפרט בחקירתו, כאשר התביעות המשמעותיות נוצרו עקב הלוואות שלווה החייב בשוק האפור. משכך, ברי כי לא עלה בידי החייב להרים את הנטל המוטל עליו, כי חובותיו נוצרו בתום לב.

9.         לא זו אף זו, החייב נהנה מהמטריה של פקודת פשיטת הרגל, אך לא שילם ולו תשלום אחד מתוך התשלומים שהושתו עליו בתקופת הכינוס. התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו, מלמדת על התנהלות בחוסר תום לב.

"חייב  אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב  (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו" (פש"ר (חיפה) 512/03, קרן עמית ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה, תק-מח 2004(3), 2871 ,עמ' 2873).

10.        אין בידי לקבל את הסברו של החייב לפיו, הוא לא עמד בתשלומים בשל פיטוריו; צו הכינוס ניתן ביום 12.4.05 והפיטורים היו ביום 1.12.04,  יחד עם זאת, החייב הסכים למגבלות של הכנ"ר בהודעתו מיום 11.4.05, לרבות התשלום החודשי, אך לא טרח לעמוד בתשלומים, ולא שילם אף תשלום אחד. התנהגותו זו של החייב לאחר הגשת הבקשה מלמדת, על התנהלות  בחוסר תום לב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ