אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בערעור מעצרים 83/15

החלטה בערעור מעצרים 83/15

תאריך פרסום : 28/02/2016 | גרסת הדפסה

בית המשפט הצבאי לערעורים
83-15
20/12/2015
בפני המשנה לנשיא:
תא"ל דורון פיילס

- נגד -
המערער:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן ויקטוריה חואס
המשיב:
ב/XXX טור' מ' ט'
עו"ד רונית ברוך אבישר

 

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי זרוע היבשה שניתנה בתיק ז"י (מחוזי) 349/15 (סא"ל מאיה גולדשמידט –שופטת) ביום 16.12.2015. הערעור התקבל.

 

  1. כנגד המשיב, טוראי מ' ט', הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן ושל שימוש בסם מסוכן. עניינן של העבירות בשימוש כמעט יומיומי בקנאביס ביחידה, במשך כשלושה חודשים, בצוותא עם חיילים אחרים או לבדו; במעשי שימוש בקנאביס באותה תקופה, גם בנסיבות שאינן צבאיות; ובמכירה, ביחידה, בשתי הזדמנויות, של גרם (בהזדמנות אחת) ושל חצי גרם (בהזדמנות שנייה) של קנאביס, לחייל אחר. בעת מעצרו היה המשיב לקראת תום שירותו הצבאי. בית הדין המחוזי מצא, בהחלטה קודמת להורות, בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כי לעניין חישוב זמן השירות יראו את תקופת מעצרו של הנאשם כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ביחס לתקופה שבין 27.10.2015-11.11.2015, כדי שיוכל לסיים את שירותו וניתן יהיה לשחררו בתנאים, בשים לב לטענה כי הוא מכור לסמים. מששוחרר המשיב משירות ועל בסיס חוות דעת עובד סוציאלי מן היחידה לטיפול בנפגעי התמכרות במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית נתיבות (שבה ידובר להלן), הורתה השופטת הנכבדה על שחרורו של המשיב מן המעצר בתנאים, שעיקרם מעצר בית מלא, ערבות בהפקדה ובחתימת צד ג' ואיסור יציאה מן הארץ. נקבע, כי יוכל לבקש לצאת את ביתו לצורך פגישות לקידום הליך הגמילה וכדי להשתלב במעגל העבודה.
  2. התביעה הצבאית משיגה על החלטה זו. להשקפתה, עניין לנו במסכת עבירות לכאורה חמורה, אשר כוללת ריבוי מעשי שימוש ביחידה ומעשי סחר כלפי חייל ביחידה, אשר בכל מקרה אינה סובלת, להשקפת התביעה, שחרור לחלופה. בהיבט אחר, סבורה התביעה כי אין ניתן לבסס קביעה כי המשיב מכור לסמים על המסמך שהוציא העובד הסוציאלי וכי נדרשת קביעה של פסיכיאטר צבאי, וכי, מכל מקום, מסמך זה אינו מתווה דרך גמילה של ממש. התביעה הצבאית סבורה כי בית הדין קמא עשה שימוש בהוראת סעיף 18(ג) האמור למטרה שלא לשמה נועד.
  3. המשיב, מצידו, סבור כי עבירת הסחר המיוחסת לו מינורית, ואינה צריכה להשפיע על שיקולי המעצר. באת כוחו ציינה כי בתי המשפט נסמכים, ברגיל, על חוות דעת של גורמי רווחה או של שירות המבחן, שלפיהן חשודים או נאשמים אשר באים בפניהם מכורים לסמים וכי חוות הדעת דנן נערכה לאחר שיחת "אינטייק" ממושכת של העובד הסוציאלי עם המשיב. להשקפתה, העובד הסוציאלי התווה תכנית טיפול קונקרטית ומספקת ועל כן, בדין ובצדק, הסתמך בית הדין המחוזי על חוות הדעת. בעניין הפעלת סעיף 18(ג) לחוק שירות בטחון סבורה הסנגורית כי הוראה זו מעניקה שיקול דעת נרחב לבית הדין והוא עשה בה, בענייננו, שימוש מושכל וראוי.
  4. מסכת העבירות אשר מיוחסת למשיב רחבה. עניינה בשימוש אינטנסיבי בקנאביס, ביחידה וכן בנסיבות שאינן צבאיות ובצידו מעשי סחר בסם, שאף אם אינם רבים ועניינם בכמות קטנה מאוד של הסם, מלמדים, לכאורה, על פוטנציאל העיסוק של המשיב בסמים ועל כן – על מסוכנותו. לא היה חולק כי ברגיל, מסכת כזו מצדיקה מעצר עד תום ההליכים ומעוררת קושי להסתפק בחלופה, על אף שחרורו מן השירות (השוו ע"מ/55/08 סמ"ר בן מנחם נ' התובע הצבאי הראשי (2008)).
  5. בעניינו של המשיב שני מאפיינים קונקרטיים. האחד, כי סיים את שירותו הצבאי וניתן, לפי הדין, לבחון לגביו אפשרויות רחבות של שחרור בתנאים. האחר, כי נטען שהרקע לעבירות הוא התמכרותו לסמים וכי הוא זקוק להליך טיפולי והוא נכון לעבור אותו. שני עניינים אלה, בהצטברם, עשויים, על אף מסכת העבירות המיוחסת לו, להצדיק שחרור לחלופה הולמת (התביעה עצמה הסכימה בדיון כי אלמלא עבירת הסחר הייתה שוקלת להסכים לשחרור לחלופה; אני כשלעצמי סבור כי נוכח היקפו המתון של הסחר הנטען, תנאי שחרור ופיקוח מספקים היו יכולים לענות על החשש, בהיבט זה) –אם תבוסס כדבעי הטענה כי הוא אכן מכור לסמים, אשר זקוק להליך טיפולי של גמילה ואם תוצג תוכנית מפורטת לכך.
  6. עם זאת, לטעמי, אין די בחוות הדעת שהוצגה, כדי לבסס את עניין ההתמכרות ואין היא מציבה דרך טיפולית ברורה. אף הטעם שפורט במסמך, לבחירה בדרך הטיפול שהוצגה, אינו מספק ואינו משכנע.
  7. כך נאמר במכתבו של העובד הסוציאלי:

"מ'...שנחשף לשימוש של אביו, הגיע אף הוא לשימוש בסמים. אצל מ' ישנה ההבנה כי השימוש פוגע בו, אבל הדרך להפסיק את השימוש אינה קלה בעבורו. עלתה אפשרות להמליץ למ' על קהילה טיפולית, אך עלה חשש שהנ"ל יתקשה להשתלב ולסיים מסגרת מסוג זה. לכן הומלץ על מרכז ערב לצעירים מאחר שאותו מרכז מוכוון לסיוע לבני גילו ומותאם לתת מענה להתמודדותם עם בעיית ההתמכרות והכוונה לניהול אורך [כך במקור – ביה"ד] חיים נורמטיבי. לאחר חשיבה והתייעצות משותפת הוחלט:...שהנ"ל יופנה למרכז ערב לצעירים בבאר שבע, שמשמעותו שתי פגישות שבועיות של קבוצה טיפולית...יהיה בקשר עם היחידה להתמכרויות בעיר מגוריו, נתיבות...בשעות היום יהיה מחוייב למסגרת תעסוקתית – המעסיק יהיה מודע להתחייבותו של מ' לתוכנית".

 

בסוף המסמך נכתב

 

 "חוות הדעת נשלחה לאחר שזיהינו בעיית התמכרות לחומרים משני תודעה. התוכנית נועדה לסייע לנ"ל ותואמת את צרכיו הייחודיים, הובהר לנ"ל כי לא יהיו פשרות בנוגע להפרה של התוכנית מצידו והעניין ידווח מיידית לגורמים הרלוונטיים".

 

  1. בהליכים בבתי המשפט הכלליים ניתנות חוות הדעת לגבי התמכרות והטיפול בה על ידי שירות המבחן (ר' סעיף 82 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 48(א)(7) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). הפרקטיקה הנוהגת בהליכים המשפטיים בצבא היא כי התמכרות לסמים נקבעת על-ידי פסיכיאטר, כעמדת התביעה. נותן חוות הדעת בעניינו של המשיב אינו פסיכיאטר ואינו קצין מבחן. פרטי הכשרתו, אשר מופיעים במסמך, אינם מלמדים מתוכם על מומחיות באבחון התמכרויות. המסמך הוא מסמך קצר, תוכנו לאקוני. אין הוא מפרט את תהליך הבדיקה ואת תוכנה. האבחנה אשר מופיעה, כאמור, בשולי המסמך, מנוסחת באופן עמום למדי. הטעם מדוע לא הומלץ, כמתבקש בדרך כלל במקרים מעין אלה, על טיפול בקהילה טיפולית, מעורפל גם הוא ומקריאתו מתעורר חשש לגבי מידת הנכונות של המשיב להתחיל הליך גמילה של ממש. לגופה של המלצה, ובלי לקבוע מסמרות בעניין –אינני משוכנע שיש בדרך המוצעת משום מסגרת מספקת לטיפול בעניינו של המערער, כתיאורו הוא את מצבו שלו. אינני סבור, על כן, כי לגופה של חוות הדעת, ניתן לבסס עליה את החלטת השחרור.
  2. מכל מקום, סעיף 48(א)(7) האמור קובע כי בית המשפט רשאי להתנות תנאים לשחרור וביניהם "חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן". כך לא נעשה בענייננו ולו מטעם זה אין יכולה החלטת בית הדין קמא לעמוד (השוו ע"מ/58/05 התובע הצבאי הראשי נ' טור' עמר, בפסקה 14.3 (2006); ע"מ/53/06 התובע הצבאי הראשי נ' סמל טולדו גריש (2006)).
  3. הערעור מתקבל, אפוא. המשיב יוותר במעצר, בשלב זה עד ליום 31.12.2015. הוא יוכל לפנות לבית הדין קמא בבקשה להפנותו לקבלת חוות דעת של שירות המבחן. אעיר כי לטעמי, מוטב שתעמוד בפני שירות המבחן חוות דעת פסיכיאטר אשר לשאלת ההתמכרות, כשם שנעשה גם בפרשות שהוזכרו לעיל. אם יבקש המשיב להיבדק לצורך כך על-ידי פסיכיאטר צבאי, מתבקש מפקד בסיס הכליאה שבו הוא שוהה לדאוג כי יופנה לבדיקה בהקדם האפשרי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ