אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין תובענה מינהלית ייצוגית הנוגעת לאגרות רישום מקרקעין בעקבות ירושה

החלטה בעניין תובענה מינהלית ייצוגית הנוגעת לאגרות רישום מקרקעין בעקבות ירושה

תאריך פרסום : 07/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
129-07,31160-07
06/05/2009
בפני השופט:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
ירון אלון
עו"ד דורון לוי
עו"ד רחלי גוז-לביא
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד עדי בר-טל
פסק-דין

לפניי בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, שעניינה שתי אגרות שגבתה לשכת רישום המקרקעין. הראשונה, אגרה שנגבתה בגין בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה, בנוסף על אגרת הרישום, שגובהה מחצית מאגרת הרישום, אותה הגדירה המשיבה כ"מחצית האגרה לרשות המקומית". השנייה, אגרה שנגבתה בגין הגשת בקשה לרישום עסקה או שירות אחר. המדינה הודיעה על הפסקת גביית האגרה שהוגדרה על ידה כ"מחצית האגרה לרשות המקומית", בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

השאלה המתעוררת האם הפסקת הגבייה עונה על התנאים שבחוק התובענות הייצוגיות וכן שאלת הגמול לתובע ובאי כוחו .

1. רקע הדברים

חוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") הוא החוק המסמיך שמכוחו הותקנו תקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה- 1974 (להלן: "תקנות המקרקעין"), הקובעות את סכומי אגרות הרישום ואגרות השירות. סעיף 149(א) לחוק המקרקעין, המגדיר את סמכות שר המשפטים לעניין הטלת האגרות, קובע כי שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות אגרות לעניין חוק זה וכן לקבוע מי יהיה חייב בתשלום האגרה.

סעיף 3(א) לתוספת קבע, כי בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה תשולם אגרה בסך 106 ש"ח (כיום, לאחר התיקון מיום 1.1.09 (ק"ת תשס"ט מס' 6739, עמ' 3225), בו שונה ועודכן גובה האגרות בגין העלייה במדד המחירים לצרכן, גובה אגרת הבקשה לרישום ירושה עודכן ושונה מ-106 ל-113 ש"ח). אלא שבעת רישום ירושה בפנקסי המקרקעין, נדרש מבקש הרישום לשלם, כתנאי לרישום, אגרה נוספת ששיעורה מחצית מאגרה זו, בסך של 53 ש"ח, שהוגדרה על ידי המשיבה כ"מחצית האגרה לרשות המקומית" (להלן: "מחצית האגרה לרשות המקומית").

אגרה זו נגבתה מן התובע לאחר שביום 19.3.06 הגיש בקשה לרישום צוואה ללשכת המקרקעין בחולון. התובע טען, כי אגרה זו נגבתה שלא כדין, מאחר שתקנות המקרקעין כלל אינן כוללות חיוב בתשלום אגרה זו.

ביום 2.7.07 הגיש התובע תובענה מנהלית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית (בש"א 31160/07), בגין גביית האגרות הנ"ל ע"י המדינה, על פי סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הבקשה" או "בקשת האישור"). המבקש טען, כי אגרות אלה נגבו שלא כדין, והביאו להתעשרות המדינה שלא כדין.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 6.4.08, המלצתי למשיבה לשקול את הפסקת גביית האגרה שהוגדרה על ידה כ"מחצית האגרה לרשות המקומית". ביום 5.5.08 הודיעה המשיבה כי היא מקבלת את המלצת בית המשפט, ומודיעה על הפסקת גביית האגרה החל מיום 1.6.08 (בשל הצורך להתאים את מערכת המחשוב להפסקת הגבייה) בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת, מבלי להודות בטענת המבקשת לפיה האגרה נגבתה שלא כדין (להלן: "הודעת המשיבה על הפסקת הגבייה").

2. טענות הצדדים

בהודעתה על הפסקת הגבייה, טענה המדינה כי האגרה הנדונה נגבית כדין, וכי ההחלטה שהתקבלה בדבר הפסקת הגבייה, מקורה בתפיסה לפיה חוק הרשויות המקומיות הינו חוק ישן ויש מקום לבחון את תכליתו ומטרותיו מחדש, ועל כן, במקביל להפסקת הגבייה, תפעל המדינה לשינוי או ביטול חוק הרשויות המקומיות.

בתגובתו להודעת השיבה על הפסקת הגבייה מיום 6.5.08, טען המבקש כי מאחר שהמשיבה אינה מודה בטענתו לפיה "מחצית האגרה לרשות המקומית" נגבתה שלא כדין, הודעתה לא ניתנה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, ולכן אין לדחות את בקשת האישור בכל הנוגע לאגרה זו. לטענת המבקש, הפטור שמעניק סעיף 9(ב) לחוק התובענות הייצוגיות לרשות לאחר שהודיעה כי תחדל מהגבייה, מותנה בכך שהרשות תודה שהגבייה נעשתה שלא כדין ותאות להשיב את הכספים שגבתה שלא כדין באם תוגשנה נגדה תביעות השבה פרטניות באותו עניין.

המשיבה טענה בתגובתה, כי די בהודעתה על הפסקת הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור כדי להיכנס בגדרו של סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, המורה על דחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וכי על פי הוראות הסעיף, הרשות אינה מחויבת להודות כי הגבייה נעשתה שלא כדין. כן טענה המשיבה, כי עמדתה לפיה תחדל מהגבייה על אף שהגבייה נעשתה כדין, אינה מאיינת את האפשרות להגיש תביעות השבה פרטניות במסגרתן תתברר הזכאות להשבת האגרה ששולמה. המשיבה טוענת, כי אילו הפרטים שנגבתה מהם האגרה היו זכאים להשבה מיידית של הכספים שנגבו מהם, לא היה כל טעם במנגנון הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו משהודיעה הרשות על חדילת הגבייה, יש להורות על דחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שכן המשמעות המעשית של זכאות "אוטומאטית" כזאת היא קבלת התובענה הייצוגית.

3. האם הודעת המשיבה על הפסקת הגבייה ניתנה בהתאם לסעיף 9(ב)

סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלהלן:

"בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגבייה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע."

מלשון הסעיף, עולה כי התנאי ל"קבלת הפטור" ודחיית בקשת האישור, הוא הודעת הרשות על הפסקת הגבייה והוכחה על כך שהגבייה הופסקה במועד הקובע. הסעיף אינו קובע דרישה להודאה בדבר אי-חוקיות הגבייה.

הצדדים מפנים לפסיקה העוסקת בהודעת רשות על הפסקת גבייה לפי סעיף זה, כאשר הם עומדים על השאלה, האם נדרש קשר סיבתי בין הגשת התובענה הייצוגית לבין הפסקת הגבייה, על מנת שהודעת הרשות תיכנס בגדר הסעיף. שאלת הקשר הסיבתי בין הגשת התובענה הייצוגית לבין הפסקת הגבייה עומדת לדיון לעיתים, בעיקר בהקשר של קביעת הגמול לתובע ושכר הטרחה לבא כוחו. זו אינה השאלה העומדת כאן לדיון בהקשר של קבלת הודעת המשיבה לעניין דחיית בקשת האישור. בהחלט ייתכן שהמשיבה החליטה על הפסקת הגבייה בעקבות הגשת התובענה ושקיים קשר סיבתי בין הגשתה לבין הפסקת הגבייה. אלא שהמבקש מלין על כך שהמשיבה מסרבת להודות באי-חוקיות הגבייה, וטוען כי מסיבה זו אין לקבל את הודעתה על הפסקת הגבייה בהתאם לסעיף 9(ב). לפיכך, השאלה העומדת לדיון כאן, היא האם על מנת להכנס בגדרו של סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות המורה על דחיית בקשת האישור, די בהפסקת הגבייה, שמא הרשות נדרשת, בנוסף לכך, גם להודות בכך שהגבייה נעשתה שלא כדין.

בת.א (ת"א) 1189/08 ליאם מימון והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 15.7.08), ציינה כב' השופטת רות רונן:

"מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה הפסקת הגבייה אין משמעותה בהכרח הודאה של הרשות בצדקת טענותיו של התובע הייצוגי. יחד עם זאת, התובע הייצוגי המביא להפסקת גבייה, מביא בכך בהכרח תועלת לקבוצה (אף אם הרשות איננה מודה בטענותיו), ועל כך הוא זכאי לגמול." (ההדגשה אינה במקור).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ