אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין שותפות בנכס הרשום על שם אחד הצדדים בעת פקיעת הנישואין

החלטה בעניין שותפות בנכס הרשום על שם אחד הצדדים בעת פקיעת הנישואין

תאריך פרסום : 30/12/2007 | גרסת הדפסה
תמ"ש, בש"א
בית משפט לעניני משפחה
106332-97,3372-07
20/12/2007
בפני השופט:
פאול שטרק

- נגד -
התובע:
א. ק.
עו"ד אוסנת קוצר
הנתבע:
ר. ק.
עו"ד נורית גונן ואח'
החלטה

1.         במסגרת תמ"ש 106332/97 בו עתרה התובעת (להלן: "האישה") לבית המשפט בבקשתה להצהיר עליה כשותפה בנכס נדל"ן הרשום על שם הנתבע בלבד (להלן: "הבעל") ולאיזון כלל הנכסים, הגיש האב בקשה למחיקה על הסף בבש"א 3372/07.

2.         הצדדים נישאו ביום 25.3.80. על כן, חל עליהם חוק יחסי ממון, תשל"ג - 1973 (להלן:  "החוק"). מאחר ולא עשו הצדדים הסדר ממון, קובע הפרק השני ב חוק שחל עליהם הסדר איזון המשאבים. בתוך כך קובע סעיף 5 ל חוק, כי הסדר זה יחול עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של אחד מבני הזוג. אין זה המצב בענייננו.

3.         ההגדרה של פקיעת הנישואין הינה שנויה במחלוקת. בע"א 1915/91 אסתר יעקובי נ' עזרא יעקובי, קנובלר, פ"ד מט (3) 529 (להלן: "קנובלר"), לאחר שהועלו דעות שונות וגישות נוגדות בהגדרת המונח 'פקיעת הנישואין', לא התגבשה בסופו של יום הלכה פסוקה המאפשרת לבית המשפט לקבוע את מועד 'פקיעת נישואין' במועד מוקדם הנובע מהתנהגות הצדדים ומהתערערות חיי הנישואין שלהם בטרם ניתן גט, לאמור, הצדדים שעדיין לא התגרשו כדת וכדין.

4.         החוק תואם את המשפט העברי החל על הצדדים בעניין דנן. אין חלוקת רכוש בני הזוג עד סיום הליך הגירושין. בהתייחסותו של בית המשפט העליון לשאלת סמכות בית הדין הרבני להכריע בענייני רכוש נקבע שעל פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג - 1953, הסמכות מסורה לבית הדין כאשר הדיון בענייני הרכוש הוא אגב גירושין (ראה: בג"ץ 5679/03 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (ניתן ביום 9.5.05 ופורסם במאגרי המידע)).

5.         בבע"מ 492/06 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 5.6.06 ופורסם במאגרי המידע) דנה כבוד השופטת ארבל בתובענה למתן פסק דין הצהרתי לקביעת בעלות בלעדית של התובע על נכסים מסוימים.

            התביעה נדחתה לגופו של עניין תוך הסתמכותה של כבוד השופטת ארבל על סעיף 5 ל חוק בקביעתה - 

"משלא התגרשו בני הזוג, הרי שתביעתו של המבקש להצהיר על זכויותיו הרכושיות שאינן ברות איזון, מוקדמת היא, חרף העובדה שבני הזוג פרודים בפועל מזה זמן רב כך שאין איזון משאבים ברכוש בני זוג עד פקיעת הנישואין".

6.         באשר לפירוק השיתוף המתבקש בתביעה לגבי נכס נדל"ן, הרי שחל חריג הנוגע למקרקעין. סעיף37 ל חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע את זכותו של בעל מקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בזו הלשון:

                        "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

לכן המסקנה המתבקשת היא שרשאית האישה לתבוע את פירוק השיתוף בנכס על פי חוק המקרקעין אשר אינו מבחין בצדדים לתביעה ולקשר ביניהם, לאמור, החוק חל אף על צדדים נשואים (ראה: בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 7.6.07 ופורסם במאגרי המידע)).

7.         יחד עם זאת, אין האישה יכולה לעתור לפירוק שיתוף במקרקעין מבלי שנקבעו זכויותיה בנכס נשוא התובענה. מאידך, אין לאפשר לסחבת בהליך הגירושין שתעמוד לה לרועץ בעת שמבקשת לקבוע קביעות מהותיות בזכויות לטובתה בנכס נדל"ן המקנות לה את האפשרות להנות מהן בדרך של פירוק שיתוף במקרקעין.

8.         הייחודיות של מקרקעין בפאן החברתי שתכליתה להימנע מקיפאון בשוק הנדל"ן, הנגרמת עקב התדיינות ממושכת בין צדדים להליך הגירושין, גוברת על הצורך להיצמד למועד פקיעת הנישואין עוד בטרם מוחל איזון משאבים. הסיבה לכך ברורה. תחום הנדל"ן מהווה דם הזורם בעורקיה של כלכלת המדינה ותורם לפיתוחה לעומת מאבק כספי/ רכושי על מיטלטלין כגון מקלט טלוויזיה, סטריאו ו/או ריהוט. עיכוב איזון על פי ה חוק בין בני הזוג המוחל על מיטלטלין גרידא אינו גורם נזק לפיתוח כלכלת מדינת ישראל.

9.         זכויות האישה צומחות מעצם קיום קשר נישואין עם בעלה. מטעמי הצדק הפשוט ועיקרון תום הלב לא תהווה עובדה זו מכשול בבואה לממש זכויות שאינן תלויות ב חוק. דהיינו, שאלת 'פקיעת הנישואין אינה משליכה על ענייני המקרקעין. החלטה אחרת במקרה דנן הייתה מקימה יתרון לא מחויב וראוי לטובת הבעל, מה שיש בו כדי לעודד אותו להתנהל ולפעול באיטיות רבה במישור הסדרת יחסי הנישואין של בני הזוג.

10.        אשר ליתר פרטי התובענה - יחול סעיף 11 ל חוק המחיל אמצעים לשמירת זכויותיהם של שני הצדדים. אין בעצם שמירת הזכויות כדי לפגוע בשאלת פקיעת הנישואין אשר הינה שאלה עובדתית אף אם לא היה סידור ג"פ בין בני הזוג.

11.        לאור האמור, הנני מחייב את האב בהוצאות בסך של 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

11.       קובע קדם משפט בתמ"ש 106322/97 ובתמ"ש 106331/97 ליום 20.1.08 בשעה 9:00.

ההחלטה ניתנה היום י"א בטבת, תשס"ח (20 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

ההחלטה ניתנת לפרסום ללא שמות הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ