אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין נסיבות איחור במתן פסק בוררות שיקים עילה לביטול הפסק

החלטה בעניין נסיבות איחור במתן פסק בוררות שיקים עילה לביטול הפסק

תאריך פרסום : 25/03/2008 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
599-07
16/03/2008
בפני השופט:
ניל הנדל ס. הנשיא

- נגד -
התובע:
1. א.א. אורנים עבודת צבע וניקוי חול בע"מ
2. אבוטבול גבריאל
3. אבוטבול אורן

עו"ד מ.י. יצחק
הנתבע:
מ.ד. קורולס בע"מ
עו"ד ל. משה
החלטה

1.         באילו נסיבות, איחור במתן פסק בוררות, יקים עילה לביטול הפסק? שאלה זו דורשת הכרעה בבקשה זו.

2.         בין הצדדים התנהל הליך בוררות. המבקשים הגישו בקשה לביטול הפסק בטענה שבהסכם הבוררות צויין כי הבורר יפסוק תוך שלושה חודשים מיום חתימת ההסכם, כאשר בפועל ניתן הפסק כשנה מתום ישיבת הבוררות הראשונה ותשעה חודשים מישיבת הבוררות האחרונה. בית משפט קמא לא נעתר לבקשת הביטול - ומכאן הבקשה המונחת בפני.

3.         סעיף 24 לחוק הבוררות עניינו עילות הביטול. תת סעיף 8 מתייחס למצב בו " הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו". ברם כפי שציין בית משפט קמא, על העותר לבטל את הפסק בשל האיחור בנתינתו לעבור שתי משוכות. האחת - סעיף 26 (א) לחוק הבוררות מציין " בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין". המשוכה השניה, שהיא מוקד הדיון בענייננו, מצוייה בסעיף 26 (ג) " לא תשמע טענה של בעל דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו".

            על מנת להבין אופיו של סעיף 26(ג), ראוי לסווגו ולהשוותו לכללי דיון דומים. נדמה, כי דרישת ההודעה בסעיף האמור הינה סוג של טענה מקדמית, שעל בעל דין להעלותה טרם מתן הכרעה לגופו בסכסוך שבין הצדדים להליך, ולא לאחר מכן. דוגמאות נוספות של טענות כאלו הינן בקשה לפסילת שופט שיש להעלותה בהזדמנות ראשונה, טענה של חוסר סמכות מקומית ואף טענת סמכות עניינית שהיום, בניגוד לעבר, לא תמיד ניתן להעלותה לראשונה בפני ערכאת הערעור. אם ישאל השואל שבהנחה שטענה זו או אחרת נכונה מבחינה משפטית, מה הנפקות לשלב העלאתה - אשיבנו כך: אין להתיר לצד לשמור באמתחתו טענה מקדמית כה חזקה עד שתוודע לו תוצאת ההכרעה לגופו של עניין. היה וצד סבור שישנה טענה שבכוחה למנוע הכרעה לגופו ע"י המותב אשר באותו שלב דן בעניין, כי אז יכבד הצד להעלותה טרם ההכרעה. אחרת, העניין יהא נתון לתוצאה. היה והצד זכה בהליך - יניח לטענה. היה ויפסיד - יציג את הטענה במלוא כוחה.

הקפדה על עיתוי העלאת טענות מעין אלו נכונה לא רק מטעמים מעשיים, אלא אף משיקולים של צדק, תום הלב הדיוני וכיבוד ההכרעה השיפוטית. השוני בין טענה של איחור במתן פסק בפני הבורר וטענות של חוסר סמכות או פסילה בפני שופט הוא שבראשון די במתן הודעה בדבר הזכות לטעון טענה זו אך הטענה המקדמית לא תתברר טרם מתן ההכרעה המסיימת את התיק - פסק הבורר. מכאן, ייתכן מצב בו צד בבוררות שולח הודעה לפי סעיף 26(ג) אך לאחר שיזכה בבוררות, יזניח את הטענה המקדמית. שוני זה נובע כנראה מההבדל בין ההליך המשפטי לבין הליך הבוררות. באחרון, חשיבותו של שיקול היעילות תרמה להבניית מנגנון סדרי הדין באופן שאין לעודד או אפילו לאפשר לצד לפנות בכל שלב לביהמ"ש. אך עדיין מתן הודעה בדבר איחור במועד הינו תנאי לשמיעת הטענה בשלב המקדמי. צד חייב אפוא, לנקוט עמדה בטענה מקדמית זו טרם ההכרעה לגופה. להשלמת העניין, יצויין כי לא די בהעלאת הטענה של איחור במתן הפסק כדי להביא לביטול פסק הבורר. כאן נכנס השיקול הנוסף שבסעיף 26(א) לחוק הבוררות המקנה סמכות לביהמ"ש לדחות בקשת ביטול אפילו למשל שהבורר איחר אם בימ"ש סבור שלא נגרם עיוות דין.

            תשובתו של המבקש לאי מתן הודעה על ידו להעלות את טענת האיחור בשלב מאוחר יותר היא שלא מדובר בתנאי בל יעבור, כפי שעולה מפסק דין בעניין צפאפי. באותו עניין הורה בית המשפט העליון על ביטול הליך הבוררות, אפילו וצד לא שיגר הודעה לפיה שומר לעצמו את הזכות לטעון את טענת האיחור. ברם, העובדות באותו מקרה שונות מענייננו. שם, לאחר שחלף המועד שנקבע בהסכם הבוררות פנה הבורר מיוזמתו לצדדים במכתב בו נאמר "כיון שחלף הזמן למתן פסק הבורר וכדי לקבוע מועד סופי ומוסכם למתן הפסק - - - אבקשכם להודיעני בכתב כי המועד למתן הפסק יהיה בעוד 30 יום וכי הארכה זו הינה סופית". קרי, הבורר שלח הודעה בעצמו לפיה ההארכה הינה סופית ובכל זאת נתן את הפסק באיחור של 7 חודשים. בנסיבות אלו, נפסק שאין הכרח לחייב צד לכתוב מכתב שגם הוא עומד על כך שהמועד יהיה סופי. כדברי השופט טירקל: "כבר נאמר שדרישת ההודעה בכתב באה להבטיח שתקופת נתינתו של הפסק היתה מלכתחילה יסוד חשוב בעיניו של מבקש הביטול ולא הועלתה בדיעבד רק אחרי שהפסיד בבוררות (אוטולנגי, שם). כפי שראינו קבע הבורר בפירוש ש"מתן הפסק יהיה בעוד 30 יום וכי הארכה זו הינה סופית". בכך הצהיר בעצמו בפירוש על החשיבות שהוא מייחס לנתינתו של הפסק תוך התקופה שקצב וייתר את הצורך בהודעה שתעמיד אותו על חשיבותה. עוד יש מקום לסברה שעל ידי קביעת ה"סופיות" שלל הבורר מעצמו מראש את הסמכות להאריך את התקופה במסגרת הוראות פיסקה טו' לתוספת לחוק, אולם מאחר ולא עשה כן אין צורך לדון בכך (עיין המ' 21/56 רוטנברג נ. ריטר פ"ד י' (2) 859)" (רע"א 367/95 - ל.ת.ר. בע"מ נ' צפאפי עבדאללה אחמד. תק-על 96 (2), 558, עמ' 559). בענייננו הבורר לא הגדיר את הזמן כסופי ועל כן עומדת בתוקף הדרישה להודיע על חשיבות המועדים וצד אינו רשאי להמתין עד שיינתן פסק בוררות נגדו ורק אז לעמוד לראשונה על חשיבות המועדים. הואיל ולא התקיים התנאי הקבוע בסעיף 26 (ג) לא ניתן לבטל את פסק הבורר רק בשל חלוף הזמן ובכל מקרה לא הוכח עוות דין בשל האחור באמור.

יוצא, כי המבקש לא עמד בתנאי של ההודעה, תנאי שהינו דרישה מהותית. כדברי המלומדת אוטולנגי : "דומה שהדרישה בכתב באה להבטיח, שגורם הזמן באמת נחשב מלכתחילה על ידי מבקש הביטול כיסוד חשוב, ולא שהובא על ידו כנימוק סרק לביטול הפסק, לאחר שהפסיד בבוררות... המכתב, אשר ביסודו הוא גורם ראייתי בלבד, הפך בחוק ליסוד קונסיטוטיבי המהווה תנאי מקדמי לבקשה לביטול הפסק לפי ס' 24(8)" (פרופ' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, עמ' 459). 

4.         העולה מן המקובץ, שהחלטת בית משפט קמא שלא להורות על ביטול פסק הבוררות משלא נשלחה הודעה כנדרש, יסודה בדין.


            הבקשה נדחית.

            המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בבקשה זו בסך 2,000 ש"ח להיום.

ניתנה היום י"א באדר א, תשס"ח (16 במרץ 2008) במעמד הצדדים.

ניל הנדל - ס. נשיא

000599/07ברע055 שני פוזיילוב

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ