אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין הסדרי שהות בין אב לילדו הקטין

החלטה בעניין הסדרי שהות בין אב לילדו הקטין

תאריך פרסום : 10/01/2019 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
20386-05-16
27/12/2018
בפני סגן הנשיא:
נמרוד פלקס

- נגד -
התובע:
פ.ג.
הנתבעת:
א.ג.
החלטה
 

 

  1. עניינה של החלטה זו הקשר בין האב לילדו הקטין, והפתרונות האפשריים במצב שנוצר. לצדדים שני ילדים. א.ג. – כיום בן 20, וד.ג. כיום בן 12.5. נסיבות המקרה קשות ומורכבות, לצורך החלטה זו, להלן תפורט השתלשלות העניינים בהליך.

     

  2. הורתו של ההליך דנא בקשת האב מיום 16.05.16 לקביעת הסדרי התראות זמניים עם הקטין, וזאת נוכח העובדה כי בינו לקטין קיים נתק שנמשך למעלה מ 6 חודשים. לא למותר לציין, כי לשיטת האב, נגרם הנתק בשל סירוב האם לאפשר כל מהלך אשר יתווה קשר מיטיב של האב עם בנו.

     

  3. האם בתגובתה הבהירה, כי הקטין מביע התנגדות נחרצת לכל קשר עם אביו, הדגישה כי הקטין מצוי בטיפול, וכן הכחישה את טענות האב כאילו אינה מאפשרת קשר, בנוסף טענה כי היא נוקטת במאמצים רבים לשיקום הקשר בין האב לקטין. יחד עם זאת הבהירה, כי יש להתחשב ברצון בקטין וכי אל לו לבית המשפט לכפות על הקטין קשר עם אביו. עוד ביקשה האם, כי ביהמ"ש יפגוש את הקטין וזאת על מנת ללמוד אודות מערכת היחסים בין הקטין לאב.

     

  4. בהחלטתי מיום 24.11.16, דחיתי את בקשת האם להיפגש עם הקטין, וזאת נוכח העדר תסקיר עו"ס, בד בבד, היות ואין חולק כי בין האב לילדו לא מתקיים כל קשר, סברתי כי המשך הנתק יפגע בקטין וכן בניסיון לשיקום הקשר. משכך, הוריתי לצדדים להגיב להצעתי, לפיה יקבעו הסדרי התראות זמניים, בהם יפגוש האב את הקטין בכל יום שלישי בין השעות 16:30 ל 18:30, עת האב יאסוף וישיבו אל בית האם.

     

     

  5. האם בתגובתה, חזרה על טענותיה לעיל והדגישה בפני בית המשפט כי אינה מסיתה את הקטין, וכי היא נוקטת בכל מאמץ על מנת לאפשר קשר בין הקטין לאב. יחד עם זאת, התכבדה האם להודיעני כי היא מגבה לחלוטין ומכבדת את החלטת בנה שלא להיפגש עם אביו, וסבורה, כי אין לכפות על הקטין הסדרי התראות עם אביו.

     

  6. האב מצדו, סמך ידו על הצעת בית המשפט, תוך שהוא שומר על זכותו לפנות בבקשה להרחבת הסדרי השהות כשתגיע העת.

     

  7. בהחלטתי מיום 05.12.16 קבעתי, כי נוכח היות ההליך תלוי ועומד למעלה מ 6 חודשים, בהם למרבה הצער, עדיין לא זוכה האב לקיים קשר עם בנו, ונוכח הערכת העו"ס כי תסקירה יוגש רק בעוד מספר חודשים, הרי כי אין להמתין לתסקיר לשם קביעת הסדרי התראות. משכך, הוריתי על הסדרי ההתראות כאמור לעיל בהצעתי לצדדים, וזאת החל מיום 13.12.16.

     

  8. בדיון שהתקיים בפניי ביום 04.01.17, טענה האם כי הקטין שרוי במצוקה גדולה, עם זאת, הוסכם על הצדדים כי תעשה פניה לאלתר ליחידת הסיוע לשם בחינת הטיפול המיטיב וזאת על מנת להביא לחידוש הקשר בין הקטין לאב. עוד הסכימו הצדדים כי האב ייצור קשר עם הפסיכולוגית המטפלת בקטין, וזאת על מנת לבחון דרכי שיתוף פעולה לצורך חידוש הקשר כאמור.

     

  9. ביום 08.06.17, הגישה העו"ס לסדרי דין את תסקירה. אקדים ואומר, כי התסקיר, התריע על ניכור הורי, סרבנות קשר, ונזקים כבדים הפוגעים בהתפתחותו התקינה של קטין בהווה ובעתיד, בין היתר נוכח התנגדות האם, העדר שיתוף פעולה מצידה והזמן הממושך בו שורר נתק בין האב לקטין.

     

  10. מתסקיר העו"ס עולה השפעתה הניכרת של האם על הקשר בין הקטין לבין האב, ומקום בו אין היא נותנת לבנה את ברכת הדרך הטבעית הרצויה ואף ההכרחית, לקיום קשר עם האב, יש בכך כדי לסכל את חידוש הקשר בין הקטין לאביו.

     

  11. עוד עולה מן התסקיר כי לאם קושי בהפרדת סכסוכה שלה עם האב, ממערכת יחסי האב עם ילדיו. אם לא די בכל האמור לעיל, הרי כי האם אינה משכילה להבין, כי ילד זקוק לאביו. משיחות שקיימה העו"ס עם הילדים, אף ניכר כי האם מסרבת לפעול בניגוד לדעת ילדיה, מה שיוצר טשטוש גבולות, והקטין, למרבה הצער, מהווה כמעין "שותף", ב"זוגיות משולשת" שנוצרה בבית.

     

  12. הנה כי כן, כעולה מן התסקיר, הקטין כלוא בקונפליקט בין הוריו, תוך שהוא נתון להסתה מצד אמו, בשולי הדברים יוער, כי בנם הבגיר של הצדדים, מסרב גם הוא לכל קשר עם האב, ואף נוטל חלק פעיל בהסתה המתמשכת.

     

  13. העו"ס בהמלצותיה, סברה כי יש להותיר את משמורת הקטין בידי האם, כאשר מפגשים בין הקטין לאביו יתקיימו במרכז הקשר אחת לשבוע. כמו כן הומלץ לה לאם כי תחל בתהליך טיפולי אשר יסייע לה להבין את חשיבות הקשר בין הקטין לאב, ולמצער, את נזקי הנתק. בהמלצות התסקיר הודגש כי סיכויי חידוש הקשר בין הקטין לאב, תלויים רבות באם, ויכולתה להבין את צורך הקטין בקשר עם האב, תלויה בתהליך טיפולי.

     

  14. האב בתגובתו לתסקיר טען, בקצירת האומר, כי התסקיר משקף את טענותיו, כפי שהועלו בפני בית המשפט. האם בתגובתה לתסקיר, חוזרת מניה וביה על טענותיה שהוגשו לבקשת האב לקביעת הסדרי התראות זמניים, ומוסיפה הפעם, כי האב ניתק על דעת עצמו את הקשר עם ילדיו, וכי על האב החובה לפעול לחידוש הקשר, ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו. יחד עם זאת, טוענת האם, כי נקטה ועודנה נוקטת מאמצים רבים לשכנע את הקטין לקשר עם האב, וכי מסקנות התסקיר הן חד צדדיות ואינן משקפות את המציאות לאשורה.

     

  15. ביום 07.06.17 ניתן תוקף של החלטה להמלצות העו"ס. ברם, עדכוני העו"ס מהימים 17.10.17, 30.11.17, 25.02.18, 17.05.18, 07.06.18 מציגים תמונה עגומה, בה הקטין מסרב לקשר עם אביו, וניכר כי המפגשים של חידוש הקשר קשים מנשוא עבורו, ומציבים אותו בתווך הקונפליקט בין אביו לאמו.

     

  16. אכן, לא נעלמו מעיניי מאמצי האם להביא את הקטין למפגשים האמורים במרכז הקשר, דא עקא, כי בחרה האם להפסיק הליך טיפולי, שכן לשיטתה, גורמי הרווחה המקדמים קשר בין האב לקטין, אינם מבינים את עוצמת הפגיעה שחוותה. רוצה לומר כי עדיין נעדרת היא הבנה לחשיבות הקשר בין האב לקטין.

     

  17. אשר על כן, נוכח סירוב הקטין להגיע למפגשים עם אביו במרכז הקשר, וככל שאכן הגיע הקטין למפגשים, יצא מהחדר וסירב לחזור בחזרה, ונוכח התעקשות האם שלא להעניק לו את ברכת הדרך לחידוש קשר עם אביו, הרי כי עדיין קיים נתק בין האב לבין הקטין. בשולי הדברים יוער, כי בעדכוני העו"ס אף הומלץ, כי בית המשפט ינקוט סנקציות על מי מהצדדים אשר לא יפעל לחידוש הקשר בין האב לקטין.

     

  18. ואם לא די בעדכוני העו"ס כפי שהוגשו לתיק, הרי כי פגישתי עם הקטין בלשכתי מיום 03.12.18, חשפה תמונת מצב קשה וכואבת של מקרה לא פשוט של ניכור הורי. עיקרי הדברים פורטו בדו"ח החסוי מיום 16.12.18 באשר לפגישה (דו"ח זה יישמר בכספת בית המשפט והוא חסוי מפני כל אדם, למעט ערכאת הערעור. ראו: תקנה 258לג8 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).

     

  19. מבלי לחשוף את תוכן הראיון, לגביו חל חיסיון, התרשמותי היא כי הקטין מזדהה עם האם הזדהות מוחלטת תוך שלילה מוחלטת של האב. התנהגות המאפיינת מצב בו נאלץ ילד לבחור בין שני הוריו, בהשפעת מי מהם, כדי להיחלץ מהקונפליקט הרגשי הקשה בו הוא נתון.

     

  20. הנה כי כן, תסקיר העו"ס, עדכונים שהוגשו לתיק, וכן ראיון הקטין, מעלים תמונת מצב קשה מנשוא, בו עומד הקטין בתווך הקונפליקט בין שני הוריו. אומר כבר עתה, הנזק הכבד כבר נגרם לקטין, בהיותו מנותק מהאב זמן רב מדיי. דומני, כי ללא התערבות בית המשפט, יכול והניתוק בין שניהם יתקבע לעד.

     

  21. מחובתו של הורה משמורן, בין היתר, להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הקטין אשר במשמורתו לבין ההורה השני, זאת גם ההורים מסוכסכים ביניהם, ומחובתו, אף להפריד בין רצונותיו שלו, לבין טובת הקטין אשר במשמורתו. מקום בו המפתח לחידוש הקשר בין האם לקטין נעוץ בברכת הדרך, אותה יכולה ואף חייבת האם להעניק, משכך, אין האם ממלאת חובתה הטבעית כהורה.

     

  22. רבות נאמר ונכתב על כך שהורה הפוגם באיכות הקשר של הקטין עם ההורה האחר, פוגע למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד. ראו: ש.ט. נ' ש.ט. (15.10.15), ומקום בו עסקינן בהורה משמורן הפוגע בקשר, הרי כי לא רק למען מראית המערכת, שומה עלינו לאכוף את סדרי הביקור, אלא ובעיקר שמירה על טובת הקטינים והגנה על שלומם". ראו: פלוני נ' פלונית (20.12.11), האב נ' האם (24.3.13). יפים לענייננו הם דברי כב' השופט בן ציון גרינברגר ב א’ מ’ נ' ל’ מ’ (3.3.06): "במקרים שבהם ניתנת משמורתם של קטינים לאם, מקבלת האם לידיה לא רק הזכות לגדל את ילדיה במחיצתה, אלא גם החובה והאחריות לדאוג לקיום תקין של יחסי הילדים עם אביהם".

     

  23. משמעות הדברים היא, כי על ההורה חלה חובה אקטיבית לקרב את ילדיו להורה האחר, אף אם ההורים נפרדו. בתכלית חובה זו, עומד לנגד ענינו עיקרון של השאת טובת הילד בכדי לסייע להתפתחותו החברתית, הרגשית והרוחנית. הפרת החובה עלולה להוביל את הילד לניתוק מההורה האחר, ובכך לפגוע בהתפתחותו הרגשית, למנוע ממנו את היכולת ליצור קשרי חברה וזוגיות בעתיד, לרבות בניית כישורי הורות עם בגירתו.

     

  24. נקודת המוצא היא כאמור, שטובת הקטין מחייבת קיום קשר רציף ומשמעותי עם שני הוריו. למותר לציין, כי כאשר בקטינים עסקינן עלינו לשקול כשיקול עיקרי, אם לא כשיקול יחיד, את טובת הקטין. ראו לדוגמא: תמ"ש (ת"א) 17174-11-09 ב. נ' א. (2011); תמ"ש (ת"א) 44030-10-11 צ.ש. נ' ט.ש. (2013); בג"צ 40/60 לורינץ נ' יו"ר ההוצאה לפועל, פ"ד יז 1709, 1717 (1963); ע"מ (ת"א) 1125/99 ד.ל. נ' כ.ז. (2000). אכן, אין כופים קשרים משפחתיים. כך ברמת העיקרון, בשל חירותו של כל אדם לבחור את מערכת קשריו, וכך גם ייאמר, כי במישור הפרקטי, הכפייה אינה מוכיחה את עצמה. דא עקא, כי עוסקים אנו בנפשו הרכה של קטין בן 12.5, אשר אינה עולה תמיד בקנה אחד עם רצונו.

     

  25. כך כפי שילד מבקש לסכן את עצמו וזה רצונו הברור, מחובתו של ההורה, למנוע סיכון זה מטעמי טובת הילד. כך אף כאשר ילד מבקש שלא להיות בקשר עם מי מהוריו, ללא הצדקה מספקת, הרי שטובת הילד מחייבת את ההורה האחר לאכוף על הילד, תוך שימוש בסמכותו ההורית, להיות בקשר ולנהוג בדרך ארץ עם ההורה האחר. האמור יפה אף במקרה דנן, בו הסתת הילדים כנגד האב גובה מהם מחיר כבד ומסכנת את שלומם.

     

  26. תסמונת הניכור ההורי היא סרבנות קשר של הקטין כלפי אחד מהוריו מחמת הסתתו על ידי ההורה האחר. "ביטוי לתסמונת נמצא, בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. מכאן השימוש במונח "סרבנות קשר" כדיבור נרדף לניכור הורי, אף שאין הראשון אלא אחד המאפיינים של התסמונת... ". ראו: רע"א 3009/02 פלוני נ' פלוני, פ"ד נו(4) 872, 884 (2002). ד"ר דניאל רפואה ומשפט, גיליון 31, דצמבר 2004, עמ' 106 ואילך. קביעה שיפוטית כי זהו אכן המצב במקרה נתון צריכה להיעשות כמובן בזהירות, תוך הסתייעות בגורמי מקצוע האמונים על כך. ראו: פלוני נ' פלונית (10.9.2008). קביעה כזו מחייבת בירור מעמיק, ולאחריו ניתן להחליט, בהתאם לנסיבות ותוך הסתייעות בגורמי מקצוע, על דרכי טיפול מתאימות. ראו, למשל: ק.ל. נ' י.פ. (8.6.2015).

     

  27. בתי המשפט קבעו, פעם אחר פעם, כי התסמונת האמורה מזיקה מאד להתפתחות הילד. היא יוצרת אצלו תפיסה חד ממדית של אנשים ושל מערכת יחסים ומעוותת במיוחד את ההבנה שתהיה לו על מהות של מערכות יחסים בתוך המשפחה. אחד המרכיבים המהותיים המאפשרים קיום חיי משפחה תקינים היא היכולת לראות את נקודת מבטו של הזולת. להבין שחלק מהצדק נמצא בצד השני. אדם הרואה את מערכות היחסים דרך פיצול של טוב ורע אינו מסוגל לכך. מתפתחת אצלו הכנה גרועה לחיי המשפחה. ילדים המפתחים תסמונת סרבנות קשר לומדים להשתמש במניעת אהבה כמניפולציה וכעונש. הם מפתחים חוסר אמון כללי וחשדנות בבני אדם. הם לומדים שאינם רשאים להיות בקשרים טובים בו זמנית עם אנשים שונים, הם מעוותים את הדמות הפנימית ואת הייצוג הפנימי של ההורה המנוכר. ראו: ע"מ (ת"א) 90/97 מורן נ' מורן, כרך לב (2) 597 (1998).

     

  28. נזקים ומצוקות נוספים המתוארים בספרות מסבירים מדוע מצב כזה הוא בלתי נסבל עבור ילד ומדוע יש לנקוט באמצעים טיפוליים מידיים כדי לחלצו ממצב זה. מדוע חשוב להסביר להורים שקשר טוב עם שני ההורים בו זמנית הוא חשוב ביותר עבורו בהווה ומהווה תנאי ליצירת קשרים אינטימיים בעתיד. ומדוע חשוב להבהיר להורים את זכות הילד לממש קשרים טובים עם שני הוריו. כך לדוגמא נמצא, כי ילדים שנחשפו לניכור הורי נוטים יותר ללקות בהערכה עצמית נמוכה, חוסר אמון, שימוש בחומרים ממכרים, נטייה לאובדנות, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, הורות מתנכרת, היעדר רצון להביא ילדים לעולם, הפרעות נפשיות שונות והפרעות סומטיות.

     

  29. אמנם על ממצאי דר' גארדנר, "אבי תסמונת הניכור ההורי", נמתחה ביקורת, ברם, גם אם נשמע לביקורת, אין בכך בכדי לשנות במקרה דנן. זאת היות ומצאנו כאמור, כי עוינות הקטין כלפי האב מקורה בהסתתו על ידי האם. כאמור הסתה מעין זו מהווה הפרת חובתה הנורמטיבית של האם לפעול לשם הגשמת טובת הילד. לא זו אף זו, שניתן לבחון את תופעת הניכור ההורי בדרך שונה מזו בה הלך ריצ'ארד גרדנר ולהגיע לאותה מסקנה אופרטיבית. מה לי אם אלך בדרכו של גרדנר, כפי שהלכה העו"ס לסדרי דין ומה לי אם אראה בהורות האם משום הורות פתוגנית, אשר מובילה להסתת הקטין כנגד האב. ראו: תמ"ש (נצרת) 5075-04-15 פלוני נ' פלונית (2018).

     

  30. לאמור יש להוסיף אף את הנזק הנגרם להורה המנוכר. אין צורך להכביר מילים בכדי להסביר את עוגמת הנפש והפגיעה הרבה הנגרמת להורה שנמנע ממנו קשר עם ילדו, שהרי ניתוק ילד מהורהו קשה מכריתת איבר מאברי גופו של ההורה.

     

  31. משמצאנו, כי בפנינו ניכור הורי לו אחראית האם עלינו לבחון כיצד יש לנהוג בנסיבות העניין. בבואנו לעשות כן עלינו לזכור, שעסקינן "בזמן ילד", אשר אינו מאפשר לנו להמתין ולצפות מנגד בקרע הנפער בין הקטינים לבין האם. קרע הטעון איחוי כאן ועכשיו. יפים לעניין זה דברי כב' השופט המנוח מישאל חשין: "...לא הרי ימים אחדים בחייו של עולל כהרי ימים אחדים בחייו של בוגר. שימים אחדים בחייו של עולל יכול שידמו לשבוע או לשבועות אחדים בחייו של גדול, ואולי אף לחודש או לחודשים. מר זמן, אותו ממד רביעי המלווה אותנו כל חיינו, ממד ראשון במעלה הוא בחייו של קטן". ראו: בע"מ 5082/05 היועמ"ש נ' פלוני, פ"ד ס(3) 201, 243 (2005); כן ראו: ע"א 6106/92 פלונית נ' היועמ"ש, פ"ד מח(2) 833, 836 (1994).

     

  32. אכן המשפחה בכללותה זקוקה לטיפול, ולטיפול זה פנתה. ברם אין בכך די, שהרי טיפול תוך כדי המשך ההסתה משול לטיפול בכווייה בעוד השריפה משתוללת ומכלה כל חלקה טובה. יש לפעול לשם הפסקת ההסתה כאן ועכשיו. כאמור על בית המשפט "ליטול לידיו את המושכות" ולפעול לשם הבטחת טובת הקטינים, לרבות נקיטת אמצעים מתאימים לכך, אף מיוזמתו. ברוח זו סבורני, כי המקרה דנן מחייב פיקוח צמוד של בית המשפט, בכדי לאכוף על האם להפסיק להסית את הקטינים כנגד האב.

     

  33. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

     

    • האם תמנע מלהסית את הקטין כנגד אביו ותפעל אקטיבית לשם שיקום ועידוד הקשר שבין הקטין לאביו. לא זו אף זו, הנני מחייב את האם, להעביר לקטין מסר חד, חלק וברור כי היא תומכת בחידוש הקשר בינו לבין האב, ואף מעוניינת בו.

       

    • אני מחייב את שני ההורים להשתתף בהדרכה הורית, ומחייב את הקטין להשתתף בטיפולים רגשיים, במכון קסל.

       

    • כמו כן ימשכו מפגשי הקטין עם האב במרכז הקשר ועל האם להכין את הקטין למפגשים האמורים, תוך הפעלת סמכותה ההורית, כאשר יובהר כי ככל שלא יופיע הקטין למפגשים, ואף אם יופיע אך יסרב להיפגש עם האב, אשקול להשית על האם סנקציות בכדי להביאה למלא אחר החלטתי זו.

       

    • העו"ס לסדרי דין תגיש לבית המשפט, מידי שלושה חודשים, דו"ח באשר למצב העניינים, לרבות באשר לטיפולים במכון קסל.

       

    • האב יעדכן את בית המשפט אחת לחודש באשר להתנהלות מפגשיו עם הקטין במרכז הקשר.

       

    • למען הבהירות יאמר, כי באשר להתנהגות הקטין ובפרט באשר לסימפטומים של הניכור ההורי, ככל שימצא בית המשפט, כי סימפטומים אלו ממשיכים, ישקול אף מיוזמתו השתת הגבלות על האם, בכדי להביאה לפעול בהתאם להחלטות בית המשפט והוראות הדין כאמור. השוו: תמ"ש (י-ם) 4287-07-15 פלונית נ' אלמוני (2017).

       

    • למען הסר ספק מובהר לאם, כי ההגבלות העשויות להיות מושתות עליה הן לרבות: איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, איסור שימוש בכרטיסי חיוב והמחאות, מכוח הוראות חוק הוצאה לפועל התשכ"ז – 1967, ואף סנקציות של מאסר וקנס בהתאם להוראות פקודת בזיון בית המשפט.

       

    • למעלה מן הצורך, וכפי האמור בהחלטתי מיום 20.12.17, ככל שחפץ האב כי יופחתו המזונות בהם הוא חויב, הרי כי בקשה מעין זו יש להגיש כתובענה חדשה ונפרדת.

       

    • האם תישא בהוצאות האב בסך 7,500 ₪.

       

    • המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים ולעו"ס לסדרי דין.

       

       

      ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

       

       

      נמרוד פלקס, שופט, סגן נשיא

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ