אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין הודעת הכרה לפי סע' 7א לפקודת הנזיקין - המש' לאיכות הסביבה

החלטה בעניין הודעת הכרה לפי סע' 7א לפקודת הנזיקין - המש' לאיכות הסביבה

תאריך פרסום : 17/12/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1934-07
17/12/2007
בפני השופט:
גנות דליה

- נגד -
התובע:
1. מדינת ישראל / המשרד לאיכות סביבה/מחוז מרכז
2. ורד גיאת
3. שמואל אייכלר
4. ישראל ברזילי

עו"ד פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
הנתבע:
1. מרדכי ספוז'ניקוב בע"מ
2. מרדכי ספוז'ניקוב

עו"ד צביקה אביב
פסק-דין

1.         בפני בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על-ידי מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה, גב' ורד גיאת, מר שמואל אייכלר וד"ר ישראל ברזילי (להלן: "המבקשים") כנגד מרדכי ספוז'ניקוב בע"מ (להלן: "המשיבה" או "החברה") וכנגד מר מרדכי ספוז'ניקוב (להלן: "המשיב" או "ספוז'ניקוב"), ועניינה - החלטתו של בית-משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט חאג' יחיא) מיום 15.5.07 בת"א 52783/06 (להלן: "ההחלטה").

העובדות הצריכות לענין

2.         החברה הגישה כנגד המבקשים תביעה בעילה נזיקית על-סך של 800,000 ש"ח, וזאת בגין "אכיפה סלקטיבית שמבצע המשרד לאיכות הסביבה, באמצעות פקידיו ונציגיו של חוקי המדינה, באופן שגרם לתובעים לנזקים רבים, אשר המיטו עליהם כליה כלכלית, חיסול עסקיהם, וגרמו אף להרשעתם בפלילים" (סעיף 1 לכתב התביעה). המשיבים מפרטים בכתב התביעה כי "כנגד התובעת ומנהלה הוגש כתב אישום בו נטען, כי הם ניהלו עסק של חומרים מסוכנים ללא היתר, ואף החזיקו בפועל חומרים מסוכנים ללא היתר להחזיקם ... בעקבות התנהלותם הלקוייה של הנתבעים, הורשעו התובעת (החברה - ד' ג') ומנהלה (ספוז'ניקוב - ד' ג') בדין" (סעיף 2 לכתב התביעה). בגוף כתב התביעה מפרטים המשיבים שורה ארוכה של מעשים והתנכלויות מצד המבקשים, ומייחסים למבקשים 2 - 4 כוונות זדון בהתנהלותם כלפי המשיבים, התנהלות, אשר בסופו של דבר, גרמה, לגירסת המשיבים, להרשעתם בפלילים.

3.         המבקשים-הנתבעים הגישו כתב-הגנה, ובמצורף לו הוגשה הודעה על הכרה בקיומה של חסינות עובד ציבור, לפי סעיף 7 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "ההודעה"); "הודעה על הסמכה" החתומה בידי היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז; וכן "בקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעים 2 - 4 מטעמי חסינות עובד ציבור" (להלן: "הבקשה" ).

4.         בתגובה לבקשה הגישה החברה "בקשה לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" ובה עתרה "לקבוע כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף, ולפיכך אין להיעתר לבקשת המדינה לדחיית התובענה כנגד המשיבים 2 - 4 מטעמי חסינות עובדי ציבור". המשיבים הגישו את תגובתם לבקשה, ובתאריך 15.5.07 ניתנה החלטת בית המשפט קמא - היא ההחלטה נשוא הבקשה אשר בפני.

5.         בדיון אשר נערך בפני, ביום 15.10.07, נדונה הבקשה בדיון חופשי בעל-פה, ובסופו הודיעה  באת-כח המבקשים , כי תודיע בתוך 7 ימים האם היא מסכימה לדחיית הבר"ע "או שאבקש ליתן החלטה", וכן הוסכם, כי באם יתבקש בית המשפט לתת החלטה, תינתן ההחלטה על-סמך הבקשה, התגובה והצרופות שצורפו.

            בתאריך 11.11.07 הודיעו המבקשים כי הם עומדים על בקשתם, ומכאן הדיון. משכך, ומכוח הסכמת הצדדים, מצאתי לנכון ליתן למבקשים רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור עצמו.

טענות המבקשים

6.         ברישא לבקשתם טוענים המבקשים, כי "עניינה של בקשת רשות הערעור בהחלטה של בית המשפט קמא, שבה נקבע כי חסינות עובד ציבור בנזיקין אינה עומדת למערערים 2 - 4", והיות ומוסד החסינות לעובדי-ציבור בנזיקין, הוא מוסד חדש יחסית, "קיימת חשיבות רבה ביותר לכך שסוגיית החסינות תתברר בתיק דנן בשלב זה, ולא במסגרת הערעור על פסק הדין, שיוגש, ככל שיהיה צורך להגישו, בסוף ההליך".

            המבקשים מבהירים, כי במסגרת תפקידם כמשרד לאיכות הסביבה, הם קבעו תנאים מיוחדים בהיתר, על-מנת להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור ושלומו, "וכן היה בידם לבטל היתר משלא התמלאו התנאים שנקבעו" (סעיף 3 לבקשה).

            המשיבים הורשעו בגין ניהול עסק למסחר בחומרים מסוכנים ללא רשיון, וכן באחסנת חומרים מסוכנים שלא על-פי ההוראות (ת"פ (ת"א) 6790/02), ובמסגרת ההליך הפלילי דחה בית המשפט קמא (כב' השופטת דורית רייך-שפירא) את טענות המשיבים, כי עובדי המדינה, הנתבעים 2 - 4, התעמרו בהם. כמו-כן דחה בית המשפט קמא את טענת האפלייה שעלתה בהליך הפלילי, וקבעה מפורשות כי לא הוכחה אפלייה.

            המבקשים מתבססים על הוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין, ומרחיבים בטיעוניהם לגבי תיקון 10 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), ותכליתו של התיקון, לרבות בהסתמך על דברי ההסבר והצעת החוק. המבקשם טוענים, כי "החלטת המדינה לאמץ את מעשה העובד הינה החלטה מנהלית (ההדגשה במקור - ד' ג') ולפיכך, ניתן לתקוף אותה על-פי כללי המשפט המינהלי, קרי - האם ניתנה בסמכות, על-יסוד שיקולים ענייניים והאם היא מצוייה במתחם הסבירות" (סעיף 22 לבקשה).

            המבקשים טוענים, שאין די בהעלאת טענת זדון כדי להביא לדחיית בקשה שהוגשה בהתאם לסעיף 7א לפקודת הנזיקין, ומכל מקום, אין לדון בבקשה שהוגשה לדחיית התובענה על הסף, על-פי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, באותם כלים העומדים לרשות בית המשפט בדונו בבקשה לדחיית תובענה על הסף, בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), ומשכך, מבוקש לבטל את החלטתו של בית המשפט קמא.

טענות המשיבה

7.         המשיבה חוזרת על טענותיה, לפיהן פעלו המבקשים 2 - 4 כנגדה "בחוסר תום לב ובזדון מכוון" (סעיף 2 לתגובה), וכן טוענת, כי "יש לשקול את השימוש במוסד החסינות לעובדי ציבור הנתבעים בנזיקין באופן שקול, מדוד וזהיר" (סעיף 8 לתגובה) וכי "קבלת עמדת המדינה בענין זה תביא לכך שבית המשפט הנכבד, בכל מקרה בו תינתן הודעה מאת המדינה בדבר הפעלת סעיף 7א לפקודה, ישמש בעצם כמעין 'חותמת גומי' להחלטתה של המדינה ..." (סעיף 14 לתגובה), והיא עותרת לדחיית הבר"ע והשארת החלטתו של בית המשפט קמא על כנה.

החלטת בית המשפט קמא

8.         מקריאת החלטתו של בית המשפט קמא עולה בבירור, שבית המשפט קמא בחן את הבקשה לדחיית התובענה כנגד המבקשים 2 - 4, בהתאם להלכות הקיימות, בהתייחס לבקשות מסוג זה המוגשות בהתאם לתקנה 101 לתקנות,  קרי - בית המשפט קמא לא מצא כל הבדל בין בקשה לדחיית תובענה על הסף בהסתמך על תקנה 101 לתקנות, לבין בקשה לדחיית התובענה על הסף בהסתמך על סעיף 7א לפקודת הנזיקין, ובכך, הנני סבורה במלוא הענווה, כי טעה בית המשפט, כפי שיבואר בהמשך.

            ועוד ועל-מנת להעמיד דברים על דיוקם ובניגוד לנטען בבקשה שהוגשה על-ידי המבקשים, בית המשפט קמא לא קבע כי -

"חסינות עובד ציבור בנזיקין אינה עומדת למערערים 2 - 4", אלא קבע, כי "לצורך דיון בשאלה אם הנתבעים פעלו בזדון ו/או בכוונה, כנטען על-ידי התובעת, שומה על בית המשפט לשמוע ראיות. בשולי הדברים אציין, כי במידה ויתברר בסופו של הליך כי לא היה מקום מלכתחילה לצירופם של הנתבעים, כי אז נשמרת לנתבעים הזכות לעתור לחייב את התובעת בהוצאות שנגרמו להם. בשיקול ובאיזון האינטרסים של בעלי הדין, נחה דעתי כי אי-מחיקת התביעה כנגד הנתבעים, בשלב מקדמי זה, הינה תוצאה צודקת יותר מאשר מחיקתה בעודה באיבה".

דיון

9.        זה המקום לציין, כי התיקון מס' 10 לפקודת הנזיקין, שנכנס לתוקפו ביום 25.1.06, הינו חדש יחסית וטרם נדון בהרחבה ולעומק בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון, ומשכך קיימת חשיבות גדולה לקיום דיון יסודי ומעמיק בהוראותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ