אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בנושא סעד זמני המונע נאשם ברצח מוריש, מלרשת נכסי עיזבון ולבר עיזבון

החלטה בנושא סעד זמני המונע נאשם ברצח מוריש, מלרשת נכסי עיזבון ולבר עיזבון

תאריך פרסום : 15/12/2011 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה
1861-10-11
04/10/2011
בפני השופט:
נמרוד פלקס

- נגד -
התובע:
1. ת.פ.מ.
2. נ.מ.
3. ג.מ.

הנתבע:
1. ד.מ.
2. ה.ח.ל.ק.ג.מ.
3. ק.כ.ב.פ.ו.ב.
4. ה.ל.ק.ה.ל.ב.ה.ו.ב.

החלטה

בפני בקשת התובעים למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבע מס' 1 (להלן - "הנתבע") לבצע דיספוזיציה בנכסיו המוחזקים אצל הנתבעים מס' 2-4.

1.            התובעים והנתבע הם אחים, אשר הוריהם נרצחו אך לאחרונה והנתבע הואשם ברצח זה. ההליך הפלילי כנגד הנתבע עודנו תלוי ועומד והנתבע נמצא כעת במעצר עד תום ההליכים. לטענת הנתבע הוא כפר באשמה המיוחסת לו.

2.            הנתבעים מס' 2-4 הם תאגידים המנהלים קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות ביטוח וכיוב', עמם התקשרו ההורים המנוחים והפקידו אצלם סכומי כסף. הנכסים נשוא ההליך דנן, הם זכויות הנתבע לקבל סכומי כסף מאת הנתבעים מס' 2-4, בהיותו מוטב (יחד עם התובעים) במקרה של פטירת ההורים.

3.            התובעים לא הבהירו מה טיב הנכסים המוחזקים בידי כל אחד מהנתבעים 2-4 והבהרה חלקית בלבד בעניין זה ניתנה בכתבי ההגנה אותם הגישו הנתבעים מס' 2 ו - מס' 4. מכתב ההגנה של הנתבעת מס' 2 עולה, כי סכומי הכסף המוחזקים אצלה הינם בגין קופת גמל; מכתב ההגנה אותו הגישה הנתבעת מס' 4 עולה, כי סכומי הכסף המוחזקים אצלה הינם כספי קרן השתלמות ואילו הנתבעת מס' 3 לא הגישה כתב הגנה או תגובה כלשהי, כך שבשלב זה לא ברור מה מהות הזכויות המוחזקות אצלה. שני הצדדים טענו טענותיהם תוך הנחה, כי סכומי הכסף המוחזקים בידי הנתבעים מס' 2-4 הינם בבחינת נכסי לבר עיזבון, הבאים בגדר הוראת סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן - "חוק הירושה"). ספק אם הנחת המוצא האמורה נכונה ודומה, שחלק מסכומי הכסף נשוא הליך דנן הינם נכסי עיזבון וחלקם האחר בבחינת נכסי לבר עיזבון.

4.            העובדות הצריכות להכרעה אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. הנתבע הואשם כאמור ברצח הוריו ומבקש לזכות בזכויות העומדות לו כמוטב באותם קופות גמל, ביטוחי חיים וכיוב', שכן צוין בהן כמוטב בידי הוריו המנוחים. כאמור, ההליך הפלילי טרם הסתיים וממילא הנתבע לא הורשע בדין, אך הוא נתון בימים אלה במעצר עד תום ההליכים.

5.            לוז טענות התובעים הוא, כי קיים יסוד סביר להניח שהנתבע אכן רצח את הוריו ואף קיים סיכוי סביר שיורשע בדין, ולפיכך יש מקום לאסור עליו לבצע דיספוזיציה בסכומי הכסף המגיעים לו בגין היותו מוטב כאמור עד אשר יוכרע ההליך הפלילי.

6.            הנתבע טען, כי בדעתו לכפור באישומים כלפיו במסגרת ההליך הפלילי. הואיל ולא הורשע אין כל טעם בדין המונע ממנו לקבל את זכויותיו כמוטב. לא זו אלא אף זו, שאף אם היה מורשע, הרי, שהוראת סעיף 5(א) לחוק הירושה אינה מונעת ממנו מלקבל זכויות בנכסים שאינם באים בגדר עיזבון הוריו המנוחים, הם נכסי לבר העיזבון.

7.            שני הצדדים מסכימים, כי מצבו הכלכלי של הנתבע בכי רע. התובעים סומכים ידם על הנטען בכתב האישום כנגד הנתבע, כי הרקע לרצח בו הואשם הוא הסתבכותו בחובות כבדים מפאת התמכרותו להימורים. הנתבע מאידך טוען, כי באם לא יזכה לקבל כעת את כספי לבר העיזבון לא יהיו לו האמצעים לממן את הגנתו המשפטית ויאלץ להסתייע בשירותי הסנגוריה הציבורית.

8.            מבקש הסעד הזמני נדרש לשכנע את בית המשפט " על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה". ראו: תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות"). לפיכך נדרש מבקש הסעד הזמני להראות כי תביעתו העיקרית אינה טרדנית וכי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 533; רע"א 8553/07 כתנאי נ' שכטר (פורסם במאגרים)- פסקה 11 להחלטה.

      ודוק, הראיות הנדרשות לשם מתן הסעד הזמני אינן צריכות להוכיח את התביעה ברמה המאפשרת מתן פסק דין לטובת התובע, אלא די בהיותן מצביעות על כך שהתביעה אינה מחוסרת סיכוי. ראו: רע"א 7139/96 טרינגוב נ' טפחות, פ"ד נא(2) 661, 666; רע"א 970/02 ריבר נ' מגדל (פורסם במאגרים) - פסקה 4 להחלטה.

9.            הערכת סיכויי התביעה נעשית באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהניחו הצדדים לפני בית המשפט. הערכה זו אינה אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. ניתן אף לומר שראוי כי בית המשפט יימנע מלשוות לממצאיו העובדתיים לגבי הסעד הזמני, נופך של ממצאים חלוטים. ההליך בו מתבררת הבקשה לסעד זמני, הוא הליך מקדמי באופיו, שבו נבחנות ראיות וטענות הצדדים במבט על, לשם הכרעה בשאלה אם הונחה תשתית הולמת לכאורה לקיומה של עילת התביעה. הואיל והראיות שמביאים בעלי הדין עת נדונה הבקשה לסעד זמני, אינן משתרעות על מלוא הפלוגתאות הנטושות במחלוקת ביניהם, ייתכן כי בתום הדיון בהליך העיקרי, לא יימצא מתאם בין הקביעות המקדמיות לגבי סיכויי התביעה, לבין התוצאה הסופית. ראו: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105, 108.

10.            סוגיה נוספת אותה יש לשקול היא נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד הזמני. יש לערוך בחינה השוואתית של " הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר". ראו: תקנה 362(ב)(1) לתקנות. קיים יחס גומלין בין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות. יחס גומלין זה זכה בפסיקת בתי המשפט לכינוי "מקבילית-כוחות". משמעות הדבר היא שככל שסיכויי התביעה טובים יותר, כך מתמתנת הדרישה בעניין מאזן הנוחות ולהיפך. ראו: רע"א 3577/09 ביבי נ' אייץ אנד או (פורסם במאגרים) - פסקה 13 להחלטה; רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם במאגרים) - פסקה 8 להחלטה.

11.            יחד עם זאת יוער, כי הן מאזן הנוחות והן הזכות לכאורה חייבים לעמוד ברף מינימלי, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן סעד זמני. ראו: רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים (פורסם במאגרים) - פסקה 8 להחלטה; רע"א 2826/06 שלמה אליהו נ' ישעיהו לנדאו (פורסם במאגרים) - פסקה 3 להחלטה.

12.            התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח, כי קיימות די ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנתבע אכן רצח את הוריו. מובן, כי מכאן ועד הרשעת הנתבע ברצח ארוכה הדרך. לצרכי מתן הסעד הזמני, די בעצם העמדת הנתבע לדין והותרתו במעצר עד תום ההליכים לשם התקיימותה של אותה תשתית הולמת לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

13.            נותרת בפנינו איפוא השאלה המשפטית בה חלוקים הצדדים, היא, במידה ויורשע הנתבע ברצח הוריו, האם יהיה פסול מלקבל את זכויותיו כמוטב נכסי לבר העיזבון. אין חולק, כי בנסיבות אלה יהיה פסול מלרשת את אותם הנכסים הבאים בגדר העיזבון.

14.            שני הצדדים התייחסו בטיעוניהם ליחסי הגומלין בין הוראת סעיף 5(א) לחוק הירושה הקובעת כהאי לישנא: "אלה פסולים לרשת את המוריש: (1) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו"; להוראת סעיף 147 לחוק הירושה הקובעת כדלקמן: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון".

15.            מחד נטען, כי מקום שנכסי לבר העיזבון אינם באים בכלל העיזבון, הרי שהוראות חוק הירושה בכללותן, לרבות הוראות סעיף 5(א) הנ"ל אינן חלות עליהם. מאידך, ניתן לומר שלשון הוראת סעיף 147 הנ"ל סובלת אף פירוש לפיו ההוראות הכלליות של חוק הירושה, לרבות הוראת סעיף 5(א) הנ"ל, ככל שהן מתאימות בנסיבות העניין, דווקא חלות על נכסי לבר עיזבון.

16.            בספרות המשפטית הובעו דעות מנוגדות בסוגיה האמורה. מחד נכתב, כי הוראות סעיף 5(א) הנ"ל אינן חלות על נכסי לבר העיזבון. ראו: ג' טדסקי, "זכויות מלבר לעיזבון", משפטים יא', תשמ"א, 20, 33. גישה זו מקבלת תמיכת מה, אם כי לא במפורש, באמירות שונות בפסיקות בתי המשפט. ראו: ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה נ' ורדה שרייבר, פ"ד מז(2) 441, 454; ע"א 3807/90 מירי פישר נ' "תמר" קופת תגמולים, פ"ד מז(5) 104, 109.

      מאידך קיימות גישות אחרות המחילות, בשינויים המחויבים, את הוראות חוק הירושה ועקרונותיו אף על נכסי לבר העיזבון. כך לדוגמא נדונה סוגיית השפעה בלתי הוגנת המביאה לפסלות צוואה כאשר עסקינן בנכסי לבר עיזבון. ראו: ע"א 4377/04 הולצברג נ' מירז (פורסם במאגרים). ברוח גישות אלה נכתב בספרות המשפטית, כי מכח היקש יש להחיל את הוראות סעיף 5(א) הנ"ל אף על נכסי לבר העיזבון. ראו: ש' שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 (כרך א', תשנ"ב) בעמ' 67.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ