אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בהליכים המיועדים לקביעת יורשיהם של המנוחים

החלטה בהליכים המיועדים לקביעת יורשיהם של המנוחים

תאריך פרסום : 04/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה בירושלים
45910-08,46290-08
29/08/2011
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
ד. ואח'
הנתבע:
האפוטרופוס הכללי - ירושלים
החלטה

1.            בעקבות החלטה לאיחוד תיקים, נדונות עתה בפניי שתי בקשות הקשורות לעיזבונותיהם של המנוחה ש.ר. ז"ל, אשר נפטרה ביום 2.10.58, והמנוח א.י.ר. ז"ל, אשר נפטר ביום 13.1.68.

2.            ההליכים בשני העיזבונות מיועדים לקביעת יורשיהם של המנוחים, כשמדובר למעשה בנכס אחד ויחיד שהשאירו המנוחים אחריהם, דירה ברחוב ....  ירושלים.

עיזבון המנוחה ש.ר. ז"ל

3.            בעיזבונה של המנוחה ש. ר. ז"ל ניתן צו ירושה ביום 6.12.66 (ת.ע. 306/66, בית משפט המחוזי י-ם). ביום 24.5.04 הוגשה בקשה לתיקון צו הירושה, בש"א 5822/04, אשר התבססה על מספר הסתלקויות שהגישו יורשי המנוחה לטובת בעלה של המנוחה, ובתה פ'.

4.            ב"כ היועמ"ש מבקשת לציין כי ב-2004 התקיים דיון בבקשה בפני כב' השופט שפירא בבית משפט מחוזי בירושלים, ובעקבות הטענה שהועלתה כי ההסתלקויות נערכו עשרות שנים לפני הדיון, כך שעולה החשש כי המסתלקים כבר חזרו בהם מהסתלקויות אלו, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה. מאז ועד היום לא הוגשה בקשה מחודשת, ברם, כאמור, הוסכם על איחוד התיק יחד עם תיק העיזבון של בעל המנוחה, ועל כן אדון בבקשה לגופה.

5.            בהליך המחודש שבפניי טוען ב"כ היועמ"ש כי יש לדחות את הבקשה ממספר טעמים מצטברים:

  •          א.            ראשית, הבקשה לתיקון צו הירושה הוגשה 38 שנים לאחר מתן הצו, ועל כן, אין להיענות לבקשה לתיקון הצו, עקב המגבלות שבהוראות סעיף 72(א) לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965, לפיו:

נתן רשם לענייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

         בנסיבות העניין שבפניי, טענה זו מוצדקת.

         שיקולים של סופיות הדין הביאו את בתי המשפט לכלל המסקנה שכוח התיקון/ביטול של סעיף 72 יוגבל, כך שביהמ"ש יהיה רשאי שלא להידרש לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביא לפני מתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה; היינו, ששיהוי רב בהבאת הראיות החדשות יהווה עילה של ממש נגד הפעלת החריג שבסעיף 72 לחוק.

         ראה: ע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי, פ"ד לו(4) 337; ע"א 301/88 עז' המנוח רודה נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441; ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן, פ"ד מט(5) 373; ולאחרונה, החלטתה של כב' השופטת שיפרה גליק מיום 5.7.09 בבש"א 15126/07 ת"ע 112100/07 מ.ג. נ' ח.ח. ואח' (פורסם במאגרים).

         בפס"ד רודה הנ"ל נאמרו הדברים הבאים (בעמ' 459):

אכן, מלשון הסיפא של סעיף 72 (א) עולה, כי בית המשפט אינו חייב לדחות בקשה המוגשת לפי סעיף זה אף אם הוגשה שלא בהזדמנות הסבירה הראשונה, ונתון לו שיקול-דעת בכגון דא. יחד עם זאת, ראוי כי ההיזקקות לבקשות המוגשות באיחור לא תיעשה על דרך השיגרה, וכי הדבר ייעשה על יסוד שיקולים ענייניים ומבוססים (ראה ג' טדסקי, 'היורש הנחזה', עיוני משפט יג (תשמ"ח-מ"ט) 9, 15), אשר יביאו בחשבון את חומרת הפגיעה בכל אחד מן הצדדים עקב שינוי הצו המקורי (או אי-שינויו) ואת הקושי אשר עלולה ההשתהות בהגשת הבקשה לתיקון לגרום בבירור זכויות הצדדים.

         בפס"ד לשינסקי הנ"ל, פירט בית המשפט את השיקולים להפעלת סמכותו של בית המשפט לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום. לפי הלכת לשינסקי, שומה על בית המשפט להביא בגדר שיקוליו, את מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה או הטענה החדשה לפני בית המשפט, את ההסברים לאיחור בהגשת הבקשה, ומידת הסבירות של הסבר זה. עוד יבחן בית המשפט אם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד אם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון בהבאת חומר הראיות לביסוס טענותיו (ראה לעניין זה, לדוגמא, גם: ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן (לעיל); ע"א 46/89 רוזן נ' בהט, פ"ד מד(2) 765).

         עוד נקבע כי השיהוי נמדד מהמועד שבו נתגלתה למבקש העובדה החדשה המצדיקה את תיקון הצו או את ביטולו, ולא ממועד פטירתו של המצווה (ראה פס"ד אלוני לעיל).

         הגישה הרווחת היא כי הסבריו של המבקש לשיהוי הינם השיקול העיקרי של בית המשפט, ואילו למידת השיהוי נודעת חשיבות משנית בלבד. גם כשמדובר בשיהוי של שנים רבות, ניתן לרפא את הפגם ולקבל את הבקשה לתיקון אם ישוכנע בית המשפט שהסבריו של המבקש הם סבירים והגיוניים, וכן גם להיפך: לפעמים גם שיהוי קצר יחסית יחסום את המבקש כשאין לו הסבר סביר והגיוני (ראה לעניין זה: שוחט גולדברג ופלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שישית מורחבת ומעודכנת, תשס"ה - 2005, עמ' 161; וכן, ת"ע (ת"א) 7181/01 בושארי נ' חרזי (לא פורסם); פס"ד אלוני, לעיל; פס"ד רוזן, לעיל; ומנגד, ע"א 671/88 בנדה נ' שצ'רנסקי, פ"ד מה(1) 288).

         יחד עם זאת, ברור על פני הדברים כי ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, כך גם יהפוך נטל השכנוע מצד המבקש להסברת השיהוי לכבד יותר.

         במקרה דנן, אין כל הסבר להגשת בקשת התיקון רק בשנת 2004, היינו, 38 שנים לאחר מתן צו הירושה המקורי. ההסבר היחיד להליך כולו ששמענו מפיה של ב"כ המבקשים הינו ברצון יתר היורשים להעביר את הדירה שבעיזבון לידי אחותם פ' וליורשיה, מאחר שהיא אשר גרה עם הורי המשפחה משך שנים רבות וטיפלה בהם במסירות; וההסתלקויות עצמן, מטרתן לחסוך במסים אשר אחרת היו היורשים ע"פ דין מחויבים לשלם כתוצאה מהעברת חלקיהם בדירה לאחותם ולילדיה ללא תמורה. משמעות הדבר, כי עצם ההסתלקויות לצורך שינוי קביעת החלוקה שבצו הינן הנימוק הבלעדי לבקשה. מעבר לעובדה שגם נימוק זה אינו מהווה הסבר של ממש, מאחר שההסתלקויות המקוריות עצמן נערכו שנים רבות לפני הגשת הבקשה (ומקצתן כבר בשנות 1971-1972), הרצון שהתגבש אצל היורשים שנים רבות לאחר מתן צו הירושה המקורי לחלק את הירושה בדרך שונה מזו הקבועה בצו, לא ייחשב כנימוק ראוי אשר יצדיק שינוי של צו ירושה סופי שנים כה רבות לאחר שניתן. שיקולי מיסוי כלל אינם לעניין, והליך התיקון לצווי ירושה אינו מיועד ככלי של תכנון מס. הזמן לשקול הסתלקות לצורך חיסכון מס, שהוא כשלעצמו שיקול לגיטימי, הינו לפני מתן צו הירושה, ועם מתן הצו מסתיימת תקופת התכנון למטרות אלו.

         כפי שכבר נקבע במקרה דומה, ההסתלקויות אשר בגינן מבוקש התיקון לצו, אינן יכולות כשלעצמן להוות נימוק שבכוחו להתגבר על פגם השיהוי. השווה, בש"א (נצ') 2499/06 פיל יניב נ' האפוטרופוס, שם נדחתה בקשה לתיקון צו ירושה אשר הוגשה 16 שנה לאחר שניתן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ