החלטה בדבר צו סגירה למועדון "ליאו בר" – אלנבי 44 תל אביב

לפני בקשה לביטול  צו סגירה מינהלי אשר הוצא על ידי קצין משטרה בדרגת רב פקד למועדון "לאו בר" ברחוב אלנבי 44 בעיר תל אביב יפו. הצו הוצא ביום 15/6/15 בהתאם לסעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968 ותוקפו למשך 30 יום.

1. תמצית העובדות וטענות הצדדים

•           מהות בית העסק - בית העסק לו הוצא הצו הוא מועדון העוסק במכירת משקאות משכרים.

•           פעלול אש שהביא לפציעת בליין - ביום 14/6/15 בסמוך לשעה 01:30 במסגרת פעלול אש שביצע ברמן בבית העסק, אחזה האש באחד הבליינים וזה פונה לבית החולים ואושפז עם כוויות קשות. אין חולק על אירוע זה ואולם לדברי נציג המבקש מדובר במהלך שאינו צפוי מראש, נעשה מבלי שנתקבל עליו אישור מבעלי המקום ותוך הפעלת שיקול דעת ליקוי ונטילת "סיכון לא פחות ממטורף".

מפרוטוקול השימוע עולה כי במצלמות האבטחה נצפה "מנהל המקום בפעלולי אש" ואולם ב"כ המבקש שנכח בשימוע ציין כי אין וודאות שהתמונות צולמו כשנכח קהל בבית העסק. גם נציג המבקש העיד והבהיר  בדיון כי "אנחנו מלמדים בבית ספר לברמנים את כל הדברים מה נדלק מה לא נדלק מראים לנו פעלולים, אצלנו במקום קטן כזה בלי אוויר אנחנו לא עושים"

•           מחיקת סרטי מצלמות האבטחה - אין חולק על כך שהאירוע נמחק ממצלמות האבטחה. במהלך הדיון בפני וכן בחקירת האירוע עלתה מחלוקת מי נתן ההוראה למחיקת סרטי הצילום, כבר עתה אציין כי סוגיה זו תהא רלוונטית, אולי, ככל שיוגשו כתבי אישום כנגד מי מהמעורבים בפרשה. עם זאת בכל הקשור לשיקול דעת המשיבה בהוצאת צו הסגירה – הרי די בכך שאכן נמחקו סרטי הצילום ואין צורך לקבוע את מי יש להאשים או להרשיע בענין זה.

•           העסקת קטינה כברמנית – לטענת המשיבה המועדון העסיק קטינה כברמנית דבר הנוגד את דרישות המשטרה לרישיון. נציג המבקש לא מכחיש כי אכן נכחה במקום קטינה ואולם לדבריו מדובר במתלמדת שלא הועסקה במקום אלא נכחה יום אחד בלבד וכן כי עבדה בשלושה מועדונים מוכרים. עוד מציין נציג המבקש כי אותה קטינה הציגה תעודת זהות מזויפת וכן מציין כי גילה כפי שנרשם ב"פייסבוק" הוא מעל 20 שנה. יודגש כי אותו נציג לא נכח בעת האירוע במקום, לדבריו אינו מכיר את אותה קטינה, לדבריו לא ראה אותה מעולם והיא אף לא ראתה אותו ולמותר לציין שאף הוצג כל צילום תעודת זהות – מזוייפת או לא. כל אלה לא מנעו מסירת הגירסה על ידי נציג המבקש.

•           טענה בדבר העסקת קטינות כברמניות גם בעבר – לטענת המשיבה הועסקו בעבר קטינות כברמניות. לטענת נציג המבקש לא הועסקו קטינות ובאשר לשתי נערות ספציפיות ביחס אליהן נשאל העיד נציג המבקש כי מדובר בשתי נערות שבאו עם תעודות זהות מזויפות ולאחר שהוכח שהתעודות מזויפות נאסרה כניסתן למועדון. נציג המבקש אף ציין כי מדובר במקרה בו ניסו לסחוט ממנו כסף.

•           טענה לפיה המקרה לא דווח למשטרה וכן כי בתחקור ראשוני הוכחש האירוע -  לטענת המשיבה האירוע לא דווח לה על ידי מנהלי בית העסק וכן לדבריה בשלב ראשוני נעשה מאמץ לנתק בין הבליין שפונה אל מחוץ למועדון לבין המועדון.

לטענת נציג המבקש האירוע דווח מיידית ולדבריו "אנחנו אלה שהתקשרנו לאמבולנס ואנחנו התקשרנו למשטרה".

•           עובדות וטענות נוספות שהתגלו במהלך הדיון -  במהלך הדיון התברר כי ללא קשר לאירוע "פעלול האש" החלה המשיבה ביום 11/6/15 בפעילות מיוחדת סמויה כנגד המקום בעקבות שתי תלונות שהתקבלו במשטרה על ידי שתי קטינות. עוד התברר כי המשיבה מכירה את המקום ואת נציג המבקש עוד בטרם היה בבעלות המבקש, הועלו טענות שונות ביחס לנציג המבקש ולדברי נציג המשיבה רפ"ק יוני זילברמן - "המקום הזה מככב בזמן האחרון די עולה לנו בכותרות".               

מנגד הובהר כי בשנה האחרונה ומאז שהמבקש הפך לבעל המקום לא הוצא כל צו סגירה לבית העסק.

•           טענות נוספות כנגד צו הסגירה -  המבקש מציין כי הותרת צו הסגירה על כנו תביא לפגיעה כלכלית קשה; פגיעה בפרנסת עשרות עובדים ולא פחות ב – 80 איש במעגל הרחוק; גזירת דין מוות מבחינת מיצוב המקום ומבחינה כלכלית; פגיעה בזכויות המוקנות בהתאם לחוק יסוד חופש העיסוק. עוד מציין המבקש כי מדובר במקום בו אירעה "תאונה מצערת" ולא "סחר סמים או קטטה המונית" ולכן אין לנקוט ב"סנקציה בדמות סגירת שערים".             

2. סדר הזמנים, העדים שנחקרו ותיק החקירה

•           הצו הוצא ביום 15/6/15. המבקש עתר לביטול הצו ובדיון במעמד צד אחד בפני שופט תורן נקבע שיש להעביר התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים. התיק הועבר היום - 16/6/15 וקבעתי בו דיון מיידי שהתקיים אף הוא היום.

•           מטעם המבקש העיד נציג המבקש שהגדיר עצמו כמנהל המבצע חפיפה למנהל חדש במקום. המבקש עצמו לא נכח בדיון והמנהל החדש שנכח במועד האירוע אף הוא לא העיד בפני ולא הגיע לאולם בית המשפט. להשלמת התמונה ייאמר כי אותו "מנהל חדש" נמצא במעצר בית בעקבות אירוע פעלול האש.

•           מטעם המשיבה העיד רפ"ק יוני זילברמן אשר ערך שימוע והוציא את צו הסגירה.

•           עוד ייאמר כי המשיבה עתרה לכך שתיק החקירה יוצג לבית המשפט כחומר חקירה חסוי. בסופו של יום לא הוצג חומר חסוי כלשהו וזאת לאחר שקבעתי כי בנסיבות הגשת הבקשה והטענות שהועלו כמו גם השאלות המשפטיות בעת ביקורת על הליך מינהלי - אין להגיש את תיק החקירה. כך או כך פרטים שונים ביחס לחקירה התגלו במהלך הדיון והרלוונטים בהם צוינו אף לעיל.

3. על היקף הביקורת השיפוטית בבקשה לביטול צו סגירה

•           בטרם החלטה בבקשה לביטול צו סגירה מינהלי יש לבחון את הליך הוצאת הצו ולאו דווקא את תוצאות אותו הליך. בית המשפט לא ישים עצמו במקום הגוף המינהלי אשר קבע החלטה כלשהי אלא יבדוק האם ההחלטה התקבלה כדין.

•           היקף ומסגרת הליך הבדיקה נדון בעפ"א (ת"א) 4973-03-13, י.ר יחסי ציבור והפקות ארועים בע"מ נגד מדינת ישראל – משטרת ישראל, שם נקבע כך:  

"כאשר בית משפט בא לבחון בקשות מסוג זה, עליו לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית בכלים של המשפט המנהלי. בית משפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא יבחן האם שיקול הדעת של הרשות המנהלית הופעל בתום לב ועל פי שיקולים עניינים וסבירים"

ובנוסף נקבע באותה פרשה כך:

"על מנת שבית משפט יתערב בהחלטה מנהלית, עליו להשתכנע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית"

            להרחבה ביחס לכך שהחלטה בבקשה לביטול צו מינהלי אינה החלטה המחליפה שיקול דעת – אלא רק כזו הבוחנת קיומו של שיקול דעת אפנה לסיפת ההחלטה ברע"פ 5449/11 יעקובוביץ' נ' מדינת ישראל; וכן אל עפ"א (ת"א) טרץ נגד מדינת ישראל – משטרת ישראל; ואל לע"ח (מחוזי י-ם) 19832-01-12 א.ע.י. ניהול בארים בע"מ נ' משטרת ישראל – ענף אבטחה מחוז ירושלים.

4. על ההליך טרם הוצאת הצו ועל השיקולים להוצאתו

•           הצו הוצא לאחר שימוע שנערך למבקש ואשר אליו הופיע בא כוחו. מפרוטוקול השימוע עולה כי הטענות אשר הפכו לנימוקי הוצאת הצו הוצגו כראוי בפני ב"כ המבקש וכי התקבלו תשובות לטענות אלה.

•           השימוע נערך על ידי רב פקד יוני זילברמן, תועד ונחתם על ידו ועל ידי ב"כ המבקש.

•           בסיומו של הליך השימוע הוצא צו הסגירה המפרט הנימוקים להוצאתו ואשר בו נרשם כי בהתאם לחוות דעתו המקצועית של מוציא הצו הרי המשך ניהול העסק עלול לגרום סכנה ממשית.   

•           עוד ייאמר כי על פניו מכלול הנסיבות מביא לכך שאין מדובר בצו מופרך מיסודו. לא ניתן לומר שמדובר בצו קיצוני ובלתי סביר כאשר מדובר במקרה בו הצטברו להם מספר גורמים:

• אין חולק כי נשרף אדם אגב פעילות מכירת אלכוהול;
• אין חולק כי נמחקו סרטי האבטחה במקום;
• אין חולק כי נמצאה בבית העסק ברמנית קטינה וזאת -  בין כעובדת ובין כמתלמדת.

וכל זאת בנוסף לטענות ונימוקים שהיו בבסיס ההחלטה ואשר נציג המבקש חולק עליהם, כפי שפורט בסעיפים 1.5 – 1.7 לעיל.

•           על מחיקת סרטי האבטחה – יש לראות בחומרה מחיקת סרטי האבטחה ובודאי יש בפעולה זו כדי לרמז על אורח פעילות בית העסק. אצא מהנחה שפעלול האש היה בגדר תקלה ואכן לא היתה כל כוונה לשרוף בליין שהגיע למקום. תקלות אכן קורות – אך אדם נמדד באופן בו הוא מתמודד עימן. התמודדות עם תקלה בדרך של הסתרה ומחיקת סרטי האבטחה עשויה להעיד על אופן התנהלותו של בית העסק ובהחלט מהווה חיזוק לסיכון המיידי אשר הביא להוצאת צו הסגירה.  

•           על הפגיעה בבית העסק – אין ספק שסגירת בית עסק לתקופה קצובה עלולה לפגוע בהכנסותיו, במיצובו ובמתפרנסים מהפעלתו. מדובר בצעד לא שגרתי אשר בנסיבות העניין ננקט לאחר ההליכים המתאימים ותוך שיקול דעת שהופעל כדין. הפגיעה בבית העסק נסוגה בענין זה מפני הסיכון עליו החליטה המשיבה בהחלטה העומדת במבחן הביקורת המנהלית.

5. סוף דבר

•           ההליך שהביא להוצאת צו הסגירה נוהל באופן תקין, לאחר שימוע שנערך לנציג המבקש ותוך הפעלת שיקול דעת כדין.

•           האירוע אשר הביא לשימוע הוא אירוע קיצוני אשר כפי שעולה מהדיון שהתנהל אך האיץ הליך בדיקה וחקירה בו החלה המשיבה ימים ספורים טרם השימוע לאחר מידע שהגיע למרחב ירקון ביום 8/6/15.

•           מעבר למידע הנחקר – הרי בעניינינו אירע מקרה חמור בו נשרף בליין ואושפז בגין כך וכן על פניו מעשו פעולות הסתרה ושיבוש בדרך של מחיקת סרטי האבטחה. שני אירועים אלה אינם מוכחשים, כמו גם העובדה שבמקום נכחה ברמנית קטינה, מתלמדת או עובדת. כל אלה מצטרפים לחשדות נוספים אותם פירט נציג המשיבה ואולם די גם בהם כדי להביא לכך שקביעה בדבר הוצאת צו סגירה מינהלי אינה קיצונית, אינה בלתי סבירה ואינה בלתי מידתית.

אשר על כן  - בחינת צו הסגירה המינהלי, סבירותו, המידתיות שבו וכן ההליך שקדם לו מביא למסקנה שאין מקום לבטלו.

סוף דבר – הבקשה לביטול צו הסגירה נדחית. בנסיבות העניין ותוך שנתתי דעתי לכך שהסגירה כשלעצמה גורמת לנזק כספי – אין צו להוצאות.

ניתנה היום (16 יוני 2015, כ"ט סיוון תשע"ה).