אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בדבר סמכות ייחודית של בית הדין לעבודה

החלטה בדבר סמכות ייחודית של בית הדין לעבודה

תאריך פרסום : 20/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
2751-09-08
17/01/2010
בפני השופט:
בנימין ארנון

- נגד -
התובע:
אייג'ל ישראל בע"מ
עו"ד בנימין חורף
הנתבע:
מיכאל סנדלר
עו"ד ניסן שאוליאן
החלטה

א.                  רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים

לפני בקשתה של המבקשת - היא התובעת בתובענה (להלן: המבקשת) למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המשיב - הוא הנתבע בתובענה (להלן: המשיב), המתייחסים לטענת קיזוז המבוססת, לשיטת המבקשת, על עילה הנמצאת בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה.

המבקשת הינה חברה ישראלית העוסקת בשיווק תוספי מזון בשיטת השיווק הרשתי, הנמצאת בבעלות תאגיד אמריקאי בשם Agel Enterprises הפועל ב- 48 מדינות ברחבי העולם. המשיב, על-פי הנטען בכתב התביעה, שימש במועדים הרלוונטיים כדירקטור יחיד של המבקשת, כמנכ"לה המבקשת, כבעל זכויות חתימה וכן מורשה המוסמך לחייב את המבקשת בחתימתו לצורך ניהול עסקיה השוטפים.

בכתב התביעה טוענת המבקשת כי בתקופה בה שימש המשיב כדירקטור יחיד וכמנכ"ל אצלה שלח המבקש את ידו בכספי המבקשת וגזל אותם לעצמו, תוך שלצורך זה ניצל המשיב את מעמדו אצל המבקשת ומעל באמון שניתן בו. במעשים אלה המפורטים בכתב התביעה, כך טוענת המבקשת, הפר המשיב את חובות הנאמנות אותן הוא היה מחוייב על-פי הדין לקיים מתוקף מעמדו במבקשת. בנסיבות אלה עותרת המבקשת לחיוב המשיב בסך של 2,704,682 ש"ח.

המשיב הגיש כתב הגנה מטעמו ובמסגרתו העלה "טענת קיזוז". על-פי המפורט בפרק זה של כתב ההגנה (סעיף 5), זכאי המשיב לקזז את מלוא הסכומים המגיעים לו מאת המבקשת הכוללים "כספי בונוס", שכר עבודה עבור חודש פברואר 2008, פיצויי פיטורין, תשלום עבור פיטורין שלא כדין, אי תשלום דמי הבראה, אי הפרשות לביטוח מנהלים ו/או תגמולים ו/או פנסיה ו/או קרן השתלמות ו/או אובדן כושר עבודה, פדיון ימי חופשה לפי 3 שנים ופדיון ימי מחלה שלא נוצלו.

לטענת המבקשת, הסמכות הבלעדית לדון בטענות הנכללות בפרק "הקיזוז" שבכתב ההגנה שהוגש על-ידי המשיב נתונה לבית הדין לעבודה, הואיל וטענות אלה נטענות מכוח מעמדו של המשיב כעובד לשעבר של המבקשת והיא נובעת מיחסי העבודה ששררו בין שני הצדדים.

עוד טוענת המבקשת כי גם המשיב עצמו סבור כי הסמכות הבלעדית לדון בטענות הקיזוז נתונה לבית הדין לעבודה, כפי שעולה מכתב ההגנה ומהבקשה המקדמית שהוגשה על-ידי המשיב להעברת התובענה לבית הדין לעבודה. לא כל שכן, טוענת המבקשת, ביום 11.10.09 הגיש המשיב לבית הדין לעבודה תביעה כנגד המבקשת אשר עילתה זהה לעילת הקיזוז שנטענה על ידו בכתב ההגנה בתיק נשוא בקשה זו.

בנוסף לכך טוענת המבקשת כי טענת הקיזוז כמוה כתביעה לכל דבר ועניין, כך שעל המשיב מוטל הנטל להוכיח את העילה שבבסיס הטענה כמו גם את זכותו לסעד הכספי אותו הוא מבקש לקזז. אולם המבקשת מציינת כי למשיב לא קנויה הזכות לסעדים הנטענים על ידו במסגרת טענת הקיזוז וממילא שטרם ניתן לטובת המשיב פסק-הדין בעניין זה המזכה אותו בזכות קיזוז של סכום כספי כלשהו. בהקשר זה מוסיפה המבקשת כי המשיב לא שלח אל מי מטעמה הודעת קיזוז כלשהי, וטענת הקיזוז הועלתה על-ידי המשיב לראשונה במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתובענה שהוגשה כנגדו. המבקשת אף מוצאת חיזוק לטענתה בנספח ט' של כתב התביעה ממנו עולה, לגירסתה, כי המשיב דווקא התחייב להשיב לה את הכספים הנטענים.

לחילופין טוענת המבקשת כי דין טענת הקיזוז להימחק מכתב ההגנה של המשיב, וזאת מכוח תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. אליבא דמבקשת, טענה זו איננה נדרשת לשם קיום הדיון בתובענה והיא עלולה להפריע, לסבך או להשהות את ההליכים, בין היתר, בשל הצורך לדון בטענות הנוגעות ליחסי העבודה ששררו בין הצדדים שאינם רלוונטיים לדיון בתובענה הנוכחית.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי הותרת הסעיפים המתייחסים לטענות הקיזוז על אף העובדה כי עומדת ותלויה בפני בית הדין לעבודה תביעתו של המשיב הנסמכת על אותן הטענות עשוי להוביל למצב בו תינתנה החלטות ביניים סותרות ולפיכך מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט מצד המשיב.

המשיב מתנגד לבקשה זו של המבקשת וזאת ממספר טעמים:

המשיב טוען כי לנוכח ההלכה שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון ברע"א 11736/05 בנימין צאירי נ' רחל שרעבי (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 06.4.06) (להלן: פסק-דין צאירי) ניתן להעלות טענת קיזוז מתחום יחסי העבודה במסגרת כתב הגנה המוגש לערכאה אזרחית. בהקשר זה מפנה המשיב לקביעת בית המשפט העליון בפסק-הדין לפיה " טענת הקיזוז היא טענת הגנה מהותית ונפרדת ואין לשלול את זכותה של המשיבה להעלותה רק מהטעם שהגישה תביעה נפרדת בבית הדין לעבודה" (סעיף 4).

בנוסף מציין המשיב כי המבקשת הגישה את בקשתה למחיקת הסעיפים מכתב ההגנה בשיהוי ניכר, על אף שידעה על קיומה של טענת הקיזוז בכתב ההגנה במהלך קדמי המשפט שהתקיימו בתיק ובעת שניתנו על-ידי בית המשפט מספר החלטות בנוגע להשלמת ההליכים המקדמיים.

בנוסף, טוען המשיב כי תביעתו בבית הדין לעבודה תלויה בהכרעת בית הדין בבקשתו למתן פטור מתשלום אגרה, כך שאם תימחקנה טענת הקיזוז המופיעה בכתב ההגנה שהוגש לבית משפט זה עלולה להיחסם בפני המשיב זכות הגישה לערכאות בעניין זה. זאת ועוד: לטענת המשיב, הקיזוז המתבקש במסגרת סעיפים 5.1 ו- 5.2 לכתב ההגנה, אשר מתייחס לסכומי בונוס גבוהים המגיעים לו, לגישתו, כפיצוי בגין נזקיו, מבוססים על עילה נזיקית המצויה בסמכותו של בית משפט זה.

לטענות אלה של המשיב השיבה המבקשת בכתב התשובה מטעמה. לגירסת המבקשת, טענת קיזוז בעילה של יחסי עבודה לא נועדה לשמש "מפלט" בבית המשפט המחוזי למקרה בו תידחה בקשתו של המשיב לפטור מאגרה על-ידי בית הדין לעבודה.

כמו כן טוענת המבקשת כי עיון בהחלטת בית המשפט העליון בעניין צאירי עליה נסמך המשיב - מגלה כי לא ניתן להשוות את נסיבות העניין דשם לעניינינו. באותו המקרה, טוענת המבקשת, נדחו טענותיו של התובע מהטעם העיקרי של השתק שיפוטי שחל כנגדו כך שעניין הסמכות העניינית לא נדון לגופו. המבקשת אף סבורה כי ההנמקה העיקרית של בית המשפט העליון לדחיית בקשת הרשות לערער בפסק-דין צאירי התמקדה בהסכמת התובע למתן רשות להתגונן בטענת הקיזוז.

המבקשת מוסיפה ומשיבה כי אם ההתייחסות אל טענת המשיב בנוגע ל"כספי בונוס", המופיעה בסעיפים 5.1 ו- 5.2 של כתב ההגנה, היא כאל טענה לקבלת "פיצוי בגין נזקים" שעילתה בנזיקין - ניתן יהיה לדחוק כל תביעה שעילתה ביחסי עבודה לגדר סמכותו של בית משפט אזרחי בטענה כי מדובר בתביעה על "הנזק" שנגרם בשיעור שכר העבודה שלא שולם לתובע. 

בהתייחס למועד הגשתה של הבקשה טוענת המבקשת כי הבקשה הוגשה במועד, במסגרת קדם המשפט, לאחר שהצדדים ביקשו מבית המשפט במשותף להשהות את המועד להגשת תצהירי העדויות הראשיות לאור העובדה כי טרם הושלמו ההליכים המקדמיים.

ב.         דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ