אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשת רשות ערעור בנושא קביעת אגרה

החלטה בבקשת רשות ערעור בנושא קביעת אגרה

תאריך פרסום : 03/04/2013 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
4203-11-12
03/04/2013
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוח י. ס. ז"ל
2. א.מ.
3. ח.ס.
4. מ.ס

עו"ד צבי חוברס
עו"ד מירב עבאדי
הנתבע:
1. א.ש.
2. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד שירה דרורי-סאלם ואח'
פסק-דין

1.             בקשה זו למתן רשות ערעור עניינה קביעת האגרה אשר תשולם במסגרת תובענה שהגישה המשיבה נגד המבקשים בבית משפט לענייני משפחה בירושלים לביצוע הסכם בינה לבין המנוח י. ס. ז"ל (להלן: " המנוח"), אשר קיבל תוקף של פסק דין, ואשר מכוחו תובעת המשיבה, בין היתר, סכום כספי של 16.5 מיליון דולר (אוסטרלי) - האם עניינה של התובענה, לצורכי אגרה, הינו ביצוע הסכם בין בני זוג, כטענת המשיבה, אשר בגינה יש לשלם אגרה של 523 ש"ח, כפי שנעשה בפועל (לפי פריט 6 לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשמ"ו - 1995 (להלן: " תקנות האגרות"), או, כטענת המבקשים, תביעה כספית לסכום כספי קצוב, עליה יש לשלם אגרה, לפי פריט 1 לתקנות האמורות, בשיעור של 1% מן הסכום שנתבע? זו השאלה שבפניי.

2.             לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי, החלטתי לראות בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור ולדון בה כערעור. ויוער, כי על אף שהנושא העומד לפניי קשור לענייני משפחה, הוא אינו נופל במסגרת הוראות סעיף 37(א) או סעיף 37(ב)(9)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, מאחר שאין המדובר בערעור על פסק דין, אלא לגדר העניינים המנויים בסעיף 37(ג) לחוק האמור ("בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)..."), מוסמך בית המשפט לדון בערעור הנוכחי במותב דן יחיד.

העובדות

3.             ביום 16.6.11 הגישה המשיבה 1 תביעה (בתמ"ש 27889-06-11) בבית משפט לענייני משפחה בירושלים, שהוכתרה על ידה כ" תביעה ליישום הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה". המשיבה, אשר טוענת בתביעתה האמורה כי היא הייתה הידועה בציבור של המנוח, הגישה את תביעתה נגד עזבונו של המנוח (המבקש 1) ונגד ילדיו של המנוח (המבקשים 2-4).

4.             כמפורט בבקשת רשות הערעור, ביום 21.9.11 הגישו המבקשים בקשה לסילוק התביעה על הסף, מן הטעם שההסדרים שנקבעו בהסכם נשוא התובענה נועדו לחול רק לאחר פטירתו של המנוח, ועל כן הנם סותרים את הוראות סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965; וההסכם האמור אינו נהנה ממעמד של הסכם ממון מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 (להלן: חוק יחסי ממון"), או אז ניתן היה - לפי הפסיקה הרווחת בנדון - להכיר בתוקפו של ההסכם למרות הוראות סעיף 8 לחוק הירושה האמור, מאחר שהתובעת והמנוח לא היו נשואים, ואי לזאת, חוק יחסי ממון, לפי הגדרותיו, אינו חל עליהם.

5.             בעקבות בקשה זו, הגישה המשיבה 1 ביום 8.11.11 כתב תביעה מתוקן, אשר כלל שתי עילות חלופיות נוספות (האחת, טענה לתחולתה של חזקת השיתוף והשנייה, לחלופין, כי יש לראות בהסכם נשוא התובענה כצוואתו האחרונה של המנוח); אך העילה הראשית שבתובענה נותרה על כנה, קרי, "יישום הסכם ממון", כפי שהופיעה בגרסתה הראשונה של התובענה. בסעיף 107 לכתב התביעה המתוקן עתרה המשיבה 1 לכך שבית המשפט יורה למבקשים לשלם לה - בין היתר- סך של 16.5 מיליון דולר אוסטרלי. וכך לשון כתב התביעה:

א שר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד ליישם את הסכם הממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין מכוח סעיף 7 לחוק בית משפט  לענייני משפחה ולהורות כמפורט להלן:

א. הדירה ברח' האצל 4 הידועה כגוש 30654 חלקה 53 תת חלקה ג 5 והדירה ברח' דיסקין 7 הידועה כגוש 30165 דירה 80 מבנה 20, הינן בבעלותה הבלעדית של האישה.

ב. סך של  כ-6.5 מיליון דולר אוסטרלי ו/או כל סכום שנצטבר ו/או הנמצא בחשבון נאמנות לטובת האישה באוסטרליה, יועבר לאלתר לאישה.

ג. סך נוסף של 10 מיליון דולר יועבר לאישה מעיזבונו של המנוח ביום 1.7.11 כפי שהורה המנוח בהסכם הממון ובצוואותיו.

6.             ביום 5.7.12 הגישו המבקשים בקשה למחיקת התביעה בשל תשלום אגרה בלתי מספקת. לטענתם, לאור דרישתה המפורשת של התובעת בכתב תביעתה לחייב את הנתבעים בתביעה האמורה לתשלום כספי בסכום קצוב, אין להתייחס אל התביעה אלא כתביעה לסעד כספי בסכום קצוב, ועל כן, על התובעת לשלם בגין הגשת התביעה האמורה אגרה בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות, שעניינו "תביעה לסכום כסף קצוב". בבקשת המבקשים האמורה הפנו את תשומת לבו של בית המשפט לכך שהמשיבה שילמה אגרה בהתאם לסעיף 6 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, שעניינו "כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם", ולטענת המבקשים, הסעיף האמור אינו קשור בדרך כלשהי לסעדים הנתבעים בתובענה.

7.             ביום 16.7.12 הורה בית המשפט לב"כ המבקשים להמציא את בקשתם למחיקת התביעה ליועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, לתגובתו, לאור נושא בקשתם, הקשורה לקביעת סכום האגרה הנכון בו מחויבת התובעת לאור אופייה של התובענה שהגישה. ביום 7.8.12 הוגשה תגובת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוא מבקש להשאיר לשיקול דעתו של בית המשפט את ההכרעה בסוגיה הנדונה.

8.             ביום 10.9.12 נתן בית משפט למשפחה את החלטתו בנדון, הרי היא ההחלטה נשוא הערעור שלפניי, וכך לשונה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתגובת הפרקליטות ושקלתי הדברים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. איני מקבל פרשנות המבקשת בדבר היות התובענה שבכותרת תובענה לסכום כסף קצוב ועמדתה של המשיבה מקובלת עלי. נכון אומנם כי במסגרת ההסכם, נקבו הצדדים בסכומי כסף ואולם אין בכך כדי להפוך מהותה של התובענה לתובענה לסכום כסף קצוב. הסעד הישיר המבוקש בכתב התביעה הינו ביצועו של ההסכם וגם אם תוצאת יישומו אמורה להביא בסופו של יום לקבלת סכומי כסף, אין בכך כדי לשנות ממהותה של התובענה.

9.              בקצירת האומר, טוענים המבקשים את הטענות הבאות:

א.      התביעה שהגישה המשיבה כלל איננה נכנסת למסגרתו של סעיף 7 לחוק בית משפט לענייני משפחה. סעיף 7 האמור (" הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג... יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל..."),  מתייחס אך ורק לשני סוגי תובענות: האחת, תובענה להוראות ביצוע הליך של איזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, והשנייה, תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג. מאחר שהמשיבה והמנוח לא היו נשואים, הרי שההסכם שבבסיס התובענה שהגישה איננו הסכם לאיזון משאבים; ועל אף שניתן תוקף של פסק דין להסכם האמור בבית משפט לענייני משפחה, נעשה זאת מכוח סמכותו הכללית של בית משפט האמור, לפי חוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995, בעוד שלא ניתן להסכם אישור מכוח חוק יחסי ממון. כמו כן, למרות שהתובענה שהגישה המשיבה טומנת בחובה גם בקשה לסעד חלופי של פירוק שיתוף, ולצורך זה נחשבים המשיבה והמנוח כ"בני זוג" לצורך יישום סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 7 האמור, הרי שבתובענה נדרש במפורש סעד כספי, לתשלום סכום כסף קצוב, ועל כן, התובענה איננה במהותה תובענה לפירוק שיתוף, אלא תביעה כספית; ועל כן, התובענה האמורה גם אינה נכנסת במסגרתה של הסיפא לסעיף 7 האמור.

ב.       פירושו של דבר כי עסקינן בתביעה כספית רגילה, אשר לפי הנטען בתובענה מתבססת על התחייבות חוזית נטענת שבהסכם רגיל, אשר אושר לפי חוק לבית משפט לענייני משפחה; ועל כן, כבכל תביעה לאכיפת הסכם שסעד כספי בצידה, יש לשלם בגינה אגרה לפי סעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות.

ג.       כמו כן טוענים המבקשים כי בית משפט קמא נפל לכלל טעות עת הבחין בין תביעה אשר במוצהר הינה תביעה כספית לבין תביעה שלפי כותרתה הינה תביעה לביצוע הסכם, גם אם בביצוע ההסכם מבוקש כי בית המשפט יחייב את הצד שכנגד בתשלום סכום כסף קצוב. לדברי בית משפט קמא, מאחר שמדובר בתובענה לביצוע הסכם, העובדה שבמסגרת הביצוע מבוקש כי העיזבון ו/או היורשים יחויבו בתשלום כספי בסכום קצוב, אינה הופכת את התובענה לתובענה כספית, ועל כן קבע בית המשפט כי האגרה אשר על המשיבה לשלם הינה האגרה ל"תביעות אחרות", ללא קשר לסכום הסעד המבוקש. לטענת המבקשים, גם אם לפי כותרת התביעה מוגדרת התביעה כתביעה לאכיפת הסכם, עדיין יש לחייב את התובעת לתשלום אגרה לפי סעיף 1 לתוספת הראשונה ככל שהתובענה כוללת בקשה למתן סעד כספי בסכום קצוב. מאחר שבמקרה דנן תובעת המשיבה מן העיזבון והיורשים סכום ספציפי של 16.5 מיליון דולר אוסטרלי, אין בכותרת התביעה כתביעה לביצוע הסכם כדי לשנות את העובדה כי המדובר בתביעה לסעד כספי, ועל כן גם אין בעובדה האמורה כדי לפטור אותה מתשלום אגרה מלאה לפי סעיף 1 האמור.

10.         בתגובה לבקשה האמורה, טוענת ב"כ המשיבה כי בית משפט קמא צדק בקביעתו כי התביעה אינה תביעה כספית אלא תביעה ליישום פסק דין. זאת, מאחר שההסכם שבין המנוח לבין המשיבה קיבל תוקף של פסק דין, כך שבעת הגשת התביעה, המדובר בפסק דין סופי וחלוט, וזכותה של המשיבה לתבוע את העיזבון ואת יורשיו ליישום פסק הדין האמור. משכן, ומאחר שסעיף 7 לבית משפט לענייני משפחה איננו מוגבל אך ורק לבני זוג נשואים, ולביצוע זכויות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג בלבד, הרי שבצדק קבע בית משפט קמא כי התובענה נכנסת לד' אמותיו של סעיף 7 האמור, וכי על כן, האגרה ששולמה בפועל הינה האגרה הנכונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ