אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשת רשות ערעור בנושא ניהול מכירת דירתם המשותפת של המשיב ושל גרושתו

החלטה בבקשת רשות ערעור בנושא ניהול מכירת דירתם המשותפת של המשיב ושל גרושתו

תאריך פרסום : 28/10/2012 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
30737-07-12
14/10/2012
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלוני
החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' סגנית הנשיאה, נילי מיימון) בתמ"ש 12852/99 מיום 10.7.12.

במסגרת פיקוח בית משפט לענייני משפחה על כינוס הנכסים לפיו נוהל מכירת דירתם המשותפת של המשיב ושל גרושתו בהתאם להסכם הגירושין שביניהם, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 24.9.00 בתמ"ש 12850/99, הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא, כ"קונה" של דירת הוריו, כי הסכום שהפקיד בידי כונס הנכסים, המהווה מלוא התמורה המגיעה למשיב בגין חלקו בדירה, תועבר במלואה חזרה לידי הקונה, בתשלום בגין הסכום שנפסק לטובתו בתביעת נזיקין שהגיש הקונה נגד אביו (תמ"ש 18466/08), בנוגע לנזקים שגרם המשיב לדירה עובר למסירתה לידי הקונה ובגין האיחור הרב במסירת הדירה לידיו.  מאחר שסכום הפיצוי בגין התביעה הנזיקית עומד על 224,000 ש"ח, בעוד שהסכום שהפקיד הקונה בידי הכונס עבור המשיב עומד על כ- 143,000 ש"ח בלבד, ביקש הקונה, כאמור, כי מלוא הכספים שבידי הכונס יועברו לידיו, מאחר שהחוב לפי פסק הדין עולה בהרבה על מלוא הסכום האמור שבידי הכונס.

בהחלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה שלפניי קבעה כב' השופטת מימון כדלהלן:

"אין מקום להעביר את כספי הנאמנות המופקדים עקב עסקת המכר, לכיסוי חיוב בו חוייב המשיב 2 [הוא המשיב שלפנינו  - ב.ג.] עפ"י פסק דין בתביעה אחרת בתמ"ש 18466/08 שעניינה חיוב משיב 2 בתשלום עבור נזקים שגרם לנכס ופיצוי עפ"י חוזה המכר. המבקש רשאי לפנות ללשכת ההוצל"פ למימוש החיוב עפ"י פסק הדין ואף לבקש שם עיכוב הכספים המופקדים בנאמנות".

בבקשה שלפניי טוען ב"כ המבקש כי ההחלטה האמורה בטעות יסודה, מאחר שהכספים שהפקיד הקונה בידי הכונס מוחזקים בנאמנות בדיוק על מנת לוודא כי המשיב יבצע את כל התחייבויותיו לפי הסכם המכר, כפי שנקבע מפורשות על ידי הצדדים בסעיף 12 להסכם האמור, שם נקבע כי "כונס הנכסים מורשה ומוסמך להשתמש בכספים המופקדים אצלו לתשלום כל חוב שתשלומו יידרש לצורכי קבלת האישורים הנדרשים להעברת הזכויות בטאבו ולצורכי עמידת המוכר בהתחייבויותיו על פי הסכם זה", והרי התחייבויות אלו כוללות לא רק העברת הבעלות הפורמאלית בדירה וכיסוי חובות השוטפים הצמודים לדירה, כגון: ארנונה, חשמל וכדומה, אלא אף שהדירה תימסר לידי הקונה במצב ראוי למגורים, וכמו כן, כי הדירה תימסר לידיו במועד שנקבע בהסכם. אי לכך, ומאחר שבפסק הדין בתיק הנזיקין נקבע כי הקונה זכאי לפיצוי בגין הפרת המשיב של ההתחייבויות האמורות, כולל נזק רב שגרם לדירה עובר למסירתה, ואיחור ניכר במועד המסירה, הרי שלשם כך מחזיק הכונס בכספים האמורים, ועל כן, מן הדין שישחרר את אותם כספים לידי הקונה כתשלום - ולו חלקי - של סכום הפיצוי שנקבע לו.

בתשובתו של המשיב - אשר ייצג את עצמו בהליך שלפניי - אין כל התייחסות עניינית לבקשה הספציפית שהגיש המבקש, אלא ניסיון מצדו להעלות מחדש את כל הטענות שהעלה בהליכים קודמים נגד עצם אישור הסכם המכר, נגד התנהגותו של כונס הנכסים, ואף נגד השופטת שדנה בתיק בערכאה קמא. גם בטיעוניו בעל פה בפניי התעקש המשיב להעלות טענות מהסוג הזה, עד שהצליח בית המשפט להסביר לו כי טענות אלו אינן רלבנטיות להליך הנוכחי. לגופו של ענין, לא היה בפיו של המשיב כל טענה לטובת עמדה זו או אחרת.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אומנם, כונס הנכסים פועל בנאמנות בהחזקת הכספים שהופקדו לידיו, ולכאורה, "הנהנים" של הנאמנות הם שני הצדדים, גם המוכר וגם הקונה: המוכר - מאחר שבסופו של יום אמור הכונס להעביר לידיו של המוכר את יתרת הכספים שבידיו לאחר כיסוי ההוצאות הרגילות והלגיטימיות של הכינוס. כמו כן, מחזיק הכונס בכספים שהופקדו לידיו כדי לשמור על זכויותיו של הקונה לביצוע מלא של התחייבויותיו של המוכר על פי החוזה, ולשם כך, מעוכבים כספים בידיו של נאמן והם אינם נמסרים למוכר עד לאחר שיוודא הכונס כי המוכר קיים כדבעי את כל התחייבויותיו האמורות.

עם זאת, בעת בדיקת בית המשפט של בקשה ספציפית זו או אחרת לשחרור כספי הכינוס או להוצאותיהם למטרה זו או אחרת, חייב בית המשפט לבחון נקודתית מיהו "הנהנה" של הכספים שאמור הכונס להוציא ומי הוא זה שייפגע מתשלום הוצאות אלו. לשם כך, שומה על בית המשפט להתחקות אחר תנאי הסכם המכר, על מנת לגלות את כוונת הצדדים במקרה הנדון.

והנה, מעיון בסעיף 12 האמור להסכם המכר אני למד כי הצדדים לא התכוונו לכך שהסכומים המופקדים בידי הכונס ישוחררו לידי הקונה לשם תשלום פיצוי כלשהו שייקבע לטובתו בגין הפרת המוכר של מקצת התחייבויותיו אשר הינם באופיים הפרות נזיקיות. להלן נוסחו של סעיף 12 האמור במלואו:

"כונס הנכסים יעביר את כספי התמורה למוכר עפ"י כל דין רק לאחר העברת הזכויות בדירה ע"ש הקונה. כונס הנכסים מורשה ומוסמך להשתמש בכספים המופקדים אצלו לתשלום כל חוב שתשלומו יידרש לצורכי קבלת האישורים הנדרשים להעברת הזכויות בטאבו ולצורכי עמידת המוכר בהתחייבויותיו עפ"י הסכם זה - וזאת בכפוף לשימוש בכספים של אותו מוכר (א' או ס') שבגינו ועבורו משולם אותו חוב (לדוגמא, חוב מס שבח של ס', ישולם אך ורק מכספי הנאמנות לטובת ס'; ובדומה, חוב הארנונה ו/או החשמל ישולם אך ורק מכספי הנאמנות לטובת א'). אין בשימוש בכספי הנאמנות לתשלום חובות מי מיחידי המוכר כדי לגרוע מהתחייבות אותו מוכר לשלם מכספים חיצוניים לכספי הנאמנות חובות נוספים ככל שיהיו ואשר פירעונם יידרש לצורך העברת הזכויות ומילוי התחייבויות המוכר עפ"י הסכם זה".

בסעיף האמור הסמיכו הצדדים את כונס הנכסים להשתמש בכספים שבידיו לצורך תשלום חובות שתשלומם דרוש לצורך קבלת האישורים הנדרשים להעברת הזכויות בנכס, ולשם כך אף קבעו הצדדים כדוגמאות את חוב מס שבח וחוב ארנונה ו/או חשמל. אומנם, נקבע גם כי הכונס מוסמך להוציא את כספי הכינוס "לצורכי עמידת המוכר בהתחייבויותיו על פי הסכם זה", אבל מהקשר הסעיף כולו ניתן להסיק כי הכוונה לאותן התחייבויות שצמודות להעברת הדירה ברמה הרישומית בלבד, בעוד שחיובים אישיים המוטלים על המשיב ואשר נובעים לא מן ההסכם כשלעצמו אלא מפסק דין שניתן בתביעת המבקש נגדו - אין בסעיף האמור כל בסיס למסקנה שכספי הכינוס היו אמורים לעמוד אף בפירעון חיובים מהסוג הזה. אני מסיק את המסקנה הזאת אף מהסיפא של סעיף 12 האמור, המכיר בחיובו של המוכר לממן "מכספים חיצוניים" - היינו מכספים שאינם מופקדים בידי הכונס - מילוי התחייבויותיו על פי ההסכם, וסביר להסיק - כפי שהסיק בית משפט קמא - כי בכלל אלו סכומים שחויב בהם המוכר כתוצאה מהתביעה שהוגשה נגדו על ידי המבקש.

אשר על כן, לא מצאתי כי קיימת עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר הינה סבירה בנסיבות העניין ובהתחשב בנוסח ההסכם עליו חתומים הצדדים. אי לכך, בקשת רשות הערעור נדחית בזה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ג, 14 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ